דורון קדוש: דובר צה״ל: הערב ארגון הטרור חמאס הפיץ תיעוד בו נראת לכאורה חטופה שנהרגה. אנחנו בודקים את המידע ובשלב זה אין בידינו לאמת או להפריך אותו. נציגי צה״ל נמצאים בקשר עם משפחתה ומעדכנים אותה בכל מידע העומד לרשותנו. חמאס ממשיך להפעיל טרור פסיכולוגי ולנהוג באופן אכזרי. אנא המנעו מהפצת שמועות ופרסומים הפוגעים במשפחות החטופים.
תחזית פסימית בדיון: "המחירים לא ירדו בחיים"
יו"ר ועדת הכלכלה ביטן בדיון על ספקי המזון הגדולים: "בזמנים חריגים צריך פתרונות חריגים – אחרת לפי מה שאנחנו שומעים המחירים לא ירדו בחיים" | היו"ר ביטן אמר את הדברים בישיבה נוספת בסדרת הישיבות שיזם למלחמה ביוקר המחיה – בה השתתפו כל היצרנים והיבואנים הגדולים במשק
אמנון מרחב בדיון צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה אתמול (ראשון) את סדרת הדיונים לטיפול ביוקר המחיה בישראל, ועסקה בבחינת מקטע הספקים הגדולים. היו"ר ביטן פתח את הדיון ואמר כי מטרת הישיבה היא לשמוע את היבואנים והיצרנים הגדולים, ולבחון את הבעיה. בהמשך הוסיף כי צריך להוריד מחירים ובמקרים חריגים צריך פתרונות חריגים.
כבר בפתח הישיבה דרש היו"ר ביטן התייחסות לנושא הטיפול ביבואנים שהוצא מחוק ההסדרים. נציג האוצר, גל ברנס, השיב כי ירד סעיף אחד מהצעת המחליטים מחשש שעלה בשימוע, לפיו הדבר עלול יפגע משמעותית ביצרנים קטנים, שלא יוכלו להפיץ את המוצרים שלהם. ברנס הוסיף כי תתבצע בחינה רחבה יותר, שתבדוק את היצרנים, היבואנים, המפיצים והמשווקים, במטרה להביא צעדים משמעותיים יותר להורדת יוקר המחיה.
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, אמר כי התאכזב מכך שהנושא ירד מחוק ההסדרים, והוסיף כי בהנחיית השר ניר ברקת, המשרד לא יוותר על זה וימשיך לטפל בנושא גם אם לא בחוק ההסדרים. הוא הוסיף כי בקרוב יביא המשרד גם את חוק יבוא חופשי, שישנה את כללי המשחק לפיו מה שטוב באירופה יהיה טוב גם בישראל וגביר תחרות.
בנוסף אמר מרחב, כי מחר בוועדת הכלכלה יתקיים דיון נוסף בהצעה למנוע פגיעה ביבוא אישי או מקביל, וכן יש כוונה לפתוח חסמים ברכישות באינטרנט וטיפול בקונגלומרטים הגדולים שפוגעים בתחרות ומייצרים ריכוזיות. הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, הוסיפה כי הרשות תבצע אכיפה נגד מונופולים שיפגעו בתחרות. מרחב התייחס גם לכניסת רשתות שיווק בינלאומיות כמו קארפור, ואמר כי הוא יודע ששר האוצר מנהל מגעים עם קוסקו, ומשרד הכלכלה מנהל מגעים עם רשת פארמה ומזון אוסטרלית.
