בהשתתפות עשרות רופאים: ועידת חדשנות עולם הרפואה בשנת 2040

עשרות רופאים ומדענים בכירים, ובהם מנהלי המרכזים הרפואיים וקופות החולים מכל הארץ וראשי האוניברסיטאות ובתי הספר לרפואה, השתתפו בוועידת החדשנות הרפואית של ארגון 'למענכם', וקיבלו סקירה מקיפה על הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים בתחום הבריאות - וגם על האתגרים המורכבים שעמם מתמודד עולם הרפואה. הנואם המרכזי בכינוס היה פרופ' יוגן ב. האג, מומחה בעל שם עולמי, ממפתחי הטיפול החדשני להקרנת פרוטונים, שציין לשבח את הישגי ישראל בתחומו. "יש לכם מדענים, פיזיקאיים ואקסלרטורים אשר מצטרפים אלינו ועוזרים לנו לפתח את התחום", אמר לבכירי הקהיליה הרפואית. "אתם עומדים כפסע מטיפול בפציינטים"

פרופ' האג, המנכ"ל והמנהל הרפואי של מרכז MedAustron לטיפול ולחקר הסרטן בווינה, מהמכונים החשובים והמובילים בעולם בתחומו, הגיע לוועידה במיוחד מאוסטריה, וסקר בפני המשתתפים את מאפייניה הייחודיים של הקרנת הפרוטונים, המצמצם משמעותי את הקרינה לאיברים ורקמות תקינים של החולה ומונעת את הפגיעה בהם. הוא הסביר כי הטיפול החדשני לא מתמקד בחיסול הגידול הסרטני אלא בריפוי החולה, כשהמטרה היא לאפשר לו איכות חיים טובה לצד הסרטן כמחלה כרונית.

הוועידה נערכה בברכת נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, ששיבח את יו"ר 'למענכם', הרב יוסי ערבליך, חתן אות הנשיא להתנדבות. לדבריו, מדובר ב"מנהיג אכפתי ורגיש, מלא חזון ומעש" שארגונו מהווה "נדבך חשוב מאוד למערכת הבריאות". נשיא 'למענכם', פרופ' יוסף פרס, לשעבר מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים, ציין את מסירותו של ערבליך, ש"גם כאדם חרדי זמין 24/7, כולל בשבת, כדי לעזור לכל דורש". יו"ר אגודת הידידים של הארגון, איש העסקים בני שטיינמץ, אמר כי העמותה מהווה גשר בין עולם המצוינות והרפואה לעולם התמיכה בחולים – והכל על בסיס התנדבותי של צוות 'למענכם' והרופאים המומחים הבכירים בישראל מכל התחומים שהיא מגייסת לשורותיה. באירוע השתתפו, בין היתר, חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן, ראש השב"כ, רונן בר, ומנהל המרכז הרפואי שיבא תל השומר, פרופ' יצחק קרייס.

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית ומנהל מכון כללית למחקר, המחיש את הצורך הדחוף בפיתוח החדשנות הרפואית, והציג נתונים מדאיגים לפיהם טעויות רופאים הם גורם המוות מספר 3 בעולם. זאת ועוד: כמעט 30% מהרפואה לא מקדמת את בריאות החולים ובמקרים רבים אף גורמת להם נזק, ובנוסף כמחצית מהטיפולים להם הם זקוקים לא ניתנים בגלל עומסים ואילוצים אחרים. "לטייסים יש מערכת שלמה סביבם, שמבטיחה שלא יהיו להם טעויות, אבל לרופאים אין את זה", אמר. "אצלנו המצב הפוך. אנחנו פועלים בתנאים קשים, לעתים בלתי אפשריים".

