כך ראש השב"כ לשעבר צייר את הרב כ"שטן"

השר, ראש השב"כ ואלוף לשעבר עמי אילון סילף והמציא שיחה ארוכה עם רב מוכר, אותה פרסם בספרו החדש, במטרה להוציא את הרב בצורה רעה ובוטה. כך לפי התחקיר של העיתונאי קלמן ליבסקינד ב'מעריב'.

אילון פרסם ספר לפני מספר חודשים, לאחר כהונה בשורה של תפקידים בכירים, כשבו הוקדש פרק שלם לרב יצחק שפירא, ממחברי הספר "תורת המלך". אילון ישב בביתו של הרב שפירא בירושלים כשעתיים וחצי. הוא שוחח איתו, החליף איתו דעות, האזין לעמדותיו והקדיש למפגש ביניהם פרק בספרו.

השיחה הזו הוקלטה על ידי שני המשתתפים בה, כך שעם צאת הספר לאור, השווה אלחנן גרונר מאתר הקול היהודי, תלמידו של הרב שפירא, בין הקלטת השיחה לבין הספר שהתבסס עליה, ונדהם - אילון פיברק חלקים נרחבים מאותה שיחה, מתוך הנחה כנראה שרק הוא הקליט אותה.

בחלק מהמקרים מצטט אילון במירכאות, מפיו של הרב שפירא, דברים שכלל לא אמר. בחלק אחר הוא בודה מלבו נושאים שאפילו לא עלו במפגש, ומצטט בהקשר אליהם דברים שאמר לו, כביכול, הרב שפירא, ודברים שהוא עצמו, כביכול, השיב לו. הנה כמה מהמקרים:

הרג תינוקות

אילון קרא את מה שנכתב בעיתונות על הרב שפירא ועל "תורת המלך" וניסה להבין, במשך כל השיחה, האם הרב שפירא תומך בהרג סתמי של גויים, ובכלל זה של תינוקות שלא חטאו. וכך הוא מתאר את קטע השיחה ביניהם בספרו:

"יש כמה דברים שאני לא מבין", פותח אילון, "בקטע שבו אתה מתיר הרג תינוקות ערבים, אתה מונה את ההצדקות לכך וטוען שאף שהם לא חטאו הם עלולים לגדול ולהיות רשעים כמו הוריהם".

הרב שפירא: "מה אתה לא מבין?".
אילון: "כמו שאמרתי, איך אתה מיישב את ההיתר להרוג תינוקות עם 'לא תרצח'?".
הרב שפירא: "אין מה ליישב".
אילון: "נשמע לי שיש".
הרב שפירא: "אין, כי לפי התורה והקונצנזוס בקרב חכמינו, האיסור המוחלט על רצח חל רק על יהודים, הוא לא חל על גויים".
אילון: "אז אתה טוען שרצח גויים הוא לא בעיה?".
הרב שפירא: "לפי התורה לא. הדיבר 'לא תרצח' מתייחס לבני ישראל".

אילון מסכם את ההלם שלו מהדברים, "אפילו בחלומותיי הפרועים ביותר לא חשבתי שהיהדות, שהציגה לראשונה את התפיסה שכל אדם נברא בצלם, תתיר רצח בדם קר על פי קריטריונים אתניים... הייתי המום מכדי לענות".

אלא שהם לא דברים שנאמרו. השאלות הללו, שמציף אילון בספרו, אכן נדונו בשיחה שלו עם הרב שפירא שוב ושוב. אילון הקשה, הרב שפירא הקדיש זמן רב כדי להסביר לו ולהשיב לו בנינוחות, ואפילו לרגע אחד לא ניתן היה לדמיין קשר כלשהו בין העמדה שהציג הרב לבין האופן שבו הציג אותה אילון בספרו. אילון, צריך לומר, הודה פעם אחר פעם בשיחה שהוא איננו מבין גדול בטקסטים יהודיים מורכבים. "קראתי את 'תורת המלך', אמרתי שאני רוצה להבין, וקראתי והבנתי שאני לא מבין", אמר פעם אחת. "כל מה שקשור ליהדות, אתה תלמד אותי", אמר במקום אחר.

לקראת סוף הפגישה, רגע לפני שביקש לסכם את הדברים, הוסיף: "אני אומר את זה במידה גדולה של ענווה, מתוך חוסר ידע". אלא שבורות וענווה לא יכולות להיות תירוץ לשקרים בוטים כל כך. שכן, הרב שפירא חזר והסביר לאילון מפורשות שאסור להרוג סתם ככה יהודי ואסור להרוג סתם ככה גוי, אלא שהאיסור להרוג יהודי נשען על פסוק אחד והאיסור להרוג גוי נשען על פסוק אחר. "המילים שבהן יש את האיסור להרוג יהודי זה לא 'לא תרצח', שם זה רק על יהודים", מסביר הרב, "והמילים 'שופך דם האדם, באדם דמו יישפך', זה המילים שמהן יש את האיסור להרוג גוי".

