חולמים להגיש תלונה למח"ש על אלימות שוטרים? תמשיכו לחלום

כמדי שנה, בהתאם לחוק, הסניגוריה הציבורית מפרסמת דוח פעילות שנתי, שסוקר את העשייה הרבה בייצוג ובקידום זכויות לקוחותיה ובפעילות המוסדית הענפה לקידום זכויות של כלל החשודים, הנאשמים והאסירים בישראל. הדוח מציג הישגים משפטיים והצלחות מקצועיות רבות לצד ליקויים חוזרים ונשנים ותלונות רבות בעניינם של לקוחותיה.

השנה מציינים בסניגוריה הציבורית כי נוסף לדוח פרק מיוחד בנושא ההליך הפלילי והזכות לפרטיות בעידן הטלפונים החכמים. בשנים האחרונות יש כמות הולכת וגדלה של תיקים בהם נעשה שימוש בראיות שהופקו מחיפוש בחומר מחשב בכלל, ובראיות שהופקו מטלפונים ניידים חכמים בפרט. ראיות דיגיטאליות אלו יכולות לשמש להוכחת מעשה העבירה עצמו, להוכחת קשר בין הראיה לבין אדם מסוים, להוכחת אליבי או הצהרות של עד, להוכחת כוונה פלילית, ועוד. הסניגוריה הציבורית פעלה בשנה החולפת להגנה על פרטיותם של כלל אזרחי המדינה מפני חדירה למידע הרגיש ביותר שלהם על ידי המדינה. הדוח מציג את התמודדות הסניגוריה עם ראיות פורנזיות וסיוע במומחים, בהמשך לאימוץ המלצות ועדת דנציגר לאור פערי הכוחות בין התביעה להגנה. 

התמונה העולה מהדוח היא שקיימת עלייה בהיקף היישום של זכות ההיוועצות, אותה הסניגוריה פועלת לקדם. בשנת 2021 עלה שיעור ההודעות למשרדי הסניגוריה על עצורים המבקשים ייעוץ לפני חקירה ל-71.30% לעומת 66.07% בשנת 2020.

הדוח מצביע על שיעור נמוך של מיצוי טיפול בתלונות נגד אלימות שוטרים גם בשנת 2021, בה הוגשו 177 שנה תלונות ומתוכן נגנזו 122 על ידי מח"ש. כמו כן מדי שנה נפתחים אלפי תיקי חקירה נגד אזרחים בגין עבירות של תקיפת שוטרים, כאשר ניסיונה המצטבר של הסניגוריה הציבורית מלמד שחלק לא מבוטל מתיקים אלה נפתח כנגד אזרחים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות שמעורבותן במפגשי שוטר-אזרח היא גבוהה יותר.

מדוח הסניגוריה הציבורית עולה כי בתחום ייצוג הנוער, הסניגוריה המשיכה לקדם ביטול כתבי אישום והליכים חלופיים על מנת לצמצם את השימוש בהליך הפלילי כנגד קטינים. 636 כתבי אישום בוטלו, מתוכם 40% בוטלו בשל בקשות הסניגורים לסגירת התיק הפלילי עקב קיומו של הליך טיפולי חלופי.

בדוח יש התייחסות גם לכתבי אישום בגין זוטות, אשר הסניגוריה נלחמה לצמצם אותם גם השנה. מדובר במי שהוגש נגדו כתב אישום בשל היותו עני וקראה לזכות נאשמים רבים אשר הואשמו בפלילים בשל מעשים פעוטי ערך, שאינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של המשפט הפלילי, ויכולים לקרות לכל אדם. בחלק מהמקרים כתבי האישום בוטלו על ידי התביעה, ובחלקם ההליכים הסתיימו בזיכוי בשל קבלת טענת זוטי דברים. 

המחלקה לחקירות שוטרים מסרה בתגובה לפרסום ב'חדשות 12': "הנתונים המוצגים בדוח לא הועברו לעיוננו ולא מוכרים לנו ולכן אין באפשרותינו להתייחס אליהם. מח"ש מחויבת למיצוי הדין עם השוטרים שסרחו ככל שנמצאו די ראיות לכך. חשוב לציין כי כל תלונה המתקבלת במח"ש מטופלת ביסודיות ובמקצועיות, גם במסגרת בדיקה מקיפה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "ראשית נדגיש כי כבכל שנה, גם השנה הדברים כפי שהובאו בדוח הסנגוריה מתייחסים למספר קטן של אירועים שנלקחו בפינצטה מתוך מאות אלפי פעולות חקירה המבוצעות מדי שנה. חקירות שהובילו לעשרות אלפי כתבי אישום נגד עבריינים והרחקתם מהחברה הנורמטיבית".

"אשר למעצר חשודים במעורבות פלילית, כלל שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כאשר יש הכרח לכך כאשר טובת החקירה מחייבת זאת ובמסגרת אכיפת החוק. בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. מכוח סמכותו בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה והתקדמות החקירה. ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות וזאת בהתאם לצורכי החקירה, חומרת העבירה, הסיכון לשיבוש החקירה והראיות בתיק. נדגיש כי משטרת ישראל לא רואה במעצרו של אדם הליך ענישה והיא פונה לחלופה זאת אך ורק כאשר טובת החקירה מחייבת זאת על פי העילות הקבועות בחוק".

"אשר לטענה לגבי תיקי נוער שהוגשו בעבירות קורונה, כתבי אישום מוגשים על סמך התשתית הראייתית. יחד עם זאת, בנסיבות המיוחדות הנוגעות לתקופת הקורונה וככל שהוצגו נתונים רלוונטיים שלא תמיד היו ידועים קודם לכן, התקבלו החלטות בהתאם".