ניר דבורי: הותר לפרסום: סמל תאמר עוסמאן, בן 21 מכפר יאסיף, לוחם בגדוד נחשון מחטיבת כפיר, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.
משפחה שרוצה להתגייר עומדת בפני גירוש מישראל
משפחה בעלת היסטוריה ייחודית וקשרים עמוקים ליהדות מתמודדת עם מכשולים משפטיים בחיפוש אחר דרך להתגייר. המשפחה שהתה בדובאי כמה חודשים, אבל מאז אפריל אשתקד היא מתגוררת באלון שבות, בין ירושלים לחברון. משרד הפנים: "בני המשפחה לא הגישו כל בקשה"
סג'יד ופרח סמואל הם פליטים פקיסטניים שלפני כשלוש שנים נאלצו להימלט מקרצ'י עם שלושת ילדיהם, כשהם מתמודדים עם איומים בגלל הדת היהודית איתה הם מזוהים, ושנאלצו לקיים בסתר מצוות. על פי הדיווח באתר i24, המשפחה שהתה בדובאי כמה חודשים, אבל מאז אפריל אשתקד הם מתגוררים באלון שבות, בין ירושלים לחברון.
בשבילם זה מרגיש כמו בית. בפעם הראשונה בחייהם, הם מציינים, יש להם חופש פולחן. "אני יכול ללבוש את הכיפה שלי, אני יכול ללבוש בגדי לבן בשבת ואני יכול להגיד לאנשים שבת שלום", אומר סג'יד.
זה אולי מרגיש כמו בית, אבל אולי זה לא יהיה בית עוד הרבה זמן: סג'יד, פרח וילדיהם אינם נחשבים יהודים על פי המדינה ועל פי ההלכה, הם עומדים בפני גירוש לאחר שרשויות ההגירה סירבו לבקשתם לתת להם אפשרות להתגייר.
"המשפחה הפקיסטנית הזו הגיעה לישראל במרץ 2022 כדי להתגייר ולחיות בגלוי כיהודים. הם נאלצו לברוח מפקיסטן שהיא מדינה מוסלמית", אומר תומר ורשה, פרקליט המשפחה. "יש להם שורשים יהודיים, ולמעשה, הם מקיימים עורך חיים יהודי, הם מאוד קשורים ליהדותם. ילדיהם גדלו על פי המסורת היהודית. הם היו קורבנות של אנטישמיות שם".
המשפחה קיבלה אישור להגיע לישראל לאחר יצירת קשר עם מתווכים ישראלים, לאחר שהגיעו, הם פנו לוועדת החריגים של המדינה לצורך גיור. אך הבקשה נדחתה על ידי הרשויות. הרשויות לא משוכנעות שהמשפחה כנה ברצונה להתגייר. כתוצאה מכך, אשרת התייר שבה נכנסו בני הזוג סמואל לישראל לא חודשה.
"הדבר הראשון שעשינו היה לערער על החלטת ועדת החריגים בטענה לטעות מצידם", אומר ורשה. "אנחנו מדברים על משפחה שגרה באלון שבות. הילדים לומדים בבתי ספר דתיים. מישהו יכול לדמיין שמדובר במשפחה שרוצה להתגייר בפיקטיבית? נכון לעכשיו, התיק שלהם בטיפול, אך זה לא מונע ממשרד הפנים לדרוש את עזיבתם".
סג'יד, שנולד למשפחה נוצרית, תמיד נמשך ליהדות. זה היה מסע רוחני שהוביל אותו לפגוש את אחד היהודים האחרונים בפקיסטן. הוא פנה לעשות ברית מילה, "הייתי בן 21 או 22, הלכתי לבית החולים לעשות ברית מילה. שבועיים לאחר מכן החלמתי".
"היו לנו אפשרויות רבות כדי להשיג את תהליך הגיור שלנו, אבל נס גרם לנו להגיע לישראל. זו לא הייתה התוכנית שלנו להגיע לכאן אבל זו הייתה תוכניתו של אלוקים. אנחנו לא יכולים לחזור לפקיסטן, אנחנו עלולים להיהרג, אנחנו לא רוצים לקחת שום סיכון".
לדברי עורך דין המשפחה, המתמחה בהגירה ובהשגת אזרחות ישראלית, המקרה של משפחת סמואל אינו יוצא דופן. הרשויות הישראליות מסרבות מדי שנה למאות בקשות גיור.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בני המשפחה לא הגישו כל בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה, ולמעשה שוהים בישראל בניגוד לחוק כבר זמן מה ונדרשים לצאת מישראל".