מִסְפָּרִים מְסַפְּרִים: האם החרדים 'סוחטים' את המדינה, או להיפך?

החרדים - נטל על המדינה!

אחת הטענות המרכזיות שנשמעות מפיהם של חילוניים כנגד חרדים, היא הטענה הבאה:
"המגזר החרדי בארץ הוא 'נטל' על הכלכלה הישראלית, משום שרבים ממנו אינם עובדים אלא 'לומדים', ומשכך הם אינם משלמים למדינה מיסים ישירים כמו אנשים עובדים.
בנוסף, בגלל שההכנסה הממוצעת של חרדים היא נמוכה, גם יכולת הקנייה שלהם נמוכה, מה שמשפיע על היקף ההכנסות של העסקים במגזר; בכך נפגעים גם שיעורי המיסים העקיפים שהמדינה גובה מהעסקים, משום שככל שהכנסות העסקים קטנות יותר - כך המיסים הנגבים מהם קְטֵנִים."
לחיזוק טענה זו, נוסף הטיעון הבא:
"הקצבאות שהחרדים מקבלים מהמדינה, לכוללים ולישיבות, מעודדים את בני המגזר להמשיך באורח חייהם הבדלני שדוגל ב'לימוד' ולא ב'עבודה'; ובכך, המדינה פוגעת בעצמה במו ידיה.
גם החרדים העובדים מרוויחים פחות מעמיתיהם החילוניים, משום שהשכלתם לא כללה את 'לימודי הליבה' - אנגלית, מתמטיקה ושאר מקצועות היסוד."

ובכן, את הטענות הללו ניתן להפריך כמעט מכל כיוון אפשרי. בשורות הבאות נעמוד על חלק קטן מהם:

נתוני התעסוקה בישראל

א. ראשית, הנה נתוני התעסוקה בישראל בפילוח לפי מגזרים (נכון ל-2020-2021):
הנשים החרדיות עובדות בשיעור דומה לנשים במגזר היהודי שאינו חרדי: במגזר החרדי שיעור התעסוקה של נשים עומד על כ-81%, לעומת המגזר היהודי הכללי שבו הוא עומד על כ-83% - פער של 2% בלבד. במגזר הערבי הוא עומד על כ-40%.
הגברים החרדים עובדים בשיעור של כ-53.1%, לעומת המגזר היהודי הכללי שבו הוא עומד על כ-87% - פער של 34%. במגזר הערבי הוא עומד על כ-70%.

חסרי מעש

[אגב, יש לציין, ששיעור 'חסרי המעש' (מי שאינם 'עובדים' ואינם 'לומדים') בפילוח לפי מגזרים (נכון ל-2021), הוא כדלהלן: חרדים - 11%; יהודים שאינם חרדים - 18%; ערבים - 35%.
כלומר: כמות ה'מובטלים' בחברה החרדית נמוכה מאוד בהשוואה לשאר החברות בישראל].

ולא שכחנו את דמי האבטלה...
יש להוסיף, כי תשלומי 'דמי אבטלה' ו'הבטחת הכנסה' ניתנים למגזר החרדי הרבה פחות מאשר למגזר הכללי, בהתאם לגודלו היחסי באוכלוסייה.

התפלגות נטל המס לפי עשירונים

בל נשכח את הפרט החשוב הבא:
כ-50% מסך ההכנסות של מדינת ישראל הן מ'מס ישיר' - מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ומס דיור, וכ-50% מ'מס עקיף' - מע"מ, מכס, מס קנייה, בְּלוֹ וכיו"ב.
והנה הנתונים המדויקים על 'התפלגות נטל המס לפי עשירוני הכנסה'. הנתונים התפרסמו על-ידי 'מרכז המחקר והמידע' של הכנסת, והם נכונים לשנת 2009:
- מס ישיר: כ-90.2% מן המס הישיר נגבה משלושת העשירונים העליונים בישראל, כ-6.9% מעשירונים 6 ו-7, ורק כ-2.9% מחמשת העשירונים התחתונים.
- מס עקיף: כ-65% מן המס העקיף נגבה מחמשת העשירונים העליונים, ורק כ-35% מחמשת העשירונים התחתונים.
הסיבה העיקרית לכך שכמעט כל אנשי העשירונים העליונים משתייכים למגזר הכללי, אינה דווקא 'השכלתם' הגבוהה במיוחד, אלא שליטתם האבסולוטית על רוב מוקדי הכוח והכסף במדינה, מצב אבסורדי שנוצר בשנים הראשונות של המדינה כאשר הם היו רוב מוחלט; קבוצה זו, שעם השנים הלכה והתמעטה מבחינה דמוגרפית, דאגה לשמר את כוחה על-ידי האצלת סמכויותיה ותפקידיה לאנשים אחרים המחזיקים בתפיסת עולם דומה. להלן נאריך להוכיח זאת.
כך שגם אם 'כל' בני המגזר החרדי היו יוצאים לשוק העבודה, כיסי האוצר של המדינה לא היו מתמלאים, משום שהמיסים שהיו נגבים מהם היו שולִיים יחסית.

