אדר גיציס: האזעקות האחרונות במפרץ חיפה: יורטו כחמישה שיגורים שחצו משטח לבנון.
פרידה אחרונה מהרב דרוקמן זצ"ל: "להמשיך את פועלו"
לאחר השבעה עלו הבוקר משפחת הרב דרוקמן בליווי רבים אל קבר הרב, אמרו תהילים על קברו ושרו שירים לזכרו. חתנו של הרב: "עד עכשיו עוד הרגשנו אותו – כעת אנחנו נפרדים באמת"
בלב שבור וכואב: משפחת הרב חיים דרוקמן זצ"ל עלתה הבוקר (ראשון) לקברו של הרב עם סיום השבעה בליווי תלמידים רבים של הרב לאורך השנים, רבני ישיבת ההסדר "אור עציון" והמונים נוספים.
כנהוג בעת העלייה לקבר הנפטר, לרבים שפקדו את הקבר חולקו דפים ובהם פסוקי תהילים בהתאם לאותיות שמו של הרב חיים מאיר דרוקמן. הקהל קרא את הפסוקים יחדיו ולאחר מכן אמרו משפחתו של הרב קדיש ואת תפילת "אל מלא רחמים".
לאחר אמירת הפסוקים, דיבר חתנו של הרב זצ"ל וראש הכולל בישיבה הגבוהה אור עציון, הרב שמעון לפיד, הישיבה שהקים הרב זצ"ל לפני קרוב ליובל בנוסף לתפקידו כנשיא מועצת איגוד ישיבות ההסדר. "כבוד הרב, עד עתה עדיין לא נפרדנו באמת. השבעה נתנה לנו תחושה שאתה עדיין כאן איתנו, שאנחנו עדיין מרגישים אותך. עכשיו לאחר השבעה וכשאתה בגנזי מרומים – אנחנו נפרדים באמת" אמר בקול חנוק".
הרב הוסיף: "ידענו את גדולתו אבל היינו קרובים. כשאתה קרוב אתה לא רואה את המכלול. אתה רואה את הציבור כולו מושפע, אוהב, כואב. אלפים ורבבות הגיעו להלוויה, לנחם – כולם באים להיאחז באור, בניצוצות שעדיין היה ניתן לחוש".
"אנחנו כאן כדי לומר תודה לריבונו של עולם 'תודה' על האור הגדול, על החיים המאירים שהבאת לנו. קודם למשפחה שלנו, לישוב, לישיבת אור עציון, לישיבות ההסדר, לכל הישיבות והאולפנות, לבני עקיבא, לכולם". לבסוף אמר הרב לפיד: "מכאן התפקיד שלנו לנסות להמשיך את האור הגדול שלך ולהפיץ אותו בקטנות שלנו. בהפצת האור של הרב זצ"ל יתקיים בו 'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'. לא רק זרע ממש אלא כל הזרעים שזרע במציאות".
לאחר הדברים נשארו באי המקום סביב קברו של הרב זצ"ל ושרו שירים אותם נהג הרב דרוקמן לשיר בימים הנוראים, בחגים ובמהלך השנה. בין השירים, הנוכחים שרו את השיר "תתן אחרית לעמך" מסדר העבודה ביום הכיפורים אותו "תיקן" הרב דרוקמן במחזור התפילה שלו בהתאם למציאות הנוכחית אותה הגדיר כגאולה. לאחר מכן המשיכו התלמידים וקיימו אזכרה ושיעורים לזכר הרב בישיבת ההסדר אור עציון בה עמד הרב בראשה.
מנהל ישיבת ההסדר אור עציון, דוד אביכזר סיפר: "כשעמדתי מול הקבר לקחתי שתי אבנים: אבן אחת שמתי על קברו של הרב, ואת האבן השנייה השארתי אצלי ואמרתי לרב 'את האבן הזו נניח יחד בהנחת אבן הפינה לקרית האברכים שנקים בישיבה'. עמדתי לפרוץ בבכי, יצאתי ובכיתי בחוץ. באזכרה בישיבה סיפרו שני סיפורים על הרב – על שתיקתו הרועמת ולימוד התורה שלאחריה לאחר פטירתו של הרב אליהו, ועל הספדו את הרב עובדיה יוסף באמירה - שאנו נקח על עצמנו להיות תמורתו. עלינו מוטלת החובה לומר הנני, להמשיך את דרכו ולהפיץ את תורתו של הרב דרוקמן- אם בהפצת ספריו, אם בהפצת לימוד התורה בישיבה ואם ע"י הקמת קרית אברכים לישיבה. זו הצוואה שלנו וזה מה שנותן לי את הכוח להמשיך הלאה".
רמ"ט איגוד ישיבות ההסדר אורי פינסקי: "הרב קוק זצ"ל כותב: 'האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל'. ניתן לומר על הרב עשרות מיני סיפורים ומעלות, אבל מה שעולה מכולם הוא דמות ענק של תורה וגדלות, אהבה עצומה לכל ושליחות ומסירות בכל רמ"ח איבריו. עלינו כעת מוטל להמשיך את פעלו האדיר".