פרופ' בליצר הקדיש את הרצאתו לשימוש שעושה הרפואה בבינה המלאכותית, שבעתיד הלא רחוק אפשר חיזוי מחלות ובעיות בריאות אחרות – ולטפל בהן מבעוד מועד. "דמיינו מצב שבו הייתה לכם יכולת, כוח מיוחד, להסתכל קדימה ולראות שמשהו רע הולך לקרות לאדם מסויים – ולכם יש אפשרות להציל אותו מהסכנה", המחיש. "תארו לעצמכם שבמקום שאתם תלכו לרופאה – היא תתקשר אליכם מיוזמתה בבוקר ותעדכן שלפי הנתונים שבידיה צפוי לכם בשבוע הקרוב אוטם בלב ולכן עליכם לסור למרפאה כדי למנוע את זה". לדבריו, "זה נשמע מדע בדיוני אבל זה לא", ובתחומים מסוימים, כמו תפקודי כליות, הטכנולוגיה הזו כבר קיימת ומוכיחה את עצמה. "במקום לעשות אחזקת שבר, טיפול בשלב שבו כבר נגרם הנזק, אפשר לעבור לרפואת אוכלוסיות שמנבאת, מונעת ויוזמת", הסביר. "יש כיום מעל 500 מודלים כאלה שה-FDA כבר אישר". הוא תהה: "האם הייתם נוסעים ברכב שלכם עוד ועוד ועוד עד שעולה ממנו עשן ורק אז מכניסים אותו לטיפול? ודאי שלא! אז למה בבריאות שלנו אנחנו מטפלים פחות טוב מאשר ברכב שלנו?".

גיל שויד, מייסד משותף ומנכ"ל צ'ק פוינט, סקר בשיחה עם העיתונאי והפרשן אטילה שומפלבי את איומי הסייבר על מוסדות רפואיים וחשף כי כל ארגון בסקטור זה סופג כ-1,500 תקיפות האקרים בשבוע, ובשנתיים האחרונות זינק המספר בלא פחות מ-70%. לדבריו בתי חולים הם מקומות נוחים במיוחד לתקיפה - הן מצד מדינות אויב וארגוני טרור והן מצד גורמים עבריינים - משום שהחדירה למערכות של מוסדות אלה קלה יחסית, פוטנציאל הנזק הוא עצום, והתחום החיוני שבו הם פועלים הופכים אותם לסחיטים ביותר כאשר התקיפות הן למטרות כלכליות באמצעות דרישת כופר. "לא חייבים לתקוף את המערכות הכי מתוחכמות", העיר שוויד. "בבריטניה, למשל, פשוט חסמו כך את דלתות של חדרי מיון – וזה הספיק".

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב, הדגישה גם היא את חשיבות ההתקדמות הטכנולוגית בעולם הרפואה. כדי להמחיש כמה יש למחקר בתחום זה להתקדם סיפרה כי פיתוח תרופה נמשך 15-10 שנים בממוצע ועלותו כ-2.6 ביליון דולר, ובסופו של ההליך רק 5% מהתרופות לסרטן מאושרות על ידי ה-FDA בתוך פחות מעשור מכניסת החומר לפאזה הראשונה. "השתפרנו עם מידע ועם טכנולוגיה, אבל אנחנו עדיין לא משפרים את הנתונים הללו", אמרה. "הגענו למסקנה שהבעיה היא במודלים שעליהם אנחנו מפתחים את התרופות".

פרופ' לינה באסל-שלמון, מנהלת המכון לגנטיקה במרכז הרפואי רבין, הרצתה בוועידה על עתיד הרפואה הגנומית ומקומה ברפואה המודרנית של העשורים הקרובים. היא סבירה על הכלים החדשניים הקיימים היום לאבחון, זיהוי וטיפול בשלל מצבים רפואיים משמעותיי ותיארה מה כלים אלו יכולים להקנות לרופא בעתיד. פרופ' באסל-שלמון הרחיבה וסיפרה גם על תפקידם של כלי הבינה המלאכותית בפענוח רצפים גנומיים וקישורם לתמונה הקלינית, ועסקה בהיבטים המדעיים, החברתיים והאתיים של התפתחות הטכנולוגיה.