מי נחשב 'חרדי'?

ב. גם ביחס לשאלה החשובה והמרכזית: 'מי נחשב חרדי?', לא ניתנה עד היום תשובה חד משמעית; כל המחקרים שניסו לבחון את הנושא באופן מעמיק ורציני - נחלו כישלון חרוץ.
לכן, כל הנתונים על השתתפות המגזר החרדי בשוק העבודה, אינם בהכרח מדויקים וניתן להניח כי קיימים בהם שגיאות לרוב.
יש לזכור ולהזכיר, כי הנתונים על שיעורי התעסוקה בחברה החרדית ביחס לחברה היהודית שאינה חרדית, ניתנים על-פי-רוב על-ידי גופי מחקר חילוניים, המייצגים אסכולה שונה לחלוטין מן החברה החרדית, ומחזיקים בתפיסות-עולם, דפוסי חשיבה ונקודות הסתכלות הפוכות.
לפיכך, ייתכנו בהחלט עיוותים - בזדון או בשגגה, בתוך מכלול הפילוחים הסטטיסטיים שהם מספקים; ממצאי המחקרים, הטבלאות והנוסחאות המתמטיות שהם מציגים - אינם 'תורה מסיני'. ניתן - ואף רצוי, להשיג ולערער על מידת דיוקם ואמינותם.

למה החרדים מרוויחים פחות?

ג. באשר לטענה כי משכורתם של העובדים החרדים נמוכה משמעותית בהשוואה למשכורתם של עובדי המגזר הכללי, משום שאינם לומדים 'לימודי ליבה', מן הראוי להציג את נקודות המחשבה הבאות:
1. נשים חרדיות רוכשות השכלה ברמה המקבילה ל'לימודי ליבה' במגזר הכללי, ולמרות זאת משכורתן נמוכה בהשוואה לנשים יהודיות במגזר הכללי.
מוכח אם-כן, שפערי השכר אינם נובעים משום 'מחסור' ב'השכלה'; להיפך: הנשים החרדיות רוכשות השכלה, בשיעור גבוה יותר ביחס לנשות המגזר הכללי.
פערי השכר העצומים נובעים: 1. משום שהיחס לעובדות חרדיות מצד מעסיקים חילוניים הוא מתנשא ומפלה. 2. משום שמשאבי המדינה המיועדים להנעת והצמחת הכלכלה, כמעט שאינם מופנים לשוק העבודה החרדי.
2. המעסיקים החילוניים הם אלו שדורשים 'לימודי ליבה' כ'תנאי יסוד' לקבלה לעבודה בעלת משכורת גבוהה.
אם תנאי הקבלה לעבודה וגובה השכר היו נקבעים על בסיס הישגיות ותוצאות בשטח, הרי שמשכורות העובדים החרדים היו משתווים, ואף עולים, על אלו של המגזר הכללי; משום שמדובר באנשים שהורגלו ל: חשיבה עיונית, יצירתיות, תחרותיות ומוסר עבודה גבוה.
בעלי חברות מעידים, שהפריון וההתמדה של העובדים החרדים גבוהים משל עמיתיהם החילוניים, למרות ה"חסר" בהשכלה.

