ניקי היילי מתמודדת לנשיאות ארה"ב ומצפה לשבור תקרות זכוכית נוספות

בימים האחרונים עוסקת התקשורת הבינלאומית באינטנסיביות רבה בניקי היילי, אשת המפלגה הרפובליקנית שהודיעה לפני זמן לא רב על ריצתה לנשיאות ארה"ב, כשהיא מקווה לשבור תקרת זכוכית נוספת ולהיות האישה הראשונה בתפקיד המשפיע בעולם. היילי, בת מהגרים מדרום קרוליינה, הייתה ידועה למעטים עד לפני שבע שנים. אך אז הפכה לכוכבת של המפלגה הרפובליקנית כשבלטה כשגרירת ארה"ב באו"ם.

בתפקיד זה הייתה דעתנית ומשמעותית, והנהיגה מדיניות אמיצה. בין היתר היטיבה רבות עם ישראל, וצברה במדינה אהדה רבה בשל מספר צעדים שעשתה למענה. כדי להבין את סיבת ריצתה של היילי, שווה להעמיק בסיפורה האישי ובדרכה אל הצמרת.

ניקי היילי נולדה בקרולנייה הדרומית לפני כ-51 שנים, להורים שהיגרו מהודו. באותה תקופה הגזענות הייתה נפוצה ומקובלת בארה"ב, ועצם היותה של היילי הודית הקשה עליה ועל אחותה במקומות ובמקרים שונים בחייהן המוקדמים בעיירתן.

בבית הספר זכתה היילי ליחס גזעני מצד חבריה לספסל הלימודים. "לא היה לי קל בבית הספר" היא סיפרה לימים, "בכל טופס אתה צריך למלא את משבצת הגזע ויש שלוש אפשרויות: לבן, שחור ואחר. אני תמיד הייתי האחר". הוריה של היילי היו חריגים בנוף האמריקני, התלבשו בצורה שונה וחריגה ודיבורם היה שונה. ניקי הצעירה עבדה בחנות מזכרות שהפעילה משפחתה, ובגיל 13 ניהלה את ספרי החשבונות של העסק.

מקצוע זה יעסיק אותה מאוד, ותוך שנים ספורות החלה ללמוד ראיית חשבון באוניברסיטה מקומית. בהמשך שימשה כרואת חשבון וכסמנכ"לית כספים בחברה המשפחתית שלה שעסקה בטקסטיל. האפליה ממנה סבלה היילי בצעירותה, הן בשל מוצאה והן בשל מגדרה, דירבנה אותה לנסות להשפיע בתפקיד ציבורי. אך הדבר שלבסוף גרם להיילי להתמודד לתפקיד פוליטי, היה לא אחר מאשר נאום של הילרי קלינטון.

"הסיבה שבגללה רצתי הייתה הילרי קלינטון", סיפרה, "כולם אמרו מדוע אני לא צריכה לרוץ. הסבירו שאני צעירה מדי, יש לי ילדים קטנים ואם כבר, אז אני צריכה להתחיל בהנהלת בית ספר. אז הלכתי לאוניברסיטת ברמינגהם, והילרי קלינטון דיברה שם במכון למנהיגות. היא אמרה שכשמדובר בנשים שמתמודדות על משרה בכירה, תמיד יהיה מי שיגיד להן שלא כדאי, אבל אלה בעצם כל הסיבות לכך שכן כדאי. כשיצאתי משם אמרתי ‘זהו, אני רצה'".

תחילה התמודדה היילי בשנת 2004 על תפקיד בבית הנבחרים של דרום קרוליינה. במסע הבחירות נתנה את כל נשמתה והסתובבה בכל מקום באזורה כדי לשכנע כמה שיותר אנשים להצביע לה. בסופו של דבר הדיחה היילי את המועמד הרפובליקני שרץ מולה על ייצוג מחוז לקסינגטון, אחרי 29 שנים רצופות שהיה נציג המחוז. זה היה הישג משמעותי מאוד, והיא השיגה אותו על אף המאבק המלוכלך שנוהל נגדה ונגד מועמדותה.