פרופ׳ יאיר בר, מנהל יחידת ריאה במכון האונקולוגי של בית החולים חוסידמן לסרטן במרכז הרפואי שיבא, הציג בכינוס נתונים על שיפור משמעותי בטיפול בסרטן ריאה – תוצאה של פיתוח טיפולים מותאמים אישית ואימונו תרפיה, המפעילים את מערכת החיסון של וגורמים לה לתקוף את הגידול. לדבריו, בחלק מהמקרים נרשמה "הצלחה יוצאת דופן", אך עדיין נחוץ מחקר רב כדי להבין איך לעשות זאת בצורה מדויקת ויעילה יותר. מחקר שערך פרופ' בר עצמו מצא שהטיפולים הללו מפעילים לימפוציטים מסוג B ולא רק מסוג T כפי שסברו החוקרים עד היום – מסקנה שעשויה לקדם את עולם הרפואה אל המטרה הסופית.

פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, שכיבד אף הוא בנוכחותו את הוועידה, ציין לשבח את המארגנים: "כולנו מדברים על חדשנות רפואית, אבל לפעמים אנחנו שוכחים שבקצה נמצא החולה, וכשהוא מקבל בשורה קשה הוא מאבד את עולמו. אנשים נעשים שבורים ומפסיקים לתפקד כשזה קורה להם. ההחלטה של הרב יוסי ערבליך וארגון 'למענכם' להיכנס לנישה הזו היא לא פחות מחיונית למדינת ישראל". בסיום העניק פרופ' חגי לערבליך תעודת הוקרה על פועלו רב השנים בתחום זה.

ד"ר גדי נוימן, סגן נשיא 'למענכם' ויו״ר הוועידה, אמר: "כנס רפואי ראשון זה בא לאחד את צמרת הרפואה בישראל כדי להצביע על המגמות החדישות ביותר ברפואה בארץ ובעולם, לבחון אותם יחד ולנסות לנבא היכן תהיה הרפואה בעוד למעלה מעשור שנים. אנו פותחים היום במסורת של כנסים רפואיים ברמה הגבוהה ביותר שתעשיר את כולנו ותסמן את הכיוונים הרפואיים העתידיים בישראל".

"ארגון 'למענכם', מיסודו של יוסי ערבליך, חתן אות הנשיא, חרט על דגלו את העזרה וההכוונה הרפואית לכול נזקק ללא הבדלי גזע, דת ומין - ללא כול תמורה", הסביר ד"ר נוימן את ההתגייסות לנושא. "ייחודו של הארגון הוא ההתבססות על סגל של מעל 180 רופאים בכירים, מראשי הרפואה בישראל בכול תחומי הרפואה, המוכנים לסייע יום-יום בהכוונה רפואית ובפיתרון בעיות מורכבות ברפואה - והכול בהתנדבות ובמסגרת הרפואה הציבורית המעולה שלנו". לדבריו, מומחי 'למענכם', מתנדבי הארגון, מטפלים ביותר מ-20 אלף פניות בשנה, ומקפידים על מתן מענה מקצועי ומהיר המסייע לחולה ולמשפחתו "לנווט" בסבך הרפואי.