ענף ההייטק כדוגמה
כדוגמה, ניתן לציין את ענף ההייטק:
בשנים האחרונות תעשיית ההייטק בישראל צוברת תאוצה, וכיום היא מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית: היא מחזיקה בשיעור נרחב מעובדי המגזר העסקי בישראל ובכ-15% מכלל כוח העבודה במשק.
הכנסות הענף למדינה גבוהות עוד יותר: ב-2019 עבדו בענף רק כ-%9 מכלל המועסקים במשק, אך נזקפו לזכותו כ-25% מסך תשלומי המיסים, כ-15% מהתמ"ג וכ-40% מהיצוא.
ענף זה מצטיין בהיותו 'פתוח' למיזמי סטארט-אפ ורעיונות חדשניים, מה שלא מצריך בהכרח הכשרה לימודית.
אכן אחוז החרדים העובדים בענף עדיין נמוך באופן יחסי; אולם לפי מחקרים רבים והערכות שונות, מספרם של מיזמי הסטארט-אפ החדשים שנפתחים, ומספרם של העובדים שמצטרפים לענף, הולכים וגדלים בהתמדה ומצמצמים את הפער בין האוכלוסיות באופן עקבי ושיטתי.

האם החרדים 'סוחטים' את המדינה?
ד. המגזר החרדי 'מקבל' מגופי המדינה הרבה פחות מאשר המגזר הכללי.
הנה רשימה חלקית של תקציבי מדינה שקיים בהם פער עצום בין המגזר הכללי לזה החרדי:

החינוך החרדי - תקציב, או 'קצבה'?!

- חינוך. תקציב החינוך עומד על כ-67 מיליארד ₪ (נכון ל-2021). על-פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2016: כ-90% מן התקציב משמש לתשלום שכר; וכ-10% משמשים לתמיכות, להקצבות ולרכישות - בעיקר להפעלת מגוון תכניות ופרויקטים חינוכיים.
נכון ל-2019, מערכת החינוך החרדית מהווה כ-20% ממערכת החינוך בכלל וכ-30% ממערכת החינוך העברי היסודי בפרט; אך תקציב החינוך החרדי היסודי והעל-יסודי, עומד על פחות מ-9% מסך התקציב.
במסגרת זאת, יש לתת את הדעת למידע הבא:
נכון לשנים 2020-2021, ההשקעה הממוצעת בתלמיד שלמד באחד ממוסדות הפטור החרדים (המגלמים כ-12% מתלמידי החינוך החרדי), היוותה כ-20% בלבד מההשקעה הממוצעת בתלמיד בחינוך הממלכתי. כלומר: תלמיד חרדי במוסדות הפטור קיבל רק כחמישית (!!!) מהסכום שקיבל תלמיד במוסדות החילוניים.

שטח ציבורי - לגינות כלבים בלבד!

דוגמה 'קטנה' נוספת: במדריך להקצאת שטחים לצורכי ציבור, מופיעה הוראה לפיה יש להקצות שטח של כ-3.5 דונם לכל בית-ספר יסודי לבנים בן כ-240 ילדים: 8 כיתות של 30 תלמידים; המצב בשטח (תרתי משמע...), שונה לחלוטין: ברוב הערים החרדיות, שטח בשיעור זה משמש להקמת 3 תלמודי-תורה...

תקציבי ההשכלה: הכנסה גבוהה ומשלימה...

בנוסף לתקציב זה, ניתן תקציב נוסף של כ-12.5 מיליארד ₪ (נכון ל-2021) לתחום 'ההשכלה הגבוהה והמשלימה' הכוללת בתוכה את: 'המועצה להשכלה גבוהה' (קרי: אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות וכיו"ב), 'החברה למתנ"סים', 'יד ושם', ועוד. כמובן שרובו ככולו של תקציב זה אינו מופנה לחברה החרדית.

