מרדכי הלפרין: באופן חמור, משפחת קוגן בישראל לא עודכנה לא מהמוסד ולא ממשרד החוץ ולמעשה מאף גוף ממשלתי כלשהו על מה שהתרחש עם צבי - אלא שמעה על כך מהתקשורת. כעת חוברו עם החמ"ל במשרד החוץ.
סוף לעומסים בנתב"ג? המלצה לבניית שדה תעופה נוסף
מאחר ושדה התעופה נתב"ג צפוי להגיע לקיבולת מלאה של כ־28 מיליון נוסעים בין השנים 2027–2029 חברי הוועדה לבחירת שדה תעופה משלים לנתב"ג דירג עשר חלופות שונות, כאשר במקום הראשון נבחר שדה התעופה רמת דוד, האפשרות השנייה שנבחרה היא בחצור, והשלישית היא צקלג סמוך לרהט
אילוסטרציה צילום: pixabay
למרות התנגדות ממושכת מצד תושבים ופוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית, ועל אף שהממשלה היוצאת ביטלה את ההחלטה להקים שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד שבעמק יזרעאל – צוות ההיגוי לבחירת שדה תעופה משלים לנתב"ג בחר בו היום כמיקום המועדף להקמת שדה תעופה בינלאומי בישראל, את הפרטים חשף העיתונאי יובל שדה באתר 'כלכליסט'.
על פי הדיווח, לפני כחודש וחצי הודיעה שרת התחבורה מרב מיכאלי כי היא מאמצת את מסקנות הוועדה ותומכת בהקמה של שדה תעופה בדרום, אך דבריה היו לא נכונים ולא התבססו על המלצות הוועדה, שכאמור ממליצה בכלל על עמק יזרעאל כאפשרות המועדפת.
במסגרת הדיון שנערך היום דירגו חברי הוועדה את עשר החלופות השונות, מהטובה ביותר לגרועה ביותר. האפשרות המועדפת להקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל לפי צוות ההיגוי היא רמת דוד שבעמק יזרעאל. האפשרות השנייה שנבחרה היא בחצור, סמוך לקריית מלאכי וגן יבנה. העדיפות השלישית היא צקלג, הסמוך לבית קמה ולרהט.
בין חברי הוועדה יש חוסר הסכמות לגבי הדירוג של חלופת נבטים, אך נכון לעכשיו הוא מדורג במקום השביעי או השמיני מתוך עשרה. חלק מחברי הוועדה מעוניינים שחלופת נבטים תדורג כאפשרות בעלת היתכנות גבוהה יותר, וזאת במטרה להשאיר אותה על השולחן כאופציה ריאלית. בשבוע הבא פרק המסקנות של הוועדה צפוי להיות מופץ להערות. עמדת שר הביטחון גנץ, שמתנגדת מ"בחינה ביטחונית" לכל החלופות ותומכת בהקמה של שדה תעופה על אי בים, לא השתנתה.
על פי הדיווח ב'כלכליסט', הקמה של שדה תעופה בדרום נחשבת לא ריאלית מבחינה תעופתית וביטחונית. מבחינה תעופתית, המרחב האווירי הישראלי מוגבל מאוד עקב הקרבה למדינות אויב ולעזה ולמרחב האווירי של קפריסין, מצרים וירדן. בשל כך, מטוסים המגיעים לנתב"ג ממערב עוברים דרך "שרוול" צר במרכז הארץ שנמתח מגוש דן במערב לירושלים ויהודה ושומרון במזרח. כל שדה תעופה שייבנה בדרום הארץ יעבור דרך אותו מרחב אווירי - מפני שלא ניתן לטוס מעל עזה - יוביל לירידה משמעותית בקיבולת המטוסים של נתב"ג.
מבחינה ביטחונית המצב עוד יותר מורכב. משרד הביטחון וחיל האוויר מטילים וטו לא רשמי על נבטים, וזאת מפני שמטוסים יעברו מעל מתקנים רגישים כמו הכור בדימונה ומתקני רפא"ל. סיבה נוספת היא שהמרחב האווירי בנבטים חופף את זה של בית הספר לטיסה בחצרים, ולטענתם הקמה של שדה אזרחי במרחב יחייב פינוי של שדות חיל אוויר קיימים ולא יאפשר "חיים בצוותא" של חיל האוויר עם תעופה אזרחית. עניין ביטחוני נוסף הוא המרחק מרצועת עזה. סא"ל אלון ישעיהו, שייצג את משרד הביטחון בחלק מדיוני הוועדה, אמר כי במשרד ממליצים על מרחק של 45 ק"מ קרקעי מרצועת עזה, לטובת התרעת דקה של "צבע אדום".
כאמור, כל האופציות הדרומיות כוללות התנגשות עם המרחב האווירי של נתב"ג, כאשר אופציית חצור (הסמוכה לקרית מלאכי) חופפת אותו כמעט לחלוטין. חלופת צקלג הסמוכה לרהט חופפת את המרחב האווירי של נתב"ג בדומה לשאר החלופות הדרומיות, והקמה של שדה במרחב זה תאפשר תנועה של כ־10 מיליון נוסעים בשנה שחלקם יבואו על חשבון נתב"ג. עם זאת, הבעיה האמיתית עם חלופה זו, שכנראה תהפוך אותה לבלתי אפשרית מבחינה בטחונית, היא העובדה שהיא נמצאת כ־20 קילומטר בלבד מהמרחב האווירי של רצועת עזה, מה שייצור בעיה עם מערך ההגנה האווירי.
ממשלת ישראל הגדירה כבר ב־2011 שהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג היא צורך לאומי דחוף עקב עלייה משמעותית בהיקף הטיסות, וכפתרון למקרה חירום של השבתת נתב"ג. שדה התעופה נתב"ג צפוי להגיע לקיבולת מלאה של כ־28 מיליון נוסעים בין השנים 2027–2029.
