איתמר אייכנר: לפי ההערכה, חוליית הטרור שרצחה את שליח חב״ד באיחוד האמירויות, צבי קוגן - לא פעלה בשליחות איראן, אלא תחת ארגון טרור אחר. ייתכן כי מדובר בפעולה שכוונה ע״י הג'יאהד האיסלאמי או חמאס.
חוק עונש מוות למחבלים אושר בוועדת שרים לחקיקה
חוק עונש מוות למחבלים אושר בוועדת שרים לחקיקה. הוועדה החליטה שלאחר הצבעה טרומית על החוק יתקיים דיון בקבינט שידון בנוסח החוק. נתניהו: "התשובה שלנו לטרור היא להלום בטרור בעוצמה"
ישיבת ממשלה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את חוק עונש מוות למחבלים. לפי החוק, בית המשפט יוכל להטיל עונש מוות על מי שעבר עבירת רצח על רקע לאומני נגד אזרחי ישראל. הוועדה החליטה שלאחר הצבעה טרומית על החוק יתקיים דיון בקבינט המדיני-ביטחוני שידון בנוסח החוק.
ראש הממשלה נתניהו אמר: "נמשיך לפעול בכל האמצעים, בביטחון, בפעילות מבצעית ובחקיקה, כדי להרתיע את המחבלים ולשמור על ביטחון ישראל. התשובה שלנו לטרור היא להלום בטרור בעוצמה ולהעמיק את שורשינו בארצנו".
השר איתמר בן גביר אמר: "ביום קשה זה שבו נרצחו שני אזרחים ישראלים בפיגוע טרור פלסטיני, אין יותר סמלי מהעברת חוק עונש מוות למחבלים. זהו חוק מוסרי, הוגן שקיים גם בדמוקרטיה הגדולה בעולם ובוודאי במדינה שבה גל טרור פוקד את אזרחי המדינה".
יצוין כי, הצעת החוק אושרה בוועדת השרים למרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה שהוציא חוות דעת אשר קובעת כי יש להתנגד לחוק עונש מוות למחבלים.
כותרת חוות הדעת קובעת כי יש מניעה משפטית לקידום ההצעה. "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הצעת החוק אינה עומדת במבחנים החוקתיים", נכתב בה. "עמדתנו המקצועית היא שאין לקבוע עונש מוות לעבירת הרצח. עונש המוות אינו מרתיע וקיים חשש מפני העונש שמשמעותו היא בלתי-הפיכה".
בחוות הדעת נכתב בנוסף כי, "הצעת החוק גם מעוררת קשיים משמעותיים בהיבטי דיני זכויות האדם במשפט הבין-לאומי. ההצעה אינה צולחת את מבחני פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועל כן היא בלתי חוקתית".
לדברי הייעוץ המשפטי, "ככל שהממשלה שוקלת לתמוך בהצעת חוק זו, לעמדתנו יש מקום להביא תחילה את הנושא לדיון בקבינט, במהלכו יוצגו גם עמדות עדכניות של גורמי הבטחון, על מנת שיישקלו מלוא ההשלכות האפשריות ועצם קיומן של הצדקות לקידום הצעת החוק".
בממשלה זועמים על חוות הדעת, בדגש על הדרישה לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני. בממשלה טוענים כי ההחלטה האם לכנס את הקבינט היא לא משפטית אלא מדינית, ואינה עניין של הייעוץ המשפטי.