'ביטחון כלכלי' לחילוניים
- ביטחון וסדר ציבורי:
• ביטחון. תקציב משרד הביטחון עומד על כ-72.9 מיליארד ₪ (נכון ל-2019).
אין ספק שמדינה מתפקדת זקוקה למערכת ביטחון חזקה. אולם, שומה עלינו לחשב: כמה מתקציב המשרד מיועד לרכישת נשק וציוד צבאי, אימון הכוחות והכשרתם, פיתוח ומחקר, וכיו"ב; וכמה ממנו מיועד להוצאות השכר השוטף של עובדי מנגנוני הביטחון השונים, קרי: משכורות, גמלאות, אגפי שיקום, פיצויי משפחות שכולות, וכיו"ב.
לגבי מרכיבי התקציב, לא מתפרסם מידע גלוי לציבור, מסיבות ביטחוניות כאלו ואחרות.
אולם התקציב הגלוי (נכון ל-2019), עמד על כ-15.3 מיליארד ₪, וכולל בין השאר: כ-7.9 מיליארד ₪ לשכר אנשי קבע ולגמלאות, כ-3.5 מיליארד ₪ לשיקום ולנכים, כ-1.5 מיליארד ₪ למשפחות שכולות ולהנצחה, וכמיליארד ₪ לתקציב אגף משאבי אנוש.
תקציב זה אינו משקף את מלוא תשלום המשכורות של עובדי מנגנוני הביטחון השונים, אך הוא מעניק הצצה חלקית.
רוב ככל המשכורות ניתן לאנשים המשתייכים למגזר הכללי בלבד.
פשוט וברור, שגם אחוז נכבד מן התקציב הנותר, זה שאיננו גלוי לציבור, משולם לאנשים המשתייכים למגזר הכללי בלבד.
• ביטחון הפנים. תקציב המשרד לביטחון הפנים עומד על 21.3 מיליארד ₪ (נכון ל-2021).
המשרד אחראי על: 'משטרת ישראל', 'שירות בתי הסוהר', 'הרשות הארצית לכבאות והצלה', 'הרשות להגנה על עדים', 'הרשות הלאומית לביטחון קהילתי' (מניעה וטיפול בתחום הסמים והאלכוהול); 'האגף לרישוי כלי ירייה'; 'מערך אכיפה עירוני - שיטור עירוני'; 'המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת'.
מהצצה חטופה על הרשימה האמורה עולה בבירור, שכמעט כל התחומים עליהם אמון המשרד, לא נועדו למגזר החרדי, שחלקו היחסי בפשיעה ובטרור נמוך לאין ערוך ביחס לגודלו.
• לסיכום: התקציב הכולל לתחום הביטחון והסדר הציבורי (הכולל את: משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, הוצאות חירום אזרחיות, תיאום הפעולות בשטחים, הוצאות ביטחוניות שונות, הועדה לאנרגיה אטומית, חוק חיילים משוחררים), עומד על כ-94 מיליארד ₪ (נכון ל-2021).
רוב הכסף מגיע בסופו של דבר לכיסי המגזר היהודי הכללי, ולא לאלו של המגזר החרדי.

החילוניים לקחו את הכסף?! לבריאות!

- בריאות. תקציב המשרד עומד על כ-55 מיליארד ₪.
מרבית עובדי מערכת הבריאות: פקידות המשרד, בתי החולים, קופות החולים, מכוני הרפואה וכיו"ב, משתייכים למגזר היהודי שאינו חרדי.
גם המשאבים המיועדים לרכישת ציוד רפואי, מחקר ופיתוח, קידום איכות הסביבה, פיקוח על תרופות ומזון וכיו"ב, ניתנים ברובם המובהק לעובדי המגזר הכללי.

איפה הכסף? - 'משפט' מעניין

- משפטים. תקציב המשרד עומד על כ-4 מיליארד ₪ (נכון לשנת 2021).
אין עוררין על כך שמדינה דמוקרטית זקוקה למערכת משפט תקינה ומתפקדת; אכן, לגבי אופי ומעמד מערכת המשפט, קיימת מחלוקת פוליטית עמוקה, כאשר נכון להיום מערכת המשפט נוטה לצד השמאלי/חילוני של המפה הפוליטית באופן ברור.
רוב מובהק של המשתכרים מתקציב המשרד - נמנים על האוכלוסייה הכללית, וכמעט שאין ייצוג לחברה החרדית.

התרבות החרדית: אי עשיית ספורט...
- תרבות וספורט. תקציב זה עומד על למעלה מ-2 מיליארד ₪ (נכון ל-2021); ומיועד ברובו למגזר החילוני.

הון, שלטון ועיתון

- תקשורת. לא נאריך בפירוט תקציבי העתק שמופנים למימון גופי התקשורת הציבוריים והמסחריים בישראל - רדיו, טלוויזיה, אתרי אינטרנט ועיתונים.
רק כדי לצאת ידי חובה נספר, כי תקציב 'תאגיד השידור הישראלי' בלבד עומד על כ-750 מיליון ₪ בשנה...
לא זו בלבד שהייצוג של המגזר החרדי בתקשורת המתוקצבת הוא אפסי ביותר; אלא, שאותם גופי תקשורת 'מקצועיים' ו'ניטרליים', עסוקים בהשחרה והשמצה בלתי פוסקים כנגד הציבור החרדי, ובכך גורמים להגדלת העוולות העצומות שנעשות לו עוד ועוד. [תנסו להיזכר מתי בפעם האחרונה שמעתם על כתבה שמסקרת את ה'מיינסטרים' החרדי באור חיובי, או על כזו שעוסקת בהצגת האפליה בין המגזר החרדי לזה הכללי כמעט בכל תחום אפשרי].

