אדר גיציס: האזעקות האחרונות במפרץ חיפה: יורטו כחמישה שיגורים שחצו משטח לבנון.
תשפ"ג: זו מילת השנה שבחרו אלפי ישראלים
מתוך עשרות רבות של הצעות למילת השנה שהגיעו מן הציבור נבחרו תשע מילים והן הועמדו להצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית. בהצבעה השתתפו אלפים רבים והם שהכריעו מה תהיה מילת השנה | להלן הרשימה שנבחרה
בולען בחניון בבית שמש צילום: דוברות ידידים
לקראת יום העברית תשפ"ג ולקראת סוף השנה האזרחית הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה. מתוך עשרות רבות של הצעות שהגיעו מן הציבור נבחרו תשע מילים והן הועמדו להצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית. בהצבעה השתתפו אלפים רבים והם שהכריעו מה תהיה מילת השנה.
לאורך כל שבוע ההצבעה התחרו על המקום הראשון שתי מילים: בולען ומשילות. המילה הבאה אחריהן הייתה הזיה. המילים האחרות שהוצעו לציבור לבחירה היו חמלה, אקלים, מגדר, הביטוי 'על מלא', רוגלה ומשכנתה.
מילת השנה שנבחרה היא המילה בולען. מילה זו החלה לשמש ככל הידוע בשנות השישים של המאה הקודמת כחלופה למילה הלועזית "דולינה", ובאה במקום המונח בַּלּוּעָה שנקבע במילון למונחי גאוגרפיה של האקדמיה ללשון בשנת תשי"ט (1959). בולען הוא בור גדול ממדים שנוצר בעקבות המסה של השכבה התת־קרקעית והתמוטטות פני הקרקע לתוך החלל שנוצר. התופעה מוכרת בנוף קרסטי (שם יש המסה של סלעי גיר וכדומה) ולמן שנות השבעים היא מוכרת באזור ים המלח (שם מומסות שכבות המלח התת־קרקעיות בעקבות נסיגת מי הים). בולענים נפערים גם בכבישים ובמקומות אחרים שבהם יש אי־יציבות מתחת לפני הקרקע ומסכנים חיי אדם.
המילה משילות – שהגיעה למקום השני – החלה להופיע בעיתונות למן העשור הראשון של המאה ה־21, והיא מציינת את פעולתו של מי שמושל. בלשון המקרא שם הפעולה של 'למשול' הוא 'ממשלה', למשל "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז), בהמשך אפשר למצוא את המילה 'ממשלה' גם במשמעות אנשי השלטון: "וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ [של מלך אשור] עִמּוֹ" (דברי הימים ב לב, ט), ומכאן שימושה של 'ממשלה' בימינו לציון חבר שרים העומד בראש המדינה.
המילה שהגיעה למקום השלישי היא הזיה. מילה זו והפועל להזות מבוססים על מילה מקראית יחידאית וסתומה מישעיהו "הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם" (נו, י). מתרגם מורה נבוכים מערבית, שמואל אבן תיבון, הוא שנתן לפועל "הֹזִים" את המשמעות 'מדמיינים דמיונות שווא' בעקבות הערבית. הפועל להזות ושם הפעולה הזיה החלו לשמש במשמעות זו בעברית הכללית בתחילת המאה העשרים. בשנים האחרונות קיבלה המילה 'הזיה' משמעות נוספת: מצב שאינו מתקבל על הדעת. קדם לה שם התואר 'הזוי' לתיאור דבר לא הגיוני, מוזר, לא נתפס.
נזכיר כי בשנה שעברה זכתה המילה טרלול בתואר מילת השנה, ובשנה שקדמה לה הגיעה המילה מטוש למקום הראשון בתום השנה הראשונה למגפת הקורונה שבה התוודע הציבור למונח שעד אז היה ידוע רק לצוותי הרפואה.
