אלמוג בוקר: הדרמה בבחירות למועצה האזורית שער הנגב נמשכת. צמוד צמוד. יוסי קרן, ממלא מקום ראש המועצה - 1,634 קולות (49%). אורי אפשטיין, שאיבד 5 משפחתו בשבעה באוקטובר 1,708 קולות (51%). ב-11 תתחדש הספירה של המעטפות הכפולות והקלפיות בערים.
אסיר בטחוני מת בכלא, הפלסטינים מאשימים את ישראל
האסיר נאסר אבו חמיד מת בבית החולים לאחר שסבל ממחלת הסרטן. היה נחשב ל"יד ימנו של ברגותי", והיה אחראי לרצח שבעה ישראליים. האסירים בבתי הכלא הכריזו על שלושה ימי אבל
נאסר אבו חמיד צילום: באדיבות המצלם
האסיר הביטחוני נאסר אבו חמיד מת היום (שלישי) בבית החולים אסף הרופא, לאחר שחלה במחלת הסרטן. אבו חמיד הוא ממייסדי גדודי חללי אל-אקצה, וכבר במהלך חודש ספטמבר האחרון החל קמפיין מצד הפלסטינים שקרא לשחררו בשל מחלתו. הפלסטינים מאשימים את ישראל במותו של האסיר, וטוענים ל"רשלנות", על אף שקיבל טיפול. על אבו חמיד, שנחשב ל"יד ימינו של ברגותי", נגזרו בדצמבר 2002 שבעה מאסרי עולם מצטברים ו-50 שנות מאסר נוספות בגין פעולות טרור.
על פי הודעת שב"ס, אבו חמיד אושפז אתמול בבית החולים שמיר אסף הרופא ומת היום. "האסיר טופל באופן הדוק ושוטף על ידי גורמי הרפואה של שב"ס וגורמים חיצוניים", הבהירו. "האסיר, יליד 1971, רווק, תושב יו"ש, שפוט למאסר עולם בגין רצח, פעולות איבה, עבירות ביטחון ציוד, ניסיון לרצח. הוא נקלט בשב"ס באפריל 2002, וזהו מאסרו הרביעי. הודעה נמסרה למשפחתו. כבכל מקרה מסוג זה, האירוע ייבדק".
הפלסטינים טוענים כי במשך התקופה האחרונה שהיה חולה, לא אפשרה ישראל לאמו, תושבת עזה, לראות את בנה. בעקבות ההידרדרות במצבו של אבו חמיד, משפחתו הוזעקה לבית החולים.
הוועדה לענייני אסירים ואסירים לשעבר הוציאה הודעה על מותו של האסיר, ומסרה כי מדובר ב"תוצאה של מדיניות ההרג הרפואי המכוונת על-ידי הנהלת בית כלא הכיבוש נגד אסירים חולים". על פי ההודעה, אבו חמיד פונה בדחיפות ביום שני אחר הצהריים מכלא רמלה לאסף הרופא, לאחר הידרדרות חמורה במצבו הרפואי. הוועדה טוענת כי התריעה כל העת על מותו הקרב של האסיר, "משום שהכיבוש נהג נגדו בכוונה ברשלנות רפואית ואפשר לסרטן לאכול את גופו, בלי לשקול לשחררו עקב מצבו הבריאותי הקשה".
עוד נטען כי, כי בבתי הכלא שורר מתח רב בעקבות מותו של אבו חמיד, וכי "האסירים בבתי הכלא הישראלי מצהירים על שלושה ימי אבל והחזרת ארוחות".
גם גדודי חללי אל-אקצא הוציאה הודעה בה היא מאשימה את ישראל: "נמק בבתי הכלא של האויב במשך יותר מ-20 שנה, לאחר שגרם כאב לצה"ל וגרם לו להעמידו לדין ל-7 מאסרי עולם ו-50 שנות מאסר. הזניחו אותו רפואית למרות מחלתו". ראש רשות האסירים הפלסטינית, קדרי אבו בכר, קרא לעולם ולקהילה הבין-לאומית לעצור את הפשע הישראלי המתמשך.
דובר הפתח מנד׳ר אל-חאיכ אמר: "מותו של האסיר נאצר אבו חמיד הוא בשל רשלנות רפואית מכוונת". הוא האשים את ישראל כי היא, "נוהגת במדיניות של הרג כלפי האסירים בכלא ועליה לשאת באחריות על פשעיה".
בנוסף, ארגון הפתח הודיעה על קיום שביתה כללית היום במחוז רמאללה ואל-בירה. כמו כן הארגון קרא לקיום עצרות על המוות שאותו היא מכנה "התנקשות במנהיג".
בכתב האישום שהוגש ביולי 2002 נגד אבו חמיד נכתב כי הוא נחשב ל"יד ימינו של מרואן ברגותי", וכי "הנאשם הקים את ארגון חללי אל אקצה". בכתב האישום תואר כי עוד לפני שפרצה האינתיפאדה השנייה אבו חמיד היה חבר בהנהגת תנועת הנוער של הפתח (השביבה) ברמאללה. אבו חמיד היה אחראי במסגרת תפקידו בסיוע מחאות ובראשן המחאה על ביקורו של אריאל שרון בהר הבית בירושלים.
אבו חמיד הורשע ברצח בנימין וטליה כהנא, בדצמבר 2000, סמוך ליישוב עופרה; אליהו כהן בדצמבר 2001, סמוך לגבעת זאב; גדי רג'ואן בפברואר 2002 באזור התעשייה עטרות; ויוסף הבי, אלי דהן והשוטר סלים ברכאת, במסעדת סי-פוד מרקט בתל-אביב במרץ 2002. הוא הורשע בנוסף ב-12 עבירות של ניסיון לרצח ועבירות נוספות.
במהלך הדיון בבית המשפט שבו הורשע עו"ד ניק קאופמן, שהיה הנציג מטעם המדינה אמר: "טרם שהגיע לגיל 20, הפך הנאשם למכונת הריגה. בשנת 90' הוא נידון למאסר עולם בגין ארבעה מעשי רצח. חלפו כארבע שנים, והוא שוחרר במסגרת הסכמים שונים שנחתמו בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית. בזכות כושר ההשפעה הרב שלו, הוא גייס פעילי טרור שעל פי הנחיותיו יצאו ופגעו באנשינו וחיילינו. הוא זה שהכריז על הקמת ארגון הטרור חללי אל-אקצא, ששימש את מפקדו ברמאללה, וממשיך לפגוע גם כיום במדינה ובאזרחיה".
אבו חמיד פנה לבית המשפט במהלך הדיון ואמר: "הטייס שעלה על מטוס F-16 וזרק מעל עזה פצצה של 1000 ק"ג חומר נפץ כדי לעשות חיסול ממוקד של איש אחד, רצח 18 פלסטינים חפים מפשע. הטייס הזה לא עמד מול בית משפט. מי ששלח את הטייס גם לא עמד מול בית משפט. הטייס השאיר מאחורי החורבן שעשה עוד עשרות פלסטינים שמוכנים להקריב את החיים שלהם, כמו שאתם קוראים להם 'מתאבדים'... כמעט 14 שנים ישבתי בכלא הישראלי ובגוף שלי יש כמעט 15 כדורים מהם נפצעתי על ידי כוחות הביטחון. נלחמתי מתוך אמונה, ושום בית משפט ישראלי לא יגזול זאת ממני. אנחנו נמשיך להלחם עד שנגיע לזכויות הלגיטימיות והטבעיות כמו כל עם אחר".
