יוקר המחיה: כך מתמודד אברך עם שמונה ילדים • הצצה מרתקת

גזירות ממשלת השינוי על הציבור החרדי, ובהן תוספת המס על השתיה המתוקה, החד פעמי שהתייקר וכל זאת לצד עליית מחירים מטורפת, המתבטאת בסיכומו של דבר במאות ואלפי שקלים בכל קנייה בסופר, מביאות את כולם לשאלה הנצחית: כיצד מתמודדים אותם אברכים עמלי התורה, הממשיכים לגדוש את היכלי הכוללים, שקועים וספונים באוהלה של תורה, ועדיין מצליחים לגדל משפחות ברוכות ילדים בלעה"ר, חרף הגירעון הכמעט קבוע בחשבון הבנק, כמדי חודש בחודשו? 

האמת, זר לא יבין זאת. מי שלא חונך על ברכי התורה והיראה, על האמונה הפשוטה בבורא העולם, וברור לו כי הוא זן ומפרנס לכל ומטיב לכל בריותיו אשר ברא, לא יגיע עד לשורש העניין ולא יצליח להבין זאת לעולם. כל מי שינסה ליטול לידיו מחשבון, ויחשב את העו"ש של אברך מן השורה, הוצאות אל מול הכנסות, הרי שאחת דינו להיכשל. אין כל משוואה שתוביל לפתרון ההגיוני שיסביר את עובדת חייהם השמחים והמאושרים של ציבור האברכים היקרים. לא לחינם זוכה בני ברק ליטול את המקום הראשון במדד האושר של תושביה, הידועים בחיי המחסור והצמצום.

ואם בדידן עסקינן, בחובה הפרטית שלנו, כיהודים חרדים שכן עובדים לפרנסתנו, המחשבים כל היום את המשכורת אל מול עמל כפינו, להחדיר לעצמנו את האמונה וההכרה הזו, בביטחון האינסופי בבורא יתברך. ומתוך ההיכרות האישית שיש לכולנו עם ציבור האברכים, מבינים אנו מעל לכל ספק כי כל פרנסתם היא מאיתו יתברך שמו. על אחת כמה וכמה הציבור החילוני שאינו מכיר, ברמה האישית, את אותם אברכים יקרים, אלא רק שומע אודותיהם דרך התקשורת המוטה והרדודה, בוודאי שלא ישכיל בגודל ההשגחה הפרטית של הבורא על יראיו, ולא יבין איך וכיצד חי אברך במודיעין עילית, עם משכורת בת ארבע ספרות, לו ולרעייתו, ועדיין מצליח לגדל ולהעמיד משפחה של חמיש, עשר נפשות ויותר, במסירות נפש למען התורה, יחד עם שלוות נפש שאינה מנת חלקו שלו, בעל משכורת גבוהה ממנו. יש לו מנה רוצה מאתיים.

לא לחינם מפלגות שונאי הדת, מצליחים בתעמולת כזב לטעון לגזלת תקציבים "סודיים" עבור הציבור החרדי. טענות אלו יפלו אוזניים קשובות של אחים תועים, כי אם לא כך, אז איך?!

לכבוד חג הסוכות אנו מביאים ב'בחדרי חרדים' את סדר יומו של אברך כולל מבני ברק. אב ל-8 ילדים בלעה"ר, שזוכה לנהל את סדר יומו, העמוס וגדוש בניסי ניסים, לחיות עם מה שיש ולהרגיש שיש את הכול. 

זוכים האברכים ורבים שלוחים למקום, עולם התורה התברך בעשרות סוגי כוללים, המתפרסים על כל שעות היממה. ניצול מסגרות אלו, מניב לאברכים מתן שכרה בצדה, כי אם אין קמח אין תורה. עובדה מופלאה ומבורכת זו, מאפשרת בידם לקיים את משפחתם בהרווחה הראויה. 

להלן סדר יומו של אברך כולל בני ברקי, שרק לאחרונה חבק בן שמיני, ומתעתד להמשיך לשקוד על התורה והעבודה מבוקר עד ערב.

וכך משתף אותנו האברך שליט"א בשיחה עם כתב 'בחדרי חרדים': מחצות עד הנץ אני לומד ב'כולל חצות'. לאחר התפילה אני שב לביתי, שולח את הילדים לחיידר. כשאשתי יוצאת לעבודתה כמזכירה, אני הולך לכולל, עד שהילדים חוזרים מהמוסדות. טרי ורענן אני מקבל את פניהם במאור פנים. ומכין להם את ארוחת הצהרים.

מעת לעת אני מנצל את שעות הצהרים הנותרות לקניות עבור הבית. וכן, גם זאת אני עושה בתלושים, אותם אני רוכש בהנחה מסוימת של 8% עד 12%, ברשתות 'בר כל' או 'יש חסד'.

החל מהשעה 16.00 אני הולך ללמוד במסגרת 'כולל יום' בו אני מקבל תשלום על 'סדר שני'. עד השעה 19:00.