נשיא ומנכ"ל דיפלומט, נעם ויימן, אמר כי הרווחיות של החברה היא 5% בלבד והיא נמוכה ב-60% מהממוצע בישראל. הוא הוסיף כי שוק המזון בישראל נשלט על ידי היצרנים המקומיים, והייבוא הוא שמחולל תחרות. "אי אפשר לצפות ששוק של 9 מיליון איש יקבל מהיצרנים מחירים כמו האיחוד האירופי, שיש שם רק 450 מיליון איש. בדקנו את 100 המותגים המובלים בישראל, מתוכם 80% הם של יצרנים מקומיים, עוד 10% יבואנים מותגים פרטיים ועוד פחות מ-10% אחוז של יבוא. השוק הישראלי הריכוזי נשלט על ידי ספקים ישראלים. אנחנו עושים מאמצים להוריד מחירים של היצרנים, אבל הם מתייחסים לישראל כשוק קטן", אמר.
ויימן הוסיף כי מע"מ דיפרנציאלי, כמו במדינות ה-OECD יכול להוריד מחירים. נציג האוצר ברנס השיב כי מדיניות מע"מ דיפרנציאלי לא טובה, ולעומת ה-OECD ישראל גובה פחות מסים בסך הכל כאחוז מהתוצר. היו"ר ביטן קרא לאוצר למצוא דרכים אחרות להוריד מחיר, כמו למשל הורדת מחיר הגרעינים שמשפיע על מחירי החלב. ברנס אמר כי זה לא נכון לסבסד מצרך מסוים, וכי ישנם צעדים אחרים להקלה על משקי הבית. היו"ר ביטן הגיב כי נקודת זיכוי לשנה זה זמני, והמחירים לא ירדו בחיים.
מנכ"ל ובעל רשת שיווק השקמה, רמי לוי, אמר כי הדלק מייקר עלויות תפעול וגם החשמל, והוסיף כי תמיד אמר שהמדינה היא אחראית ליוקר המחייה. המשנה למנכ"ל ש.שסטוביץ, דב גוברין, אמר כי הדבר הכי מידי שיש להתמודד איתו בהקשר של יוקר המחיה זו הרגולציה, שלדבריו מוערכת בתוספת עלות של 20-30 אחוז. מרחב השיב כי משרד הכלכלה מנסה לרדד דרישות שהן ייחודיות לישראל.
גוברין התייחס לייבוא קולגייט ואמר כי אין לחברה בלעדיות עם קולגייט ו-15% מהמוצרים נמכרים ביבוא מקביל. הוא טען כי שסטוביץ לא נגד יבוא מקביל והממונה על רשות התחרות כהן הגיבה: "כבר היו לנו הליכי אכיפה נגד שסטוביץ". גוברין טען כי אלה היו הוראות צופות פני עתיד ובית הדין קיבל את טענת החברה. עו"ד כהן הסבירה כי באותה תקופה הסמכות שלה הייתה רק לתת הוראות ובית הדין אבר על שסטוביץ להעביר לקולגייט מספרי אצווה של יבוא מקביל, דבר שמאפשר להתחקות אחר היבואן המקביל.
ויימן הוסיף כי כשהיבואן קונה יקר הוא נאצץ למכור יקר, והוסיף: "אנחנו בעד יבוא מקביל שיוריד מחירים גם לנו". רמי לוי הגיב: "למה צריך יבוא מקביל? לך ליצרן ותגיד לו שבפולין המחיר יותר נמוך ושיעשה לך הנחה".
יו"ר איגוד תעשיות המזון, דודי מנביץ, אמר כי מ-2013 עד סוף 2021 תעשיית המזון בישראל הורידה מחירים ב-7% נומינלי, ובשנתיים של הקורונה המחיר עלה ב-6-7 אחוז בעוד שבעולם המחירים עלו ב-20%. מנכ"ל שטראוס ישראל, רענן קובלסקי, אמר כי התחרות גורמת לחברה להיות יותר טובה, וקרא להקים צוותי עבודה יחד עם כל הצדדים, כדי לקבל החלטות באחריות שישפיעו שנים קדימה. מנכ"ל משרד הכלכלה מרחב הגיב כי זו הצעה נכונה והמשרד ירים את הכפפה.
