דיווח ב׳ניו יורק טיימס׳: גורמים בחמאס שוקלים להסכים לעסקה בה במסגרתה ישראל תשמר את נוכחותה בציר פילדלפי, גם באופן זמני.
הרב פנגר: מה ענו סוכני המכירות כשחזרו משליחותם?
הרב יצחק פנגר עם סיפור לשבת ומסר חזק לחיים, על שני סוכני מכירות שהגיעו לאיזור בו התושבים אינם נעלו נעליים, כיצד הגיב כל אחד מהסוכנים? איך זה קשור לחיים? ואיך זה קשור לפרשת השבוע?
אדם היה בחוץ כשהחל לרדת גשם שוטף. הוא היה ללא מטריה או כובע, ובכל זאת שום שערה שעל ראשו לא נרטבה. הכיצד? פשוט – הוא קירח.
לכל מצב יש יתרונות וחסרונות. במאה הקודמת, שני סוכני מכירות נשלחו על ידי יצרן נעלים גדול לאפריקה. השליחות שלהם הייתה לבדוק: האם באפריקה ישנה היתכנות למכירות, נעלים או לא? סוכן המכירות הראשון חזר ודיווח: "אין שום היתכנות למכירות – אף אחד שם לא נועל נעלים!". השני חזר ודיווח – "יש שם פוטנציאל אדיר, לאף אחד שם אין נעלים!".
בפרשת השבוע כתוב: "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן... כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" (שמות כ"ב, כ"א). הפסוק מזהיר לא לצער ח"ו אלמנות או יתומים, ואם הם יצעקו אלי, אומר בורא העולם, אני אשמע מיד את צעקתם ואהיה שם לצדם.
רש"י מרחיב את היריעה ואומר שאלה לא רק יתום ואלמנה, אלא כל אחד שמרגיש שהוא לבד ושאין לו על מי להישען, והוא תשוש כוח (כלשון רש"י) - שידע ויתחזק, שהקב"ה שומע אותו, וקרוב אליו יותר מכל אחד.
אנחנו לא מייחלים להיות במצבים כאלה, אבל אם זה המצב, צריך ללמוד לקבל את המצב כפי שהוא, ולנסות לראות האם גם במצב כזה נצליח למצוא נקודה של אור.
שאלו פעם את החכם – "מה זו קנאה?". הוא ענה: "קנאה פירושה – לא לקבל את הטוב שיש לאחרים. ואם מקבלים אותו, היא הופכת להשראה".
"מה זה כעס?" – "כעס פירושו לא לקבל דברים שהינם מעבר לשליטתנו. ואם אנו מקבלים, הוא הופך לסבלנות".
"מה זו שנאה?" – "שנאה פירושה לא לקבל אחרים כפי שהם. אם אנו מקבלים אותם ללא תנאים, היא הופך לאהבה".
לפעמים, בלית ברירה, עלינו לקבל. לקבל מצבים איך שהם, לקבל אנשים איך שהם. אך הבה נלמד שבכל מצב יש גם טוב, ובכל יהודי יש נקודה טובה.
ואם אנו מרגישים שאנחנו תשושים – זכרו, הקב"ה אתכם, ושומע אתכם. ובמידה מסוימת - יותר מכל אחד אחר.
שבת שלום.
שלכם, יצחק פנגר.