בשכונה סמוכה למקום מגורי מתקיים כולל החל מהשעה 19.15 עד לשעה 21:00, כולל תפילת מעריב. לאחר מכן אני פונה ל'כולל ערב' שלי בבית כנסת השכונתי, שמתחיל בשעה 21:00 עד 22:30. לאחרונה ה'כולל ערב' שהיה בבעלות של הנגיד דן גרטלר נסגר וכעת אני מחפש הצעות חדשות לכולל ערב עד חצות הלילה. בשעה 00:30 מתחיל שוב סדר יומי ב'כולל חצות'.

להפתעתנו, אל מול סדר יום עמוס ומחושב, אני עומד נפעם עוד יותר אל מול תיאורו של האברך עד כמה הוא מחושב לפרטי פרטים בנושא הכלכלי. רשות הדיבור נתונה לאברך שליט"א:

בסופי שבוע מתקיים 'כולל שישי-שבת', יחד עם תפילות שבת, המשכורת היא 100 ש"ח לשבת. בשבת בבוקר אני הולך לביתו של אחד הנגידים, שם מתקיים לפנות בוקר כולל, בו אומרים את כל ספר התהלים בשעה 6.00 בבוקר. וכך אני מקבל משכורת נוספת. בנוסף אני לומד משניות לעילוי נשמותיהם של נפטרים ומקבל על זה סכום יפה מאוד.

הא, ואז הוא נזכר בעוד משהו: כמדי חודש אני נבחן ב'מפעל הש"ס', ישנם סוגי מסלולים שונים, ואני מגיע לעוד 250 ש"ח. ויש מבחני 'דרשו' הלכה ודף היומי, אותם אני לומד במסגרת 'כולל חצות'. יש גם את "ושננתם" מבחנים על כל המסכת, הנערכים פעמיים בשנה.

ולא רק לגבי ההכנסות, גם לגבי ההוצאות האברך מחושב עד לאחת. את הקניות הגדולות הוא מבצע דרך המכירות השכונתיות, 'משנת יוסף ו'המכירה השכונתית'. הוא משתדל לברר בכולל, היכן יש מבצעים מזדמנים ברשתות הגדולות. אם הוא מוצא אחת כזו רוכש כמות משמעותית.

"את מוצרי החלב אני רוכש ב"מזון ומחיה". גם את עופות אני רוכש עם הכרטיס של "מזון ומחיה", כשפעם בשבוע הוא צריך להגיע ל"כולל סטור", שם ישנם מחירים מוזלים. ואפילו את הלחם, לאחרונה ישנה חלוקה דו שבועית בכוללים הגדולים, החלוקה מתקיימת בימי ראשון, וכיון שהוא בעל משפחה עם 8 ילדים בלעה"ר אני זכאי ל-3 כיכרות לחם, שמספיקים לי כמעט לשבועיים הקרובים, אם כי בצמצום.

לגבי הארנונה, אני זכאי להנחה של 90%. ומספר לנו האברך, שפקידי העיריה אף אינם מאמינים להכנסותיו, לגובה המשכורת שלו ושל אשתו, עד שאין בידם ברירה כשהוא מציג בפניהם 'אישור ניהול חשבון' שאכן החשבון שלו ושל אשתו - הורים ל-8 ילדים. 

דירה עדיין אין לו, את ימי השכירויות הוא הפסיק, לאחר שעבר להתגורר אצל חמיו שהתאלמן לפני כמה שנים. דירתו ממוקמת בקומת הגג כשחמיו מתגורר בקומה התחתונה, לרווחת ושמחת שני הצדדים.

עד כאן משנתו וסדר יומו המחושב, ויש לומר מדי, של איש שיחנו, האברך המופלא. ושלא תבינו לא נכון. האיש שלפנינו אינו רודף בצע, הוא לא 'מחפש' כסף, אם ייתן איש את כל הון ביתנו באהבה שאוהב איש שיחנו את התורה, בוז יבוזו לו. אלא שהמציאות הכלכלית שאינה מאירה פנים, לשון המעטה, לרובנו, משתלבת נהדר יחד עם אהבת התורה היוקדת של אותו אברך. ובשילוב מדויק משיג האברך המופלא את התוצאה הראויה. תורה וגדולה במקום אחד. 

אך אחרי הכול, לאחר הפירוט המיוחד, כולנו יודעים, שאין הקומץ משביע את הארי. גם לאחר ההכנסה מפה וההכנסה משם, ההשלמות והתוספות, עדיין עובדת קיומם ורווחתם של האברכים, הינו נס נגלה. לא כל אברך, או יותר נכון לא רבים הם האברכים, שמקיימים סדר יום כזה אינטנסיבי ומחושב, ולא לחינם מכנים את עמלי התורה כ'אוכלי המן' של דורנו. וגם אנו, ובפרט אנו, אלו יגיע הכפיים, העובדים למחייתם, יודעים כי הכול מאיתו יתברך, אתה יכול לעבוד ולריק, להשקיע וליפול, כי הכול הכול, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה. שלא נבוש ולא ניכלם לעולם ועד.