דורון קדוש: דובר צה״ל: הערב ארגון הטרור חמאס הפיץ תיעוד בו נראת לכאורה חטופה שנהרגה. אנחנו בודקים את המידע ובשלב זה אין בידינו לאמת או להפריך אותו. נציגי צה״ל נמצאים בקשר עם משפחתה ומעדכנים אותה בכל מידע העומד לרשותנו. חמאס ממשיך להפעיל טרור פסיכולוגי ולנהוג באופן אכזרי. אנא המנעו מהפצת שמועות ופרסומים הפוגעים במשפחות החטופים.
האם הפשיעה במגזר הערבי ירדה? הדו"ח שהוצג בכנסת
בדיון מעקב שערכה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחר התכנית הלאומית במאבק בפשיעה בחברה הערבית עולה, כי 1223 יעדים מודיעיניים טופלו חלקם בחיפוש ומעצר ופעולות סמויות. כנגד 553 הוגשו כתבי אישום, 460 מהם נעצרו עד תום ההליכים. במחצית הראשונה של שנת 2022 נפתחו 495 תיקים בגין עבירות נשק לעומת 498 תיקים בכל שנת 2021. בשנת 2021 התרחשו 121 אירועי רצח לעומת 106 אירועי רצח בשנת 2022, 74 אירועי רצח סוכלו על ידי המשטרה, ירידה של 16% באירועי הרצח
אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה צילום: נתי שוחט, פלאש 90
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, התכנסה אתמול (שני) לדיון מעקב אחר התכנית הלאומית "מסלול בטוח" למיגור הפשיעה בחברה הערבית. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל הסביר את תכלית התכנית 'מסלול בטוח' להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית שהחלה בשנת 2021 ואמר כי הוקצו 2.4 מיליארד ש"ח לחמש שנים כאשר רובו מיועד לפעילות בתחום האכיפה וחלקו מיועד לפעילות מניעתית בתחומים כמו חינוך, רווחה ותעסוקה. "לתכנית נקבעו מספר מדדים. תחושת הביטחון האישי ואמון הציבור, פענוח תיקי רצח, דיווחים למשטרה, סיכול עבירות חמורות ואמצעי לחימה ואכיפה כללית משלבת לה שותפים גופים כמו הפרקליטות, הרשות לאיסור הלבנת הון וסייבר. מטרת הדיון היא להמליץ לגורמי השונים על המשך הפעילות תוך הפקת לקחים ליישום בהחלטת הממשלה".
נצ"מ שמואל שרביט, משטרת ישראל, סקר את פעילות המשטרה במסגרת התכנית ואמר כי המטרה היא אכיפה ממוקדת ומשולבת בשלושה נושאים עיקריים: הכרזה של יעדים משפיעים, טיפול בארגוני פשיעה ויעדי מקום במגזר הערבי. לדבריו מתחילת התכנית טופלו 1223 יעדים מודיעיניים חלקם בחיפוש ומעצר ובפעולות סמויות. כנגד 553 הוגשו כתבי אישום, 460 מהם נעצרו עד תום ההליכים.
לדבריו, כתוצאה מהתוכנית רואים בלימה וירידה של 16% במקרי הרצח בחברה הערבית. בשנת 2021 התרחשו 121 אירועי רצח לעומת 106 אירועי רצח בשנת 2022, כאשר 74 אירועי רצח סוכלו על ידי המשטרה. מרבית מאירועי הרצח במגזר הם תוצאה של סכסוכים בין ארגוני פשיעה או בין משפחות.
סגן השר לשעבר, ח"כ יואב סגלוביץ מ'יש עתיד', שהיה אמון על התכנית הסביר כי יש כמה רבדים שטופלו במקום אחד יעדים מבצעיים, תהליכים וחקיקה. "נקבעה ישיבה קבועה של פורום שקיבל החלטות וחלוקת העבודה נעשתה סביב השולחן. אני ממליץ לא להוריד את הרגל מהגז ולהמשיך את התוכנית הזו. על הוועדה להביא לכאן את כל האנשים כל חודשיים, לבצע ביקורת על החקיקה הנדרשת ולראות מה המדינה עשתה בתוכנית הרחבה הכוללת מבחינת תכניות ותקציבים".
ח"כ עמית הלוי מ'הליכוד': "מי עוקב אחרי מערכת החינוך והתכנים הנלמדים במגזר האם זה קורה? יש דו"חות שמראים על תכני חינוך השונים מאלה הקבועים בחוק". ח"כ עאידה תומא סלימאן מחד"ש-תע"ל אמרה: "התוצאות של השנה האחרונה הוכיחה שכאשר המשטרה שמה את זה בסדר העדיפויות, נותנים את המשאבים ושמים דגש, היא כן יכולה להגן על חיי הציבור במגזר הערבי האופן ייחודי ועל הציבור הכללי. אני מברכת על כך שמכים את ארגוני הפשע ומציעה לא לקרוא להם משפחות פשע כי לא כולם מעורבים. צריך לטפל גם באלה שנשארים בוואקום, בצעירים ולהידבר עם האוכלוסייה הערבית".
ח"כ יאסר חוג'יראת מחד"ש תע"ל אמר בוועדה: "אין אפשרות אחרת אלא להמשיך ואנחנו רואים ניצנים של עצירה וירידה במקרי הרצח ואני מקווה שמגמה זו תמשיך. מטריד אותי שמשפחות הפשע נכנסות לשלטון המקומי באמצעות הלבנת הון וכספים. האם למשטרה יש תכנית להילחם בכך?" בנוסף, ביקש ח"כ לדעת כמה מקרי פענוח של מקרי רצח יש? כנתון חשוב שקשור לאמון של החברה הערבית במשטרה.
