גל הטרור: עלייה דרמטית בבקשות לרישיון נשק

הוועדה לביטחון לאומי דנה היום (שלישי) בפעילות אגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הדיון כי הביטחון האישי הוא משהו שהיום בוער בכל אחד מאיתנו. חלק מהמרכיבים היא התחושה שאתה חמוש או שאתה נמצא בתחושה חמושה, זה גם תורם לך לביטחון האישי. ההתלבטות לגבי נשיאת נשק קיימת בכל העולם ולא בכל מקום רצים לחלק נשק. המטרה בסופו של דבר, להמליץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים על הדרך היעילה יותר להגביר את הביטחון האישי באמצעות סביבה חמושה ומיומנת ואיזה איזונים נדרשים להבטיח שימוש מושכל בנשק".

ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא הבקשות לקבלת רישיון לנשק פרטי עולה כי בשנים 2020-2017 רובן של הבקשות בשנה היה נמוך מ- 10,000. בין השנים 2020 ל- 2022 מספר הבקשות למעלה מהכפיל את עצמו בכל שנה; בסה"כ מספר הבקשות גדל פי חמישה בין שנת 2020 לשנת 2022, מ- 8,478 ל- 42,073. עם זאת, בשנים 2021-2017 שיעור הבקשות שאושרו ירד בהדרגה, מ- 68% בשנת 2017 ל- 57% בשנת 2021 (נתוני שנת 2022 אינם סופיים, שכן לא מעט בקשות מצויות עדיין בטיפול).

בהתאם, שיעור הבקשות שנדחו עלה בהדרגה במהלך השנים הללו, מ- 32% ל- 43%. רוני הרשקוביץ, מחבר המסמך ציין כי בין הסיבות המרכזיות לדחיית בקשות היא אי עמידה בתבחינים שנקבעו.

ישראל אבישר, ראש אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, סקר בפני הוועדה את תחומי האחריות של האגף וציין כי כיום יש 157,192 אלף כלי ירייה פרטי בעיקר לצרכי הגנה עצמית המוחזקים על ידי 149,282 אלף אזרחים. הוא ציין, כי השיעור היחסי מתוך סך האוכלוסייה המחזיקה ברישיון הוא קטן ביחס לעבר בין היתר בגלל: מוטיבציה ירודה בגלל גודל האחריות, סיבה כלכלית ואי עמידה בתבחינים. "עד שנת 2021 ידענו לטפל ב 10,000 בקשות בשנה. ב-21 'שומר החומות' גרם לעלייה של 20,000 בקשות ומגל הטרור ב-2022 ועד ימים אלה הוגשו 42,000 בקשות".

עוד צוין כי 65% אחוז מהבקשות מסתיימות עם רישיון. כ 35% מסתיימות ללא רישיון בגלל אי עמידה בתנאי הרישיון, דחייה על ידי המשטרה וויתור עצמי של המבקש עצמו. חלק מהבקשות בשנים 2021 – 2022 הם של אנשים שרואים את גל הטרור ומגישים בקשות לא מבוססות". בסקירתו ציין, אבישר עוד, כי האגף מטפל גם ברישוי לארגונים כמו חברות האבטחה, יצרני נשק, סוחרי נשק, מטווחים, משרדים וארגונים ממשלתיים, יישובים ראויים ועוד. המדיניות היא מאזנת ומרסנת כנשקלים הערך של הגנה עצמית ומצד שני שאדם לא ישתמש באופן לא אחראי בגלל מצב נפשי, בריאותי וסיכון פוטנציאלי.

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ פנינה תמנו שטה אמרה" ברחובות שלנו מסתובבים יותר מידי נשקים. יש חורים בהליך הרישוי וזרימת המידע לאגף לגבי המבקשים לא מספק. ברור שאני רוצה מאבק בטרור אבל מול האלימות שגואה בחברה הישראלית אף אחד לא רוצה שכן אלים עם נשק ואף אישה לא צריכה להסתובב בחרדה".

ח"כ עמית הלוי אמר: "לגבי התבחינים חסר נתונים ושל הסיכונים והמשמעויות. צריך לזכור שיש לנו סיכונים במדינה שאנחנו צריכים להתמודד איתם והאוכלוסייה גדלה כאשר המשטרה לא מדביקה את הפער. אנחנו צריכים לעשות את זה מהיר וזה משמעותי. זו אחריות שלנו". ח"כ מירב בן ארי, הוסיפה: " יש תבחינים שהשר צריך לגבש ולהגיד מה המדיניות שלו? ולאחר מכן הוא צריך לעבור דרך הוועדה לא בשביל אישור אלא לקיים דיון ציבורי אמיתי".

ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה בדיון: "הרבה פעמים אנשים שאין להם רישום פלילי לא אומר שהם אנשים נורמטיביים בגלל שאין תלונה נגדם. אני יודעת מה זה נשים וילדים שחיים תחת הרגשה עם נשק בתוך הבית. זה טרור מתמשך יום יום והרבה נשים לא מצליחות ללכת להתלונן".

ח"כ מיכל וולדיגר ביקשה להביא מתווה שגם בחורי ישיבות יקבלו נשקים, לדבריה: הלוואי והיינו חיים בעולם אוטופי. נשק הוא גם כלי הגנה. אני לא חושבת שצריך לחלק נשק כמו בארה"ב וברורים לי ההגבלות והסיכונים שיש בנושא הזה. המון נשים פונות אלי בבקשה שברצונן להחזיק נשק ויש לקחת בחשבון את בני ישיבות ההסדר".

יו"ר הוועדה, פוגל אמר בסיכום "הדיון באיזון בין הקטנת סיכונים והצפת השוק בנשק אני בעד הקטנת הסיכונים. הכוונה שזה יהיה נשלט תוך הגברת הפיקוח והבקרה. אמליץ לשר ללכת על אזורים שהסיכון בהם יותר גדול ונפח הפעילות המשטרתי הוא יותר קטן. לתת נשק היכן שהאיום והסיכון גבוהה ולא לתת נשק לכל דורש". לגבי הבקשות האימפולסיביות שיש בזמן האחרון אמר יו"ר הוועדה פוגל כי הוא בטוח שהאגף יודע כיצד לסנן את הבקשות הללו. נקיים דיון מעקב".