האם המס על השתייה המתוקה גרם לירידה בצריכה?

בחטיבת המחקר בבנק ישראל נערכה בדיקה של השינויים ברכישת משקאות בעקבות הטלת המס. בניתוח חושבו השינויים ברכישת המשקאות הממותקים, בכל אחת משתי מדרגות המס, ושל משקאות שלא מוסו. המס על משקאות ממותקים, שהוטל בתחילת השנה, הביא לירידה של כ-12% בנפח הרכישות לנפש שלהם לעומת תקופות מקבילות בשנים קודמות.​ הרכישות לנפש של משקאות עתירי סוכר, עליהם הוטל מס בגובה 1 ש"ח לליטר, פחתו ביותר מ-30%.

בתחילת 2022 הוטל מס על משקאות ממותקים כדי להפחית את צריכת הסוכר ותחליפיו וכך לצמצם את ההשפעות השליליות שלה, לרבות סוכרת, שעלותה המשקית השנתית בישראל היא למעלה מ-10 מיליארדי ש"ח. המס נקבע בשתי מדרגות: 1 ש"ח לליטר על משקאות עם יותר מ-5 גרם סוכר לליטר (להלן משקאות עתירי סוכר) ו-0.7 ש"ח לליטר על משקאות עם פחות סוכר, עם ממתיקים מלאכותיים ("דיאט") ומיצים טבעיים (להלן: משקאות מופחתי סוכר).

בחטיבת המחקר בבנק ישראל נערכה בדיקה של השינויים ברכישת משקאות בעקבות הטלת המס, המבוססת על נתוני חברת סטורנקסט. בניתוח חושבו השינויים ברכישה (בליטרים) של המשקאות הממותקים, בכל אחת משתי מדרגות המס, ושל משקאות שלא מוסו (מים מינרליים וסודה). השינויים ברכישה נבחנו בין נובמבר 2021 עד אוקטובר 2022 – התקופה בה חל המס והחודשיים שקדמו לה, אז כבר היה ידוע שהמס יוטל וייתכן וחלה אגירה של מוצרים שיצרכו בשנת 2022 – לבין שתי תקופות קודמות: שנת 2019 כולה ונובמבר 2020 – אוקטובר 2021. הבחירה להשוות לשנת 2019 נובעת מכך שבשנת 2021 עדיין היו מגבלות הקשורות למגפת הקורונה וקרוב לוודאי שדפוסי הצריכה של הציבור לא היו כבימי שגרה. מאידך, שנת 2021 קרובה יותר לתקופה בה חל המס על המשקאות הממותקים, ומתחילת 2020 חלה חובה לסמן במדבקות אדומות מוצרים עתירי סוכר, שומן ונתרן, מהלך שעשוי היה בפני עצמו לצמצם את הרכישות של משקאות ממותקים. יצוין כי בדצמבר 2021 הוחל פיקדון (בגובה 30 אגורות) גם על בקבוקים גדולים בנפח של 1.5–5 ליטרים, העשוי אף הוא לצמצם את הרכישות.

באיור 1 מוצגת התפתחות הרכישה החודשית (בליטרים) של משקאות מתחילת 2019 ואילך. הנתונים תנודתיים, בשל עונתיות בצריכה, אבל בתקופה שלאחר הטלת המס ניכרת ירידה חדה ברכישה של המשקאות עתירי סוכר (הקו האדום המקווקו), בד בבד עם עלייה ברכישה של משקאות מופחתי סוכר (הקו האדום המנוקד), ויציבות יחסית ברכישה של משקאות לא ממוסים (הקו הכחול). הרכישה של משקאות מופחתי סוכר הושפעה משני כוחות מנוגדים: מחד, החלת המס פעלה להפחתת הרכישות (השפעת המחיר העצמי); מנגד, הוטל מס גבוה יותר על משקאות עתירי סוכר ולכן ירד המחיר היחסי לצרכן של המשקאות מופחתי הסוכר והגדיל את הביקוש אליהם (השפעת התחלופה). הממצאים לעיל עשויים להעיד שהשפעת התחלופה הייתה חזקה יותר.

