בצהריים: ליקוי החמה ייראה מישראל - סימן רע או תופעת טבע?

ביום שלישי הקרוב בשעות הצהריים ייראה בישראל ליקוי חמה חלקי. הליקוי ייראה מצפון האוקיינוס האטלנטי, ממרבית יבשת אירופה, למעט החלק הדרום מערבי, חלקה המערבי של אסיה וצפון מזרח אפריקה. אולם, בכל המקומות הליקוי יהיה חלקי בלבד, כאשר בשיאו, יכוסה 86% מקוטר השמש על ידי הירח.

בישראל הליקוי יהיה קטן יותר ושיא הליקוי ייראה בשעה 14:11 במרכז הארץ. ככל שאנו נצפין, חלק מקוטר השמש שיכוסה יהיה גדול יותר - מ-47% בצפון הארץ, ל-44% במרכזה ו-41% בדרום הארץ. יש לציין כי ייתכן שעננים הפרוסים בשמיים יפריעו לצפייה בליקוי.

הליקוי יחל בישראל בשעה 12:58 ויסתיים בשעה 15:21. ייתכנו סטיות של כמה דקות מהזמן בישראל בהתאם למיקום הצופה - כאשר הליקוי ייראה כמה דקות קודם לכן בצפון לפני דרום הארץ. כיוון ששיא הליקוי ייראה צפונית לישראל, ככל שנצפין, חלק הקוטר המכוסה בירח יגדל. יש להבדיל בין גודל הליקוי, שהוא החלק מקוטר השמש המכוסה בירח, לסך שטח פני השמש שיוסתר בירח. בשיא הליקוי בישראל, בשעה 14:11, רק כשליש משטח פני השמש יהיו מכוסים בירח.

ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח עובר במסלולו החודשי בין השמש לכדור הארץ ומסתיר את השמש, או חלק ממנה, מפני כדור הארץ. בכל סוף ותחילת חודש עברי, כאשר הירח אינו נראה בשמים, הוא חוצה במסלולו את כיפת השמים שבין כדור הארץ והשמש. עם זאת, לא בכל חודש מתרחש ליקוי חמה שכן הירח עשוי לחלוף מדרום לשמש או מצפון לה. ככל שמעבר הירח תואם יותר את מיקומה של השמש בשמי כדור הארץ כך הליקוי יהיה "מלא" יותר וממושך יותר.

ליקוי החמה מנקודת מבט יהודית

בניגוד לתופעות טבע אחרות, חכמינו זיכרונם לברכה לא תיקנו לומר ברכה מיוחדת על ראיית ליקוי חמה. הסיבה לכך שלא מברכים על ליקוי חמה היא משום שליקוי מאורות נחשב לתופעה בעלת משמעות שלילית ומבשרת רעות. לפיכך, כשרואים ליקוי חמה צריך להתפלל ולבקש רחמים ופחות מתאימה כאן אמירת ברכה שמביעה תודה ודברי שבח.

"בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם. כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך...לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו" (בבלי, סוכה כט א).

המהר"ל, בספרו "באר הגולה", עוסק בדברי הגמרא במסכת סוכה ומעלה את השאלה כיצד ניתן לקשור את התרחשות ליקוי החמה בהתנהגות האדם, בעוד שדבר ידוע הוא שהדבר קורה ויקרה ממילא בדרך הטבע.

"וסיבות אלו שנתגלו בליקוי המאורות לפי דעתם יכחיש החוש הנגלה, כי ידוע שלקות המאורות תלוי במהלך המאורות, בחבורם ובנגודם, בהתרחקם ובהתקרבם, באורך וברוחב, וא"כ איך אפשר לומר שיהיה לקות המאורות תלוי בדברים כאלו, שהאדם יודע זמן הלקות שהם על פי החשבון ואיך יתלו הלקות בחטא המעשים." (שם, הבאר השישי עמ' קו)

בתרוצו מזכיר המהר"ל את אחד מעקרונותיו החשובים - "סבת הסבה", ונדרש גם לנגזרות העולות ממנו. "וגם דבר זה הוא טעות, שאין מדרך חכמים ז"ל להסיר הסיבה הקרובה שודאי תלוי לקות המאורות במהלך המאורות, אבל סיבת הסבה נתנו הם ז"ל.

"כי אם לא היה החטא בעולם לא היה דבר זה, כי אין ספק שלקות המאורות הוא פחיתות גדול וחסרון בעולם, ואם לא היה החטא נמצא בעולם לא היה סדר הבריאה נותן שיהיה לקות המאורות שהוא פחיתות וחסרון כמו שמוסכם מכל אדם... הרי שהשם יתברך סידר הנהגת העולם לפי מדריגתו ומעלתו. ומפני כי העולם שייך בו חטאים אלו, ולפיכך מתחלת בריאת העולם לא נתן השם יתברך להם אור שלא יקבל ליקוי, ובזולת חטא לא היה סדר זה. סוף סוף בשביל חטאים אלו הוא ליקוי המאורות.

ואולי תאמר, אם כן מוכרח האדם לחטוא. אין זו קושיא, שאין ספק כי אין כלל העולם כולו צדיקים עד הזמן שיקוים ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך (דברים, ל') ואז לא יהיה לקות המאורות חסרון כלל, כי אז נאמר (ישעיה, כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' והיה ה' לך לאור עולם, אבל בעולם הזה אין העולם נקי מן החטא." (שם)

המהרש"א, מפרש את דברי הגמרא באומרו כי יש אומות בעולם המתייחסות אל השמש כאליל מרכזי. אומות אלה רואות עצמן כבנות קיימא לעד כמו השמש שהיא קבועה. הן רואות את עצמן מעל כל שינוי. ומתייחסות אל השמש כדבר החזק ביותר ביקום שאינו ניתן לפגיעה. ליקוי החמה מביא סימן רע עבור אומות אלה מאחר והוא מראה להן את הטעות שלהן, אפילו הירח הקטן יכול להסתיר את השמש.

רבי יהונתן אייבשיץ מבאר, כי ליקוי המאורות המוזכר בתלמוד אינו מה שמכונה בימינו שהוא רק חציצה בין העולם ולא ליקוי של המאורות עצמם, אלא לכתמי השמש.