נצ"מ שרביט הגיב לדברים ואמר: "יש שבע הצעות חוק שמונחות בשלב כזה או אחר שהם רלוונטיים למבצע מסלול בטוח. בנושא סחיטה , אמל"ח ועוד. לגבי פענוח מקרי הרצח אמר: "אנחנו לא מסתכלים על הקורבן ואנחנו עושים את כל המאמצים ללא הבדלים".
טלל דולב, ממשרד ראש הממשלה, ציינה בפני יושבי הוועדה: "יש פעולות בשטח מעבר לפעילות המשטרתית , כגון: מזעור האלימות בקהילה, חינוך ותכניות לצעירים בסיכון וילדים ונוער בישובים, טיפול בחסרי המעש ושיקום עבריינים ומכורים. ישנה כוונה להרחיב תכניות נוספות בשנת 2023".
נסיה יודיץ, מהשרד לביטחון לאומי, אמרה כי הוקצו 800 תקנים לחיזוק היחידות המרכזיות ולעיבוי הכוחות בתחנות בחברה הערבית. היא הוסיפה כי "תכניות ייחודיות ופרויקטים טכנולוגיים "עיר בטוחה" פועלות בעכו ולוד הנותנות מענה לנושא הדיווח של אזרחים ואיסוף ראיות. השנה יורחב הפרויקט לעיר רמלה. במקביל יש מענה משלים של מניעת אלימות בקרב הקהילה, כגון: הקמת 9 יחידות שיטור עירוני והרשות הלאומית לביטחון קהילתי שתפקידה לעסוק במניעת אלימות".
חברה לארגון, פואד אחמד, אחראי על תקשורת ערבית ציין כי המשרד פועל עם מערך ההסברה הלאומי והחל בקמפיין גדול וייחודי לחברה הערבית שמטרתו להגביר את האמון של האוכלוסייה בתוכנית למיגור האלימות. כאשר נתוני החשיפה גבוהים "אנחנו פועלים בכל רשתות החברתיות בשפה הערבית".
עו"ד האני ואקד, ממשרד המשפטים אמרה בדיון: "נקבעו יעדים משותפים לנו ולמשרדים האחרים. כך למשל בפענוח תיקי רצח נקבע יעד של 36% כאשר היעד כעת עומד על 21%. בתיקי אמל"ח נקבע יעד של 32% ואנחנו עומדים על 32.1%. יש פרויקטים נוספים כמו חיזוק התביעה העירונית, יחידת החילוט והסנגוריה הציבורית בעניין בתי משפט קהילתיים ותוכניות שיקום לא רק ענישה".
עו"ד מוחמד מולא מפרקליטות המדינה, הסביר כי יש ליווי צמוד של חקירות המשטרה ושימת דגש על תיקים חמורים. בעבירות נשק במחצית הראשונה של שנת 2022 נפתחו 495 תיקים כאשר בכל שנת 2021, נפתחו 498 תיקים. מקרי הרצח, הם תיקים מורכבים ראייתית ומשפטית הדורשים זמן".
נצ"מ שרביט הסביר כי הגשת כתב אישום על עבירת רצח אורכת זמן ולפעמים רק אחרי שש - שבע שנים יש פענוח. לגבי ההבדל באחוזים טען כי "יש חשש של אנשים לתת עדות וקושי באיסוף ראיות. לעיתים אנחנו מגיעים לזירה והסרטונים אצל אנשים שאינם קשורים לאירוע נמחקים".
מחמוד נאסר, ועד ראשי הרשויות הערביות אמר כי מתקיימת עבודה משותפת עם הועדה הבין משרדית אבל חלק מהמשרדים לא התחילו ליישם את משימותיהם בתכנית וכי תחושת הביטחון האישי ביישובים הערביים. עדיין רעועה מאד והפעולות עדיין לא מורגשות. בנוגע לנתוני הרצח ואירועי הירי בישובים הערביים יש כישלון. לדבריו, זרוע האכיפה חשובה אבל הזרוע השנייה של פעילות חינוך רווחה, תעסוקה, תכנון ובנייה היא מאד חשובה וצריך לתת דגש ולהמשיך ביישום התכניות. "יש לשתף את הרשויות והארגונים בתהליכי התכנון לא רק בשלב הדיווח" אמר.
יו"ר ח"כ צביקה פוגל מ'עוצמה יהודית', סיכם את הדיון ואמר: "נמשיך ונקיים אחת לחודשיים פיקוח ובקרה על התהליכים שמתבצעים, נקדם תהליכי חקיקה ונסייע לרתום את השרים ליישומה והצלחתה. יש לקדם את תחום הטכנולוגיה. אם לא נוודא שהחברה הערבית מאמצת סטנדרטים שהחברה היהודית חיה בהם אנו צפויים לעתיד פחות ורוד מזה שאנו מייחלים לו. המעבר מפלילי לפח"ע יכול להיות מאד מהיר יש דחף ופיתוי ואנחנו רוצים למנוע את זה. 90% רוצים חיים נורמליים ואנחנו צריכים להקנות זאת". הוא ביקש מהגורמים השונים להגיע עם נתונים לדיונים הבאים וציין כי הוועדה תבקר בחלק מהמקומות.
