עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
פרשת וארא תשפ"ג, וויניארדס, יקבי כרמל
מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: קברנה פטי וורדו וויניארדס, יקבי כרמל
פרשת וארא תשפ"ג, קברנה פטי וורדו וויניארדס, יקבי כרמל
מיד בתחילת הפרשה אנו פוגשים את ארבע לשונות הגאולה, שכנגדן תיקנו לנו חז"ל ארבע כוסות יין, יש גם הבטחה לגאולה עתידית, וכנגדה יש את 'כוס של אליהו הנביא'. למה דווקא יין? למה לא טוב לעשות 'ארבע פרשיות בתפילין', זכר לארבע לשונות הגאולה? או ארבע כנפות הציצית, או אולי ארבע מנות קוגל, מה פתאום יין? ומה הפירוש: "כוס יין תמורת גאולה"? האם זה תשלום? מתנה? פרס?
נניח שמחיר כוס יין הוא 30 שקלים [יין ממוצע], כזה תשלום שואף לאפס ביחס לערך שיש לגאולה בלב שלנו. על שאלה זו אשיב שלוש תשובות, הראשונה אינה אמיתית, אבל תשקיט באופן שטחי במעט את השאלה:
א _ 4 כוסות, כלומר: 4 פעמים 30 = 120. מי שעושה זאת מגיל חמש עד שמונים, זה 75 כפול 120 זה כבר 9000 שקלים. בערך חמישה מיליון אנשים עושים זאת בשנה, זה כבר 45 מיליארד. מאז יציאת מצרים עברו בערך מאה וחמישים דורות, זה כבר קרוב לשבעה טריליון. לא כל כך קצת כמו שזה היה נראה בתחילה. אך הקדמתי שזו תשובה שטחית. הנה שני הסברים משכנעים:
ב _ הניסים הרבים שהיו במצרים לא נועדו לשחרר אותנו מעבדות, את זה אפשר לעשות בין רגע עם כריש דם קטן במוח של פרעה. כדי שתהיה רעידת אדמה, הקב"ה לא צריך לנענע אותה, אלא די לו להביט (תהילים קד/לב). אם איזשהו עם מכריז מלחמה במצרים, מצטרפים העבדים אל המסתערים, ומכים באדוניהם לשעבר (שמות א/י). אבל גם בלי אלימות זה יכול היה להיות, כשכורש שמע שבני ישראל מבקשים לחזור לארצם, הוא הכריז: "מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ, ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיָעַל" (דבה"י-ב לו/כג). זהו הפסוק האחרון בתנ"ך, גם פרעה יכול היה לעשות כן.
אבל לקב"ה הייתה תכנית שעם ישראל יזכור לדורי דורות, שכל מהלך החיים תלוי בהשגחה פרטית, את זה לא מספיק לראות כתוב בחומש או בסידור, צריך לחיות כזו חוויה, במיוחד לשם כך הקשה ה' את לב פרעה, כפי שזה מוזכר פעמים רבות בפרשת השבוע, בפתיחה של הפרשה הבאה זה מתומצת בפסוק אחד: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (שמות י/ב). אפשר לעשות זאת תוך כדי קריאה בחומש, אבל כשיושבים בליל סדר, ועל לשון הגאולה, מצרפים כוס יין, הופכת הידיעה התאורטית הזו, למשהו מוחשי, וככל שנרבה לספר ביציאת מצרים, זה יותר ויותר 'יתברג' בתוך הלב שלנו.
ג _ בשאלה הצגתי את זה בציניות, כאילו שכוס יין הוא שלושים שקלים, ואפשר להמיר את זה במנה קוגל כשר לפסח. אבל ההסבר הוא ,שלא נותנים לנו יין, אלא 'מרשים' לנו להצטרף אליו, יין הוא משהו שבעקרון שייך למזבח. מאפשרים לנו להיות חלק מעבודת ה'. כשאנו מחזיקים גביע של יין, עלינו לדעת שזה לא קוקה קולה משודרגת, אלא זה משקה אציל, שמיועד להתנסך על גבי המזבח.
זה מסביר גם מדוע מותר לגוי לגעת בדגים, בבשר, בלחם ובשאר המאכלים, ואילו ביין אסור לו לגעת, כי את היין הוציאו לנו מתוך בית המקדש. היו צדיקים שנזהרו לא לשתות יין שגוי ראה אותו, אפילו כשהבקבוק היה סגור וחתום. זה לא הידור בשולחן האוכל, אלא הידור בקדושת היין.
בשביל כזה מאמר מתאים שאציע את אחד היינות שאמורים בעזרת ה' לעלות על שלחן הסדר בעוד חודשיים וחצי, אז הנה הצעה מומלצת:
השתתפתי בהשקה של יינות חדשים ונוספים לסדרה 'וויניארדס' המוכרת של 'יקבי כרמל'.
על ההשקה וכלל היינות אכתוב אי"ה במאמר נפרד. כרגע, אני רוצה להתמקד ביין אחד מתוך חמשת היינות החדשים בסידרת 'וויניארדס'.
'קברנה - פטי וורדו' בלנד של ענבי קברנה סוביניון (73%) ופטי וורדו (27%) שגדלו בהרי יהודה באיזור ירושלים (בית זית/מבוא ביתר), הכרמים בגובה ממוצע של 650 מטרים.
צבע אדום כהה, גוף בינוני, והארומות שפורצות מהכוס הן של פירות אדומים טריים, היין מאוזן עם חומצה נעימה יש בו 14.5% אלכוהול והמחיר 80₪ כשרות: רבנות מקומית והרב רובין.
לחיים ושבת שלום
שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il