הרב שפירא השקיע זמן רב כדי להסביר לאילון את הניואנסים ההלכתיים שנובעים מכל פסוק, אבל השורה התחתונה שהציג אילון, שלפיה הרב שפירא מתיר ואף מחייב להרוג גויים, ובכלל זה נשים, זקנים וטף, איננה אלא המצאה פרועה ההפוכה לחלוטין מההסבר שקיבל". "כמו שלגוי אסור להרוג גוי, גם ליהודי אסור להרוג גוי", אמר לו הרב.

וממש כך גם בעיסוק של אילון בעניין הריגת תינוקות, אילון ממציא ומייחס לרב שפירא עמדה הפוכה מזו שהוא עצמו הציג בפניו, רק כדי שיוכל להגיד אחר כך בראיון ל"גלובס": "הרב שפירא אמר בעצם אמירה נאצית, כמו גדולי הנאצים. הם הסבירו שהיהודים הם האויב ורצחו אותם כתינוקות כי ברור שכשיגדלו יהיו האויב. כך הרב שפירא".

תיאוקרטיה ואפרטהייד

"שיתפתי את שפירא באמונתי שתהליך השלום שהחל במדריד והמשיך באוסלו, למרות כל הטעויות שנעשו במהלכו", מספר אילון בספרו, "הוא הדרך לשמר את זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל". בשורה הבאה הוא מתאר את תגובת הרב לדברים. "באמצע המונולוג שלי החיוך נמחה מפניו והוא סקר אותי כאילו הייתי פושע". זה אולי יהיה הגיוני אם אילון רוצה להתאמץ לצייר את הרב שפירא כאיש גס רוח, אלא שכל הקטע הזה לא היה ולא נברא. אילון לא סיפר על מדריד ולא דיבר על אוסלו ולא הזכיר טעויות שנעשו, ולכן גם תגובתו הקשה המתוארת של הרב לדברים, שאילון כאמור כלל לא אמר, לא הייתה ולא נבראה.

כך גם כשאילון מזכיר בספר, בציטוט מדויק, בתוך מירכאות, כיצד סיפר לרב שפירא על הרב יונתן זקס, הרב בנימין לאו ופרופ' משה הלברטל, שמגדירים את היהדות, לטעמו, בדומה לדרך שהוא מגדיר אותה. גם הקטע הזה הוא המצאה מוחלטת. איש מהשלושה אפילו לא הוזכר בשיחה.

בהמשך מנסה שוב אילון להציג את הרב כקיצוני, ומספר מפיו, שוב בציטוט מדויק, בין גרשיים, את מה שלכאורה אמר לו הרב: "בהסכמי אוסלו לא מסרנו חלקים מארץ ישראל לערפאת ככובשים, כי אתה לא יכול לכבוש את מה ששייך לך בזכות. מסרנו שטחים תמורת שלום וביטחון, והפלסטינים הגיבו ברצח, בהרס ובפוגרומים".

אך אין לדעת מה חושב הרב על מניעיהם של הפלסטינים, ועד כמה הוא צדקן בעניינם, משום שהנושא הזה לא עלה ולו לרגע אחד בכל השיחה בינו לבין אילון. המצאה מההתחלה ועד הסוף.

והפברוקים של אילון לא נעצרים כאן. בשלב מסוים בשיחה הוא מספר לרב שפירא ששמע מאחיו, הרב יהושע שפירא, שהוא, בן שיחו, מנסה לכתוב חוקה. "אני רוצה לשמוע על זה קצת", הוא מבקש. והרב שפירא משתף אותו בשמחה ומסביר לו שהדבר נובע מתוך צורך לעסוק בשאלה "איך נראית היהדות כשיש עם מסודר במדינה", או כפי שהסביר בהמשך: "איך אנחנו מגשרים על הפער בין השפה ההלכתית לשפה המשפטית היום".

במילים פשוטות יותר, אלפי שנים היה עם יהודי בלי מדינה, ועכשיו נשאלת השאלה איך מתנהגים כשהיא קיימת. אילון שואל אם מדובר בעניין פרקטי, ושפירא מספר שהוא עצמו היה שותף בניסוח "חוק המשילות", "שטוען שבג"ץ לא יכול לפסול חוקים של הכנסת". כן, זה שגם היום, חמש שנים אחרי שהתקיימה השיחה בין השניים, אנחנו עוסקים בו. ובכן, לא תאמינו מה עשה אילון בספרו מהקטע הזה בשיחה. קודם הוא סיפר לקוראיו ששאל את שפירא על החוקה, ובתגובה "הוא אמר שאף שאינו יכול לחשוף בפניי את הפרטים הסודיים של תוכניתו, הוא והרב גינזבורג וחברי מפלגת הבית היהודי אכן מחפשים דרך להציע שיטת משפט שתתבסס על הדין העברי ותציג פתרון ארוך טווח למימוש זכויות היהודים בארץ ישראל".

ובכן: ראשית, הרב שפירא לא אמר שמדובר בתוכנית סודית שאיננו יכול לחשוף. נהפוך הוא. הוא שיתף את אילון בכל מה ששאל אותו בנושא. שנית, בשום מקום לא אמר הרב שפירא שהחוקה קשורה למימוש זכויות היהודים או משהו דומה לזה. זו המצאה של אילון.

עמי איילון מסר בתגובה: "הפרק אינו מתיימר להיות סטנוגרמה של השיחה, אך משקף את הדברים שנאמרו על ידי הרב".