עם כניסתה לבית הנבחרים המקומי התבלטה היילי בעמדות השמרניות שהציגה, וקידמה יוזמות שמנריות שונות. ב-2010 עשתה היילי היסטוריה כשנבחרה לתפקיד מושלת קרוליינה הדרומית הראשונה אי פעם. בתפקיד זה הייתה אף הצעירה ביותר שכיהנה. כעבור ארבע שנים נבחרה לכהונה נוספת, כששוב היא מתמודדת עם יריבם שניסו להנמיך אותו בהערות שוביניסטיות וגזעניות.

במהלך כהונתה התמודדה עם הנשיא הדמוקרטי אובמה, שעמד בניגוד מוחלט לעמדותיה ברבים מהנושאים שהיו על הפרק אז. היילי לא חששה לבקר אותו ואת מדיניותו, וב-2016 נבחרה לענות לנאום מצב האומה שלו. בנאום תוקפני במיוחד השיבה היילי לאובמה, ביקרה את מדיניותו הכלכלית, הגדירה את הרפורמה הבריאותית שלו - האובמה קר - כאסון, וביקרה את הסכם הגרעין עם איראן.

היילי הייתה אז פוליטיקאית לא מוכרת במיוחד, אך הנאום עשה רושם רב על המחנה השמרני וגרר אליה את עיניהם של מנהיגיו, ובראשם - דונלד טראמפ. שנה אחת בלבד עברה, וטראמפ, שנהפך זה מכבר לנשיא ארה"ב הנבחר ועמד בפני הרכבת ממשלו ואיוש התפקידים השונים, הרים טלפון לניקי היילי וביקש ממנה להיות שגרירת ארה"ב באו"ם.

היילי סירבה לתת תשובה מיידית וביקשה לחשוב על ההצעה בטרם תשיב. היא הייתה באותה עת מושלת צעירה, והיא נלחצה טיפה מהרעיון להעתיק את מקומה ולשנות כך את חייה. אחרי התלבטות החליטה היילי לחזור אל טראמפ עם מספר דרישות. "לא אגיע אם לא תובטח לי עמדה בקבינט", אמרה לנשיא הנבחר. טראמפ השיב לה במילה אחת: "DONE". אך היילי לא עצרה, והמשיכה: "לא אגיע אם לא אהיה במועצה לביטחון לאומי, כי זה מעניין אותי, ואני רוצה להיות מעורבת". טראמפ המשיך עם אותה תשובה: "DONE". אך היילי לא ידעה שובע והמשיכה בדרישותיה: "אני לא הולכת להיות דוברת, או טפט על הקיר, אלא רוצה להגיד את מה שאני חושבת". טראמפ השיב הפעם תשובה ארוכה יותר, ואמר: "בשביל זה אני רוצה אותך".

ב-24 בינואר 2017 הושבעה ניקי היילי לתפקיד השגרירה האמריקנית באו"ם, ומן הרגע הראשון היה ברור לכל סובביה כי כהונתה תורגש והיא תהיה דומיננטית במיוחד. היילי לא חסכה שבטה מאיש בנאומיה בעצרות האו"ם. היא מתחה ביקורת חריפה על הסורים, הסינים, הרוסים ומדינות נוספות שלטעמה עשו פשעים נגד האנושות ופעלו לא כראוי.

היילי העבירה צעדים שונים נגד המדינות שתקפה, ובשל כך עוררה לא פעם סערה ומורת רוח בבית הלבן. אך היא השאירה חותם בל ימחה במשכן האו"ם במנהטן. "כעת מכבדים את ארצות הברית", אמרה והוסיפה: "יכול להיות שיש מדינות שלא אהבו את מה שעשינו, אבל הן כיבדו. הן יודעות שאם אמרנו שנעשה משהו, אנחנו נבצע".

