סוף לפסולת הלא חוקית: אלו הצעדים שינקטו על יצרני הפסולת

אחרי שנים שבהן לא קודמה חקיקה באחד הנושאים הבוערים בתחום הפסולת בישראל – פסולת בנייה: המשרד להגנת הסביבה קידם חקיקה מקיפה בתחום פסולת הבנייה, כעת, המשרד ימשיך את קידום החקיקה לקריאה ראשונה על פי החלטת הממשלה הנלווית לתקציב המדינה.

החקיקה שאותה מקדם המשרד, עברה קריאה ראשונה בשנת 2018, והליך החקיקה שלה הופסק עקב חילופי הממשלות האחרונות. כעת, המשרד ימשיך את קידום החקיקה.

מטרת החקיקה היא להסדיר את תחום פסולת הבנייה באופן מקיף ויסודי, ולמנוע את אחת הבעיות הקשות בתחום הסביבתי כיום, הנובעת מהשלכות רחבות של פסולת בנייה ברשות הרבים, המוערכות ביותר ממיליון טונות לשנה. 

כתוצאה מהצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה יתרחש חיסכון בעלויות ישירות של ניקוי שטחים פתוחים – המוטלת כיום על המדינה על זרועותיה השונות כמו רשויות מקומיות, רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה ועוד.

היקף התופעה הוא עצום: על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה נוצרים בישראל כ-6.85 מיליון טונות פסולת בנייה שמקורם בפרויקטים של בנייה חדשה, בהריסת מבנים, בשיפוצים של מבנים, בסלילת כבישים ובהקמת תשתיות. 

רק פחות מ-6 מיליון טונות פסולת בנייה מגיעים לאתרי טיפול מוסדרים, ומעל ל-1 מיליון טונות פסולת בנייה כלל אינם מגיעים לאתרי טיפול מוסדרים, אלא מושלכים לשטחים הפתוחים באופן בלתי חוקי. 

המצב הנוכחי מנציח בעיות סביבתיות וכלכליות קשות כגון: פגיעה בשטחים פתוחים ובערכי טבע ונוף; עלויות טיפול וניקוי פסולת בנייה מהשטחים הפתוחים; אובדן הכנסות מהיטל הטמנה; פריצת שריפות; פוטנציאל זיהום קרקע, מים עיליים ומי תהום; ירידת ערך נדל"ן ופגיעה בערכם הכלכלי של השטחים הפתוחים כאתרי נופש ותיירות; אובדן של משאב חומרי גלם הניתן לשימוש חוזר ומוקדי משיכה והתרבות של מזיקים.

תהליך האיסוף והפינוי של פסולת בנייה והטיפול בה הוא מורכב, הכולל משתתפים רבים, בהם תושבים, קבלני בנייה וקבלני שיפוצים, מובילי פסולת בנייה, ובעלי מפעלי מיחזור או אתרי סילוק פסולת בנייה. 

במצב הנוכחי, שחקנים רבים במערך האיסוף, הפינוי והטיפול בפסולת בנייה אינם מוסדרים באופן מלא והמעקב והבקרה על אופן הטיפול בפסולת, לוקים בחסר. מצב זה מנוצל על ידי גורמים שונים בשרשרת הטיפול בפסולת, שמשליכים פסולת בשטחים הפתוחים. 

במסגרת הצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה, תוטל חובה על יצרני הפסולת להתקשר ישירות עם אתר קצה המורשה לקלוט פסולת בנייה שאושר והוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה כאתר מורשה, שרק אליו ניתן יהיה לפנות פסולת הבנייה המיוצרת על ידיהם. רשימת האתרי המורשים תפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה באופן שוטף, ותעודכן מעת לעת. ככל שאתר מורשה לא יעמוד בתנאי ההפעלה שיקבע הממונה מטעם המשרד להגנת הסביבה - יהיה רשאי הממונה לגרוע מהרשימה את האתר המורשה, והאתר לא יהיה רשאי לקלוט פסולת בנייה. 

אצירת פסולת בנייה תבוצע אך ורק באמצעות כלי אצירה רשומים שהוצבו על ידי אתר הקצה, מסומנים על ידו ושהותקנו בהם אמצעי מעקב ובקרה. כלי האצירה הרשומים יפונו על ידי מובילים מורשים אשר יובילו אותם לאתרי קצה לקלוט פסולת בנייה. לצד הטלת החובה על יצרני הפסולת והגדלת האחריות של אתרי הקצה, הרשויות המקומיות יבצעו פיקוח ובקרה על הצבת כלי אצירה בתחום שיפוטן ופינויים לאתרי קצה.

התועלת העיקרית הצפויה מיישום החוק היא צמצום והפחתה של היקפי פסולת הבנייה המושלכת לשטחים פתוחים ומניעת מפגעים הסביבתיים הנובעים מכך. התועלת הכלכלית מיישום החוק מוערכת ב-70 מיליון שקל בשנה – חיסכון ישיר בעלויות הניקוי של הפסולת בשטחים הפתוחים. 

בנוסף, החקיקה צפויה להגדיל את היקפי פסולת הבנייה שצפויה להיקלט באתרי הטיפול המוסדרים, מה שיביא להגדלת היקפי המיחזור והגדלת היצע החומרים הממוחזרים שבהם ניתן לעשות שימוש במקום חומרי כרייה וחציבה ראשוניים.