מנכ"ל החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, ניר לוינגר, אמר כי החברה העלתה מחיר פעם אחת בעשור האחרון, וזה היה לפני 5 שנים. הוא הוסיף כי טרה זו פעילות מפסידה, והסביר כי מחיר המטרה עלה בשנתיים האחרונות ביותר מ-20 אחוז, ומחיר המוצרים המפוקחים עלה בכ-4.9%. היו"ר ביטן ביקש לדעת מה יקרה אם מחר חברה מסוימת לא רוצה לייצר חלב מפוקח. ברנס השיב כי המפתח הוא מחיר מפוקח נכון. היו"ר ביטן אמר כי זה לא מספיק וקרא לבחן לתת ליצרנים מענק על זה שהם מיצרים מוצרים מפסידים.
בנוסף ביקש ביטן לברר האם ההנחות שנתנה קוקה קולה לרשתות השיווק הגיעו לצרכן. רמי לוי התייחס לכך ואמר: "מי כמו לוינגר יודע כמה אני רב איתו להוריד מחיר לצרכן שלי. אצלנו המחיר רק יורד, ובחגים יורד עוד יותר. הפיקדון על הבקבוקים הוא שמייקר". היועץ המשפטי של שופרסל, עו"ד ערן מאירי, אמר: "אשתדל להיות כמה שאני יכול קרוב לרמי לוי".
היו"ר ביטן שאל האם הספק יכול להתערב ולכפות הורדת מחיר לצרכן, ועו"ד כהן השיבה כי חוק המזון אוסר זאת, שכן זה לא יוריד מחירים ורק תחרות תוביל להורדת מחירים. "לקוקה קולה אין תחרות, לרמי לוי יש", אמרה. היו"ר ביטן שאל אז איך אפשר להוריד מחירים בסופר, וביקש מרשות התחרות לבדוק שוב את הסוגיה הזו.
"האוצר צריך להבין שצריך לתת סיוע עכשיו, והם לא עושים את זה כי הם סומכים על התחרות. אני רוצה בדיקה של רפורמת הקורנפלקס, בוא נבדוק ונראה. אולי בסוף אתם תהיו צודקים ואני אתנצל. אני מבקש מהאוצר להביא בפני השר את עניין מחיר הגרעינים, זה חייב לרדת עד שתיגמר המלחמה באוקראינה. ואם ההנחות לא באות לידי ביטוי אז צריך לדאוג לכך שזה כן יקרה, איך זה יקרה אני משאיר לאנשי המקצוע. צריך להוריד מחירים ובמקרים חריגים צריך פתרונות חריגים. לפי מה שאתם אומרים המחירים בישראל לא ירדו בחיים, כי הקורונה אשמה ורוסיה אשמה ואוקראינה אשמה, מעניין שגביית המסים לא ירדה", אמר היו"ר ביטן.
סמנכ"לית לובי 99, מרב דוד, אמרה כי שנה שלמה הציבור הוביל מחאה נגד עליית המחירים וברגע האחרון הצעד היחיד שהיה בחוק ההסדרים לפירוק יבואנים גדולים הוצא ממנו. לדבריה, "מחירי המזון גבוהים בגלל היבואנים הגדולים וחברות המזון הגדולות. לא הקמעונאי ולא היצרן רוצה שהמחירים ירדו. קוקה קולה היא 95% מנתח השוק בסופרים, במי הוא מתחרה? הוא בוכה על ההפסדים בטרה אבל כמה הוא מרוויח בקוקה קולה? מר ויימן דיבר על רווחיות נמוכה ולא אמר שיש לו עלויות שכר של 25 מיליון שקל בשנה, ב-2021 הוא משך 166 מיליון שקל דיבידנד, עשרות מיליונים הלכו אליו. בני משפחתו עובדים בחברה בשכר גבוה ואח"כ מדברים על רווחיות נמוכה. יצירת תחרות זה הדרך היחידה".
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי זו ישיבה ראשונה להציף את הבעיות ולחפש פתרונות, ואמר כי הוועדה תמשיך לעסוק בטיפול ביוקר המחייה בישראל.
