ענבר טויזר: אדם לוקה בנפשו איים לפגוע בעצמו, על כן צוות כיבוי והצלה ושוטרים פרץ לדירתו. כאשר השוטרים נכנסו לדירה, בוצע ירי לעבר שוטרת וכתוצאה מכך היא נפצעה באורח קשה ופונתה להר הצופים. צילום: דוברות המשטרה.
"הרב הבר ענה בעצמו לטלפון ואמר לי 'תחזור בגיל 30'"
אסון בגיל שנתיים שכמעט הפך לטראגי, מסתיים בתרומת כליה מרגשת מאת תלמידו של הרב ישעיהו הבר זצ"ל, לעילוי נשמתו • בתווך התקיימו פגישות מפתיעות באוטובוס עם הרב וכן שיחת טלפון מקרית שהובילה להחלטה הגורלית • סיפור זה הוא עוד אחד מתוך מאות תרומות כליה מעוררות השתאות שחלקן זוכות לחשיפה לרגל מיזם מרגש לזכרו של הרב הבר המתקיים בימי החנוכה
הרב ישעיהו זצ"ל צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
המוני בית ישראל כבר התגייסו להמשיך את מורשתו של דמות המופת הרב ישעיהו הבר זצ"ל וזוכים להאיר בתים רבים בישראל ולהנציח זכרו של מייסד מפעל החסד 'מתנת חיים'.
השתתפו גם אתם במיזם המרגש לזכרו של הרב הבר זצ"ל>>
נפתלי, תורם כלייה, מגולל את סיפורו המרגש, בו אנו נחשפים גם לדמותו המופלאה של הרב ולמחשבה, האכפתיות ועצות הזהב שהיו מנת חלקו וכן מקבלים עדות חיה לכוח הנתינה העצום שהוביל על ידי הפעילות הקדושה של הארגון.
"הסיפור שלי מתחיל בגיל שאני לא זוכר ממנו כלום", משתף נפתלי בסיפורו הכואב. "כשהייתי בן שנתיים וחצי, בליל יום כיפור, התנדנדתי על כיסא סמוך לשיש המטבח, פתאום הרגשתי שאני נופל אחורה, תפסתי בדוד המים הרותחים שישב בסמוך ומשכתי אותו יחד עם 10 ליטרים של מים רותחים לרצפה, שהפכה לבריכה של כאב וייסורים".
"מאז אותו לילה עברתי מסע ארוך של זיהומים, השתלות עור, תחבושות לחץ ועוד… למזלי אני לא זוכר כמעט כלום אבל הילדות שלי לא הייתה ילדות רגילה. היא היתה מלווה במגוון טיפולים, ושמונה ניתוחים שנעשו כדי להציל את רגלי מכריתה". אחר מסע טיפולים מורכב וארוך, הצליח נפתלי בסייעתא דשמיא לצאת לדרך חדשה. "גדלתי בהבנה שקיבלתי את חיי במתנה, ותמיד רציתי להחזיר קצת מהטוב הזה".
כשסיים את לימודיו בתלמוד התורה בהצטיינות, התקבל לישיבה קטנה מיוחדת במינה "בגיל 15 זכיתי ללמוד בישיבה כתלמידו של הרב הבר זצ"ל. הרב העביר בישיבה שיחות מרתקות שתמיד נפתחו בסיפור מחכים, בה למדנו את היסודות לאכפתיות, למחשבה על השני ולידיעה שבגיל כל כך קריטי לעיצוב ה"אני" נדרשת מאיתנו כל הזמן מידה של עין טובה ודאגה לכל יהודי באשר הוא".
"הרבה אחרי שעזבתי את הישיבה עברתי עוד משבר בחיי", משתף נפתלי בגילוי לב. "אבא שלי נעצר בחשד לפלילים. קשה להמעיט בעוצמת הזעזוע שדבר כזה עושה לנער צעיר, בגיל כה שברירי".
