מיכאל שמש: נתניהו בהצהרה של 9 דקות על תיק ההדלפות ועל אלי פלדשטיין: אין סיכוי שהיה פוגע בביטחון המדינה.
מה הוביל לרעידות האדמה בטורקיה והאם ניתן לחזות אותן מראש
בעקבות רעידת האדמה החזקה: מה גורם לרעידות כאלה? מדוע אזורים מסוימים מועדים יותר לרעידות חזקות? והאם אפשר לחזות מראש רעידות כאלה? | ד"ר נעמה חריט-יערי, מכון דוידסון לחינוך מדעי
אילוסטרציה צילום: unsplash
רעידת אדמה חזקה, בעוצמה של 7.8 דרגות, פקדה בלילה (בין ראשון לשני) את אזור העיר גזיאנטפ שבמזרח טורקיה. על פי הדיווחים הראשונים יש ברעש מאות הרוגים ואלפי פצועים, והמספרים עלולים לעלות עוד בימים הקרובים, לאחר שיתבררו ממדי האסון. הרעש הורגש היטב גם בישראל, בעיקר באזורים מסוימים בצפון הארץ ובמרכזה.
רעידות אדמה נגרמות מחיכוך או התנגשות בין לוחות טקטוניים – הלוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ, שעליו אנו חיים. הלוחות צפים על סלעים מותכים היוצרים חומר צמיג בשם מַגְמַה, ונעים זה ביחס לזה. התנועה איטית מאוד, סנטימטרים אחדים בשנה, אך לעיתים הלוחות מתחככים ומתנגשים זה בזה. החיכוך בין הלוחות יוצר מאמצים על הקרום, וכשהם מצטברים הם עלולים להשתחרר בבת אחת. זה דומה באופן מסוים לכיפוף של לוח עץ גמיש – הלוח יתעקם במידת מה, אבל ברגע מסוים נגיע לנקודה קריטית, שמעבר לה המאמצים ישתחררו בבת אחת והלוח יישבר. בהפשטה, זה מה שקורה ברעידת אדמה. המאמצים המשתחררים בצורת רעש ששולח גלי הלם לכל הכיוונים. הגלים מטלטלים את הקרקע, וזה מה שגורם להרס בפני השטח.
אילוסטרציה | צילום: unsplash.
מדינה בין קווי שבר
טורקיה שוכנת בין נקודות המפגש של כמה לוחות גיאולוגיים, ולכן יש בה אזורים רבים המועדים לרעידות אדמה. מערב טורקיה והים האגאי נמצאים בנקודת המפגש של שלושה לוחות טקטוניים, המועד לרעידות אדמה חזקות. חלקה המזרחי של טורקיה שוכן מצפון לבקע ים המלח, המכונה גם "הבקע הסורי–אפריקאי", שלאורכו שוכנת גם ישראל, ובו יש מפגש של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב. ואולם, בעוד אנחנו נמצאים באזור שבו הלוחות מחליקים זה לאורכו של זה, מצפון לנו, באזור הגבול בין סוריה למזרח טורקיה, נמצאת נקודת ההתנגשות ביניהם. גם האזור שלנו מועד לרעידות אדמה, ובממוצע מתרחשות בו רעידות אדמה חזקות פעם במאה שנים, אך האזור שבו התרחשה הרעידה הלילה מועד יותר לרעידות חזקות, ותדירותן גבוהה הרבה יותר.
לפי התקן
אם היינו בימי קדם, וחיים באוהלים, הסכנה ברעידת אדמה לא הייתה גדולה כמו היום. הסיכון נובע מכך שהאדם המודרני גר ועובד במבנים הנדסיים, בדרך כלל רבי קומות, והם עלולים להינזק ואף לקרוס ברעש חזק, על יושביהם. ככלל, בניינים חדשים נבנים לפי תקנים מחמירים, שמשלבים חוזק עם גמישות מסוימת של הבניין, ומאפשרים להם לשרוד גם רעידות אדמה חזקות בלי להתמוטט. בנייה לפי התקן לא מבטיחה חסינות מפני רעידות אדמה, וייתכן שרעש חזק יגרום נזק בלתי הפיך לבניין, אך היא מקטינה את הסיכוי שהבניין יקרוס.
הסיכון העיקר נשקף לבניינים ישנים, שלא נבנו על פי התקנים המודרניים, ולא חוזקו מאז או הותאמו לתקני עמידות ברעידות אדמה. עם זאת, יש גורמים רבים המשפיעים על סיכון של בניין להינזק קשות ברעש, לא רק איכות הבנייה, כך שאי אפשר לקבוע מראש אילו בניינים ייהרסו ברעידת אדמה חזקה. הסיכון לנזק משמעותי ברעידת אדמה נובע גם מסוג הקרקע, וכמובן מהמרחק ממוקד הרעש. בניין גבוה אינו בהכרח מסוכן יותר מבניין נמוך, אם כי בעת רעידת אדמה התנודות יורגשו בעוצמה חזקה יותר בקומות גבוהות יותר.
בבניינים הנבנים בישראל בשלושת העשורים האחרונים, מאז מלחמת המפרץ הראשונה, יש גם מרחב מוגן דירתי (ממ"ד). בניית הממ"ד נועדה לספק מיגון מפני פגיעת טילים ורקטות, איך היא משפרת במידה ניכרת גם את עמידותו של הבניין בעת רעידות אדמה.
התרעה קצרה
נכון לעכשיו, אין לנו אפשרות לדעת בדיוק היכן ומתי תתרחש רעידת אדמה חזקה, או מה תהיה עוצמתה. גם במקומות שבהם יש מערכות התרעה, המערכת לא חוזה את הרעידה מראש, אלא מזהה אותה בשלב מוקדם בזכות מיקום של סייסמוגרפים במקומות רגישים, ומספקת התרעה של שניות אחדות לפני הרעש. זה לא הרבה, אבל זה עשוי לאפשר לאנשים להספיק לצאת לשטח פתוח, או להיכנס למרחב מוגן. בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, מערכות המדידה אינן מספקות התרעה מוקדמת, אלא רק התרעה על רעידה שכבר מתרחשת.
הכותבת היא: ד"ר נעמה חריט-יערי, מכון דוידסון לחינוך מדעי