משרדי שרד

- איננו מאריכים בפירוט מטרות תקציבי שאר משרדי הממשלה: משרד ראש הממשלה • משרד ראש הממשלה החלופי • משרד האוצר • משרד האנרגיה • משרד הבינוי והשיכון • המשרד להגנת הסביבה • משרד ההתיישבות • משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה • משרד החוץ • המשרד לחיזוק וקידום קהילתי • משרד החקלאות ופיתוח הכפר • משרד ירושלים ומורשת • משרד הכלכלה והתעשייה • משרד המודיעין • משרד העלייה והקליטה • המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל • משרד הפנים • משרד הרווחה והביטחון החברתי • המשרד לשוויון חברתי • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התפוצות

האם החרדים מיוצגים ב'מגזר הציבורי' בישראל

ניתן לסכם, ששיעור החרדים העובדים במשרדי הממשלה, קרי 'עובדי ציבור' או 'עובדי מדינה' - הוא נמוך מאוד ביחס לחלקו היחסי באוכלוסייה.
כמו-כן, כמעט כל תקציבי המשרדים - מופנים לחברות, עמותות ופרויקטים של המגזר היהודי הכללי.

שליש מהעובדים במשק - עובדי 'המגזר הציבורי'

עוד יש לציין, כי על-פי הערכות שונות, אחוז המועסקים ב'מגזר הציבורי' בישראל, עומד על כשליש מסך העובדים במשק. על מספר זה אמנם, ישנן דעות חלוקות והשגות; אולם גם לפי הממעיטים, הוא עומד על לפחות 20-25%.
בנוסף, השכר הממוצע במגזר הציבורי גבוה בכמעט 60% מן השכר הממוצע במשק.
מרבית המועסקים במגזר זה, נדרשים לתואר אקדמי; וכאמור, כמעט כל העובדים בו אינם חרדים.

תקצוב תורני שווה = תשלום מיסים שווה

כהערת אגב נוסיף, שאם המדינה הייתה מתקצבת את לומדי התורה בישיבות כמו שהיא מתקצבת לומדי תארים אקדמיים באוניברסיטאות, ואת העובדים ב'יצירה ופעילות תורניים' [שבאה כתוצאה מן ההכשרה ורכישת ה'תואר' התורני בישיבות] במשכורות גבוהות כמו 'עובדי מדינה'; הרי שהמיסים שהם היו משלמים היה גבוה בהתאם, ובכך גם הם היו תורמים להנעת המשק והצמחתו, לא פחות מהסטודנטים שיוצאים לעבוד במגזר הציבורי...

רגע, מה עם 'המשרד לשירותי דת'?...

אפילו 'המשרד לשירותי דת', שתקציבו עומד על כ-750 מיליון ש"ח (נכון ל-2021); נותן מענה בעיקר למגזר הדתי, שאין עוררין על השתתפותו הפעילה בשוק העבודה בישראל, ועליו איננו דנים במאמר זה; רוב שירותי הדת למגזר החרדי, ניתנים במסגרת התארגנויות פרטיות שאין למדינה חלק בתקצובן.
בנוסף, אין חולק על כך שלמדינה המגדירה את עצמה כמדינה 'יהודית ודמוקרטית' ומדינת הלאום של 'העם היהודי' - יש צורך חיוני במשרד שייתן מענה לשירותי דת. דרך אגב - לכל הדתות...

אמרת 'ארגוני חסד' ו'מתנדבים' - אמרת 'חרדים'!