"אבל כמו מלאך משמיים, לילה אחד עליתי לאוטובוס חזרה הביתה מהישיבה, ולאחר כמה תחנות עולה לא אחר מהרב הבר זצ"ל, הרב התיישב לצידי ושאל לשלומי, כתושב שכונתי הוא שמע את הסיפור, ובעדינות שהייתה מיוחדת לו הוא נתן לי את המקום לשפוך את אשר על ליבי. הדבר חזר על עצמו מידי שבוע כל יום שלישי בערב בקו 33 בשעה 22:45. הרב עלה לאוטובוס ופשוט הקשיב לי. זה אמנם נשמע פשוט, אבל זה כל מה שרציתי באותה תקופה וכל מה שהרב היה יכול לתת והוא נתן בכמויות, זה אוזן קשבת ואהבה ללא שיפוטיות".
"לאחר כמה שנים ראיתי מודעה קטנה שמחפשים תורם כליה עבור אדם עם סוג דם כמו שיש לי", ממשיך לגולל את סיפורו. "הרמתי טלפון למספר המצורף ולהפתעתי מי שענה לי היה לא פחות מהרב הבר בכבודו ענה. הוא מיד זיהה את קולי והרעיף עלי תשבחות על עצם המחשבה, אך הוא סייג "אתה צעיר מידי, תתקשר אלי כשאתה בן שלושים".
"גיל שלושים הגיע ואיתו גם סחף החיים. ברוך השם התחתנתי ונולדו לי תאומות ועוד ילד מתוק מיד בסמוך. לא הפסקתי לרצות, אבל זו הייתה תקופה שהייתי צריך להמשיך במלוא הכוח בטירוף של שלושה תינוקות. הבטחתי לעצמי שעוד יבוא היום ואני ארים את הטלפון ההוא לרב הבר אבל עוד קצת.
עד אותו לילה מר ל' ניסן תש"פ. כשקיבלתי טלפון מאמא שלי "שמעת מי נפטר?" היא שאלה, והתשובה שלה הותירה אותי ללא מילים. הרב הבר האיש, הרב, ואם יותר לי החבר לעת צרה- איננו!"
באותו הרגע גמלה בליבו ההחלטה. "דבר אחד הבטחתי לעצמי באותו ערב. אמנם כבר לא אשיב טלפון לרב הבר, אבל המחשבה שלי תהפוך למציאות לעילוי נשמתו וכדי להשיב למפעל חייו הכרת הטוב, ולהחזיר לטוב שהושפע עלי ממרום משהו ממני, מהגוף שלי, מהחיים שלי שקיבלתי בנס. בפעם התשיעית בחיי נכנסתי לחדר ניתוח, אך הפעם עמדתי על 2 רגליים ונכנסתי לשם מרצון, חיוך רחב היה נסוך על שפתיי וידיעה עמוקה שבשמיים הרב משיב לי חיוך".
נפתלי מציין לשבח את הליווי הצמוד לאורך כל הדרך. "לאורך תהליך הבדיקות והתרומה העמותה לא הפסיקה להתעניין ולעזור, אם זה בספר מדהים שנשלח לביתי ויצר שיח עם הילדים בגובה העיניים על החששות, התהליך והשמחה העצומה שיש במעשה ואם זה בתורם מלווה שהיה שם מתי שרק היה לי חשש קטן, הוא ייעץ, נתן עצות טובות ודיבר איתי על התהליך הפנימי שתורמים עוברים, לרבות ההיבטים והדברים ששום בית חולים לא מכין ופותח שיח לגביהם".
"כמו כן המעטפת המחבקת לאחר התרומה הייתה מדהימה: טלפונים, ביקורים ודאגה שהכל עובר כשורה. יצאתי מהסיפור עם תחושת שליחות, אושר וסיפוק שאין שני להם".
השתתפו גם אתם במיזם המרגש לזכרו של הרב הבר זצ"ל>>
