עמיחי שטיין: שגרירות איראן באיחוד האמירויות אומרת כי היא "דוחה באופן קטגורי את ההאשמות" על מעורבותה של איראן ברצח הרב הישראלי.
המוח של בני הנוער הזדקן מהר מהרגיל כתוצאה מהסגרים
הלחץ של הסגרים הביא את המוח של הנוער להזדקן בטרם עת בשלוש שנים לפחות, וילדים התמודדו עם מתח כרוני ומצוקות. הם גם מצאו דילול של הרקמות בקליפת המוח, שינויים אלו מתרחשים במהלך התפתחות נורמלית של מתבגר, עם זאת, נראה שהמגיפה האיצה את התהליך
בדיקות קורונה צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
במחקר שפורסם ביום חמישי האחרון, התגלה כי מוחם של בני נוער מלפני ואחרי תחילת המגיפה, עם הבדל משמעותי, כך אמר איאן גוטליב, החוקר הראשי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה ארה"ב.
החוקרים גילו שלבני נוער יש "רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה ופחד" מאשר לפני המגיפה. אבל לא ידענו שום דבר על ההשפעות על המוח שלהם", אמר גוטליב, מנהל המעבדה להתפתחות נוירופית, אפקט ופסיכופתולוגיה של סטנפורד. "חשבנו שאולי יהיו השפעות דומות למה שנמצא עם מצוקה מוקדמת, פשוט לא הבנו כמה חזקים הם יהיו".
המחקר נעשה עם סריקות MRI של קבוצה של 128 ילדים, שמחציתם נלקחו לפני ומחציתם בסוף השנה הראשונה של המגיפה, החוקרים מצאו צמיחה בהיפוקמפוס ובאמיגדלה, אזורי מוח השולטים בהתאמה בגישה לזיכרונות ועוזרים לווסת פחד מתח ורגשות אחרים.
הם גם מצאו דילול של הרקמות בקליפת המוח, שינויים אלו מתרחשים במהלך התפתחות נורמלית של מתבגר, עם זאת, נראה שהמגיפה האיצה את התהליך, אמר גוטליב. "הזדקנות מוקדמת של מוחם של ילדים אינה התפתחות חיובית", לפני המגיפה, היא נצפתה במקרים של לחץ כרוני בילדות, טראומה, התעללות והזנחה. חוויות ילדות שליליות אלו לא רק הופכות אנשים לפגיעים יותר לדיכאון, חרדה, התמכרות ומחלות נפש אחרות, הן עלולות להעלות את הסיכון לסרטן, סוכרת, מחלות לב ותוצאות שליליות אחרות ארוכות טווח.
המחקר שערך הצוות של גוטליב החל לפני שמונה שנים, במטרה להבין טוב יותר את ההבדלים בשיעורי הדיכאון בקרב מתבגרים. החוקרים בדקו אצל 220 ילדים בגילאי 9 עד 13 עם סריקות MRI של המוח שלהם כל שנתיים. בזמן שהם אספו את הסט השלישי של הבדיקות, המגיפה השביתה את כל המחקר בסטנפורד, ומנעה מהמדענים לאסוף נתונים של סריקות מוח ממרץ 2020 ועד סוף אותה שנה.
בעודם מתלבטים כיצד להתנהל, ראו המדענים הזדמנות לחקור שאלה אחרת: כיצד ייתכן שהמגיפה עצמה השפיעה על המבנה הפיזי של מוחותיהם של הילדים ועל בריאותם הנפשית. הם התאימו זוגות של ילדים בעלי אותו גיל, ויצרו תת-קבוצות בעלות התבגרות דומות, מצב סוציו-אקונומי וחשיפה ללחץ בילדות. "זה איפשר לנו להשוות ילדים בני 16 לפני המגיפה עם בני 16 לאחר המגיפה", אמר גוטליב.
כדי לקבוע את גיל המוח הממוצע של הדגימות שלהם, החוקרים הזינו את סריקות המוח שלהם לתוך מודל למידת מכונה לחיזוי גיל המוח שפותח על ידי קבוצת ENIGMA-Brain Age, שיתוף פעולה בין מדענים המאגדים את מערכי הנתונים של תמונת המוח שלהם. הם גם בדקו תסמינים של בריאות הנפש. הם מצאו תסמיני חרדה, דיכאון ובעיות הפנמה בקבוצה שחוותה את המגיפה.
"המבחן עבורי הוא שיש בעיות רציניות בבריאות הנפש וילדים סביב המגיפה", אמר גוטליב. "זה שהמגיפה הסתיימה לא אומר שאנחנו בסדר".