הרב ערבליך עצמו סיכם ואמר: "בִּשְׁנַת 2040 הַבִּינָה הַמְּלָאכוּתִית תִּהְיֶה נוֹכַחַת בְּחַיֵּינוּ בְּאֹפֶן מַשְׁמָעוּתִי יוֹתֵר", אמר. "רְפוּאַת הֶעָתִיד נִרְאֵית מַבְטִיחָה מְאוֹד, אוֹפְּטִימִית, אַךְ לֹא פָּחוֹת מִכָּךְ - מְאַתְגֶּרֶת. הָרְפוּאָה תִּצְעַד צַעֲדֵי עֲנָק, הַמֶּחְקָרִים יְטַלְטְלוּ, הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה תִּכְבֹּשׁ כָּל זִירָה בְּעוֹלַם הָרְפוּאָה, אַךְ דָּבָר לֹא יוּכַל לְהַחֲלִיף אֶת הַלֵּב וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל הָרוֹפְאִים. וּרְפוּאָה, מִתְקַדֶּמֶת כְּכָל שֶׁתְּהֵא, אֵינֶנָּה בָּרַת קִיּוּם לְלֹא לֵב וּנְשָׁמָה. מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה הֵקַמְנוּ לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים אֶת 'לְמַעַנְכֶם'. בִּקַּשְׁנוּ לִהְיוֹת בַּיִת לַמְּטֻפָּלִים וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, וּבַיִת לָרוֹפְאִים וְהָרוֹפְאוֹת הַנּוֹתְנִים מֵעַצְמָם וּמְמַלְּאִים אֶת הָעוֹלָם בְּטוֹב.

"כְּשֶׁמְּטֻפָּל נִמְצָא בְּצֹמֶת דְּרָכִים וּמִתְעוֹרְרִים אֶצְלוֹ שְׁאֵלָה אוֹ סָפֵק, הוּא יוֹדֵעַ לִפְנוֹת אֵלֵינוּ, כְּדֵי שֶׁנְּפַלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ וְנִתָּן לוֹ כָּתֵף", הוסיף היו"ר. "אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לוֹמַר גַּם בְּשֵׁם נְשִׂיא הָאִרְגּוּן פְּרוֹפ' יוֹסֵף פֶּרֶס, סְגָנוֹ ד"ר גָּדִי נוֹיְמָן, מְנַהֵל הַמַּעֲרָךְ הַמִּקְצוֹעִי בְּאִרְגּוּן ד"ר בְּנֵי דּוֹדְזוֹן וְהָאָחוֹת הָרָאשִׁית גַּב' רָחֵל מִיכוֹבִיץ' – שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים לִהְיוֹת גַּם בַּיִת לָרוֹפְאִים. אֲנַחְנוּ שׁוֹחֲרֵי מַדָּע וּמֵידָע, וּכְשֶׁבָּחַרְנוּ לַעֲסֹק בִּפְעִילוּת הַחֶסֶד - הֶחְלַטְנוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת תּוֹךְ אִמּוּץ אַמּוֹת מִדָּה רְפוּאִיּוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת"

"מִדֵּי יוֹם רוֹפְאִים פּוֹגְשִׁים בִּמְטֻפָּלִים וְנֶאֱלָצִים לְבַשֵּׂר לָהֶם בְּשׁוּרוֹת קָשׁוֹת. כְּשֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לְנָסוּךְ בְּחוֹלִים אוֹפְּטִימִיּוּת הֵם מַסְבִּירִים עַל הַטִּפּוּלִים הַמִּתְקַדְּמִים הַקַּיָּמִים כַּיּוֹם וְעַל אֵלּוּ שֶׁנִּמְצָאִים בְּפִתּוּחַ. גַּם אֲנַחְנוּ בְּ'לְמַעַנְכֶם' מוֹצְאִים אֶת עַצְמֵנוּ בְּאוֹתָהּ סִיטוּאַצְיָה מְאַתְגֶּרֶת. הַכֶּנֶס הַזֶּה הוּא מָקוֹר וְהַשְׁרָאָה לְאוֹתָהּ אוֹפְּטִימִיּוּת שֶׁכֻּלָּנוּ רוֹצִים לְהַעֲנִיק. שֶׁנּוּכַל לְסַפֵּר לַמְּטֻפָּלִים שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה וְקֶצֶב הַהִתְפַּתְּחוּת מַפְתִּיעַ וּמְיַצֵּר עוֹד וָעוֹד פִּתְרוֹנוֹת".