שתי קבוצות אוכלוסייה מאופיינות בשיעורים גבוהים יחסית של סוכרת: ערבים (ובפרט בדואים) וחרדים. כך, למשל, בקבוצת הגיל 55–64 לכ-32% מהערבים יש סוכרת ולכ-16% מהחרדים, לעומת כ-12% מהיהודים הלא-חרדים, ויחסים בסדר גודל דומה קיימים גם בשכיחות התחלואה של ערבים וחרדים לעומת יהודים לא-חרדים בקבוצות גיל נוספות של בוגרים. לפיכך יש עניין לבחון את השפעת המס גם על הרכישות בקבוצות השונות. ואולם, בנתוני סטורנקסט מופיעות מעט מאוד חנויות המשרתות בעיקר את המגזר הערבי ולכן נציג בקצרה את עיקרי הממצאים לגבי הרכישות בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי (התמונה במגזר היהודי הלא-חרדי דומה מאוד לזו בסך האוכלוסייה). התפתחות הרכישה במגזר החרדי דומה לזו המוצגת באיור 1 עבור כל האוכלוסייה, אלא שחלה גם עלייה של ממש ברכישה של משקאות לא ממוסים.

הממצאים לעיל מגלמים בתוכם גם מגמות על פני זמן בדפוסי רכישה של משקאות. לוח 1 מרכז את שיעורי השינוי ברכישה לנפש של המשקאות במדרגות המס השונות, לאחר ניכוי המגמה הרב-שנתית ברכישה לנפש של משקאות בשנים 2015–2019. באותן שנים חלה ירידה שנתית ממוצעת של כ-5% ברכישה של משקאות עתירי סוכר וירידה מתונה יותר, של כ-1% לשנה, ברכישה של משקאות מופחתי סוכר.

בהשוואה בין התקופה נובמבר 2021 – אוקטובר 2022 לבין שנת 2019 כולה (החלק העליון בלוח) חלה ירידה בפועל של כ-20% ברכישה לנפש של משקאות ממוסים, השקולה לירידה של כ-12% בניכוי המגמה: צמצום של כ-31% ברכישה של משקאות עתירי סוכר לעומת עלייה של כ-13% ברכישה של משקאות מופחתי סוכר. במשקאות הלא ממוסים חלה ירידה של כ-7% לפי אותו תחשיב. בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי התרחשה גם כן ירידה ברכישות לנפש של המשקאות עתירי הסוכר והלא-ממוסים, באותם שיעורים כמו אלו לעיל, אולם במקביל חלה גם ירידה של כ-6% ברכישה לנפש של משקאות מופחתי סוכר, ומכאן שבמגזר החרדי השפעת המחיר העצמי גברה על השפעת התחלופה.

השוואה בין הרכישות לנפש בנובמבר 2021 – אוקטובר 2022 לבין הרכישות שנה קודם (החלק התחתון בלוח) מצביעה על השפעה דומה לזו שנמצאה לעיל. לבסוף, אמנם חלה עלייה ברכישות של משקאות מאז הירידה החדה ברבעון הראשון של שנת 2022, אך זוהי עלייה עונתית בעיקרה, עם היציאה מהחורף; בחינה של הרכישות ביולי–אוגוסט 2022 או ספטמבר–אוקטובר 2022 לעומת הרכישות בתקופות המקבילות בשנת 2019 העלאתה כי שיעורי השינוי דומים לאלו לעיל.

יש להדגיש שהניתוח אינו מכסה, בשל אי-זמינות נתונים, את הרכישות של משקאות על ידי השוק המוסדי (מסעדות ובתי קפה, מקומות עבודה, ישיבות וכוללים וכיוצא בזה) ובחנויות שלא כלולות בנתוני סטורנקסט (לרבות רוב מכריע מהחנויות במגזר הערבי), אשר על כולם חל המס.

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, הגיב לדו״ח בנק ישראל בנושא המשקאות הקלים ומסר כי ״מס המשקאות נכשל כשלון חרוץ. כל ניסיון להציג את הנתונים באופן אחר חוטא למציאות ולעובדות ולצערנו בנק ישראל ממשיך להציג נתונים לא נכונים ולא מדויקים. נתוני סטורנקסט קובעים בוודאות כי קיימת ירידה של כ -3% בממוצע בכל שנה בעשור האחרון בצריכת המשקאות הקלים ללא כל קשר למס. מס המשקאות רק תרם לעלייה ביוקר המחייה ויצר דרך חדשה לשאיבת מאות מליוני שקלים מהציבור לקופת המדינה, לצד עידוד תופעת ההברחות הלא חוקיות למדינת ישראל. הכנסות המדינה מהמס יגיעו בסוף השנה למיליארד שקל ולא ל-380 מיליון שקל כפי שהתחייב משרד האוצר מול וועדת הכספים״.