מתחילת כהונתה ועד סופה תמכה היילי בישראל ועמדה לצידה. היא נכנסה לתפקידה כשמעליה מרחפות ציפיות גבוהות לשיפור היחסים העכורים שהיו באותה עת בין ישראל לארה"ב, על רקע העימותים הרבים עם ממשל אובמה, ולא איכזבה.

היילי הדגישה בנאומיה את התנגדותה ליחס העוין שהקנה האו"ם לישראל, וגרמה בכך לקורת רוח בירושלים. היילי טענה אף כי האו"ם עוסק יותר מדי בסוגייה הפלסטינים, ותומך ללא הצדקה בצד הפלסטיני. "באופן מפתיע, סוכנות האו"ם לעניינים פוליטיים הקדישה חטיבה שלמה לענייני פלסטינים. תחשבו על זה: אין חטיבה המוקדשת לשיגורי הטילים הלא-חוקיים בצפון קוריאה, אין חטיבה למדינה התומכת בטרור מספר 1 בעולם - איראן. הגישה המשוחדת בנושא הישראלי-פלסטיני לא מסייעת לתהליך השלום", אמרה.

היילי אמרה בתחילת כהונתה כי הכותל שייך לישראל, וכי יש להעביר את השגרירות האמריקנית לבירתה האמיתית של ישראל: ירושלים, וכך אכן קרה בהמשך. ביוני 2017 ביקרה היילי בישראל, הטמינה פתק בכותל המערבי וביקרה במנהרות הטרור של החמאס שנחשפו במבצע צוק איתן.

היילי הובילה ליציאתה של ארה"ב ממועצת זכויות האדם של האו"ם - אותה כינתה "ביב שופכין" - בשל יחסה העוין לישראל. "ההתמקדות הבלתי-פרופורציונלית והעוינות הבלתי נגמרת של המועצה כלפי ישראל מהווים הוכחה חותכת לכך שהיא פועלת ממניע פוליטי ולא מתוך הגנה על זכויות אדם", אמרה. בהמשך הובילה היילי לפרישתה של ארה"ב מאונסק"ו מאותן סיבות: היחס העוין כלפי ישראל והיחס האוהד כלפי ארגוני טרור שונים.

היילי גינתה פעם אחר פעם את החמאס, ומעל בימת האו"ם נאמה נגדו נאומים חוצבי להבות בדבר שימושו בילדים ובנשים כבשר תותחים. "קשה להעלות על הדעת מעשה פחדני יותר – אפילו כשמדובר בטרוריסטים – מאשר הסתתרות מאחורי אזרחים חפים מפשע", אמרה.

כשהודיעה היילי על סיום תפקידה בשלהי דצמבר 2018, נפל עצב בירושלים. נתניהו וריבלין מיהרו להביע את הערכתם הרבה להיילי, השגרירה האוהדת ביותר שהייתה לישראל בבניין האו"ם. מן הצד השני שמחו מאוד הפלסטינים, שנפטרו מאחת השגרירות הקשות שקיבלו שעשתה להם חיים קשים.

ביום רביעי הקרוב תודיע היילי בהצהרה חגיגית על התמודדותה לראשות המפלגה הרפובליקנית, ומשם - לנשיאות ארה"ב. הנחישות, הכריזמטיות והיכולות הסוחפות של ניקי היילי הקנו לה מיליוני תומכים נלהבים שמחכים לרגע שבו תודיע על ריצה לנשיאות כבר זמן רב.

כעת, מאיימת היילי על שני המתמודדים האחרים שינסו להוריד אותה כמה שאפשר, רון דה סנטיס ודונלד טראמפ. היא תנסה לעשות כל שביכולתה כדי להגיע לחדר הסגלגל ולהיות לאישה הראשונה אי פעם בתפקיד מנהיגת המעצמה הגדולה בעולם.