מרדכי הלפרין: נתניהו ביקש מראשי הרשויות בצפון להסביר לתושבים שהם לא יוכלו לחזור בקרוב לבתים מחשש שהאש תחודש בעוצמה גדולה יותר. נוכחים בחדר מעידים שחלק מראשי הרשויות שהביעו בתחילה התנגדות להסכם, השתכנעו שהוא נחוץ מבחינה ביטחונית.
בבית הנשיא: אירוע לציון ההוצאה המחודשת של כתבי הרב הרצוג זצ"ל
אירוע לציון ההוצאה המחודשת של שני כתבי הגאון רבי יצחק איייזק הלוי הרצוג זצ"ל הרב הראשי לישראל ולרגל וצאת כרך היובל של האנציקלופדיה התלמודית נערך בבית נכדו נשיא המדינה יצחק הרצוג בירושלים שאירח את המעמד. צפו בסיקור ותיעוד של האירוע
אירוע הוצאת כתבי הרב הרצוג זצ"ל צילום: קובי גדעון/לע"מ
נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח השבוע אירוע לציון ההוצאה המחודשת של שני כתבי סבו הגאון רבי יצחק איייזק הלוי הרצוג זצ"ל הרב הראשי לישראל לרגל וצאת כרך היובל של האנציקלופדיה התלמודית.
במהלך האירוע, התקיים שיח פתוח בנושא משפט עברי עם השופטת יעל וילנר וד"ר יצחק הרצוג, ונוגנו קטעי נגינה בליווי שירה של התפילה לשלום המדינה שנכתבה על ידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל.
עוד נשאו דברים באירוע הרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד לאו, שר הדתות, מיכאל מלכיאלי, הרב הרשל שכטר והרב פרופ' אברהם שטיינבג והוקראה ברכתו של הרב הראשי לישראל, הראשון לציון רבי יצחק יוסף.
הנשיא פתח את דבריו וסיפר: "בי"ג בחשוון תש"ח, חודש ימים לפני כינוס העצרת הכללית של האו"ם, בכ"ט בנובמבר 1947 - י"ז כסלו תש"ח, כינס סבי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, הרב הראשי לישראל, את מועצת הרבנות הראשית. בנאום שנשא אז הוא פנה לתמוך בזכותו למדינה עצמאית. לצד הפנייה החוצה, לאומות העולם, הוא פנה גם פנימה, אל בנות ובני העם היהודי, בשתי קריאות".
"הקריאה הראשונה, נחרצת ונרגשת, הייתה: "לא למלחמת אחים"! וכך הוא אמר: "אנו קוראים אליכם להתאחד, לגרש שנאת אחים - בין שהיא שנאת חינם, בין שאיננה שנאת חינם, ולהשליט אחדות ואחווה ומשמעות ציבורית ולאומית החלטית. בנפשנו הוא הדבר הזה בימים האלה... בחיי עם ישראל, אנו משביעים אתכם: הפסיקו, וחדלו!", אמר הנשיא והוסיף: "הפניה השנייה הייתה ליהודי התפוצות, וכפי שהוא הדגיש: "במחנות מכל הסוגים". ואני מצטט: "חזקו ואמצו, אל תיראו ואל תחתו, מלך צור ישראל וגואלו, המלך שהשלום שלו, יפרוס סוכת שלומו... עלינו ועל כל עמו ישראל, ועל ירושלים".
בנאומו התייחס הנשיא להוצאה המחודשת ואמר: "הספרים שהאירוע הזה מוקדש לכבודם, משקפים נדבכים חשובים מהגותו ופסיקותיו של הרב הרצוג. כל אלה בנפרד, ועל אחת כמה וכמה כולם יחד, תרמו, תורמים, ואני מאמין שעוד יתרמו רבות – לעיצוב קווי המתאר שלנו, כחברה וכמדינה, להגדיל תורה ולהאדירה, ולחיזוק יסודות המשפט העברי", הנשיא חתם את דבריו ואמר: "אני שב ומודה לכלל השותפים שעסקו במלאכה שעמדה בבסיס האירוע הזה, ולאחל לכולנו שנביא לאהבת אמת, הערכה וחיבה בין כלל חלקי העם ברוח הרב הרצוג זצ"ל. "בנפשנו הוא הדבר".
הרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד לאו עמד בדבריו כי: "המשימה שלנו בימים אלו היא להמשיך את דרכו של הרב הרצוג ולהטמיע את משפט התורה וערכי התורה בתוך מערכת המשפט של מדינת ישראל. בין היתר גם באמצעות אפשרות לדון בדיני ממונות בדין תורה כאשר הצדדים מעוניינים בכך. בימים אלו אנו שומעים קולות לכאן ולכאן בתחום המשפט, אני מבקש להפנות את העוסקים בכך לסדרת הספרים המכוננת של הרב הרצוג ״תחוקה לישראל על פי התורה", שם יוכלו למצוא כולם את הדרך הראויה בצורה המכובדת שיודעת להתייחס באופן נכון אדם לחבירו, למדינתו, לקהילתו ולבוראו".
במסר שהעביר הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב יצחק יוסף נאמר: "משכן ישראל הוא המקום הראוי ביותר לציין אירוע חשוב זה. קיימת חשיבות רבה להדגשת מורשתו של הרב הרצוג זצ״ל. הרב הרצוג זצ״ל נקט בדרך הלכתית פרגמטית בכוחא דהיתרא בעיון ובגאונות שאין שני להם. הרב הרצוג זצ״ל היה חלוץ להתיר את יהודי אתיופיה וקביעת מעמדם כיהודים לכל דבר, דווקא עמידתו המתפשרת על גבולות ההלכה היא שנתנה תוקף וכח לפסיקתו".
שר הדתות מיכאל מלכיאלי ציין בדבריו כי: "חכמינו זכרונם לברכה האריכו רבות בחשיבות הלמידה של חידושי תורה לאחר פטירת הרב שחידש אותם, כתוב בנושא זה דברים גדולים וחשובים, אין ספק שהמיזם החשוב כל כך של כב' הנשיא בדאגה להעביר את חידושי התורה של סבו הגדול זצ"ל הוא דבר גדול וראוי לאין ערוך, שכעת תורתו הגדולה תהיה חלק בלתי נפרד מארון הספרים היהודי ותורתו תהפוך לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העם היהודי גדולה".