ה. רבים מאוד מארגוני החסד והעזרה בישראל, הוקמו על-ידי חרדים. לשם דוגמא, תשעה מתוך עשרת ארגוני החסד הגדולים בארץ, הם חרדיים.
כמו-כן, רוב מובהק של הארגונים האזרחיים המבוססים על מתנדבים, הוקמו על-ידי חרדים, ורוב המתנדבים בהם נמנים על בני המגזר החרדי.
רוב הארגונים מסייעים לכלל המגזרים באופן שוויוני לחלוטין.
ברשימה ניתן למנות את הארגונים הבאים: זק"א, איחוד הצלה, הצלה (- מד"א), ידידים - סיוע בדרכים, עזר מציון, יד שרה, יד אליעזר, חסדי נעמי, מאיר פנים, זיכרון מנחם, מתנת חיים, עזרה למרפא, מגן לחולה, עדי - עלה, חברים לרפואה, רפואה וחיים, רפואה וישועה, שיח סוד, בית חם, אהל שרה, פרי חיים, בוני עולם.
הרשימה האמורה היא חלקית ביותר.
יש להוסיף לכך, כי רוב מובהק של המגזר החרדי נוהג להפריש לפחות עשירית מסך ההכנסות החודשי שלו לטובת ארגוני צדקה וסיוע, לעומת אחוז קטן ביותר במגזר הכללי.
עמותות אלו חוסכות למדינה מיליארדים רבים.

דירה - הכנסה נדירה

ו. שיעור הדירות שנקנה על-ידי המגזר החרדי גבוה באופן מובהק ביחס לגודלו באוכלוסייה. מחירי הדירות בריכוזים החרדיים המובהקים, גבוהים משמעותית מממוצע מחירי הדירות בשוק הנדל"ן הישראלי.

סכום המס שאותו גובה המדינה על כל דירה 'חדשה', עומד על למעלה מ-50% מן התשלום הכולל של הדירה (מיסי: קרקע, חומרי בנייה, פועלים, קבלנים, מס שבח, מס רכישה וכו').
כלומר: על כל דירה חדשה שנמכרת לחרדי בסכום ממוצע של 1,500,000 ₪, המדינה מקבלת למעלה מ-750,000 ₪.
ועוד לא דיברנו על התרומה הכלכלית העצומה של תשלומי המשכנתאות...

כסף זר מפוזר בבזאר

ז. מוסדות הלימוד החרדים, וכן עמותות וארגונים הפועלים בו, מגייסים תרומות של כסף זר מחו"ל, בסכומים הנאמדים על מיליארדים רבים.
כסף זר תורם רבות לכלכלה המקומית, משום שהוא מושקע בעסקים מקומיים ואינו מגיע מכיסם של אזרחי המדינה.

מי הוא הסחטן האמיתי

לסיכום: המגזר החרדי מקבל הרבה הרבה פחות מאשר המגזר הכללי.
ניתן אפוא להניח בוודאות, שתרומת המגזר החרדי לכלכלה הישראלית גדולה לאין ערוך מאשר מה שהוא מקבל ממנה בחזרה; בניגוד למגזר הכללי שמידת תרומתו המרובה למשק נתונה בספק, לעומת הוודאות באשר לסכומים הגבוהים שהוא מקבל מעוגת התקציב.

צניעות - לעומת צביעות

מעתה עולה בבירור, כי שורש המחלוקת בין החברה החרדית לחברה הכללית, הוא תפיסות העולם הסותרות והאידאולוגיה השונה:
התפיסה החרדית קובעת, כי מטרת האדם בעולם היא לעבוד את הבורא, לקיים את מצוותיו וללמוד את תורתו יומם ולילה. המגזר החרדי מסתפק באורח חיים צנוע, המתיישב עם תפיסת עולמו: "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן". הוא אינו צורך הוצאות של מוֹתרות-מיותרות כמו: מסעדות, קולנוע, תרבות, קורסים, טיולים יקרים, דירות יוקרה, רכבי שרד וכיו"ב.
התפיסה החילונית לעומתו, מחזיקה בתפיסת עולם הפוכה הגורסת כי החיים נועדו כדי למצות את הנאות העולם-הזה עד תומם, ודוגלת באמירה: "אכול ושתה היום; כי מחר נמות".

"ונודה לך: על הארץ, ועל המחיה, ועל הכלכלה"

אכן נדמה, שבאמת אין מקום לעריכת השוואות בין ה'כלכלה' החרדית לבין ה'קלקלה' החילונית; בין זו שמסמלת חיי נצח ומשמעות - לבין זו המייצגת 'חיים' זמניים וריקים מתוכן.

הטור המלא פורסם בעיתון 'בקהילה'.