מאבק סוער: החילונים שרפו 3 בתי כנסת, החרדים שרפו 100 תחנות

אחד המאבקים היותר סוערים בנושאי דת ומדינה שידעה מדינת ישראל היה זה של אנשי 'העדה החרדית' והיישוב הישן בירושלים שנאבקו בפרסומי שחץ ותמונות תועבה במרחב הציבורי.

היה זה בתחילת שנת תשמ"ו (1985), חברת הפרסום 'פוסטר מדיה' הייתה זכיינית שלטי הפרסום על האוטובוסים ותחנות האוטובוסים ברחבי הארץ. הפרסומים באותה תקופה כשעידן הפמיניזם היה עוד בתחילתו, כללו פרסומי שחץ, מה שהעלה את חמתם של אנשי העדה החרדית, שזעמו על כך שהפרסומים הבעייתיים נמצאים גם בתחנות בירושלים וכן על האוטובוסים שעשו את דרכם בשכונות חרדיות.

המערכה נגד אותם שלטי פרסום החלה ביוזמות פרטיות, אך נועזות, של אברכים צעירים שיצאו לפעולות ובין היתר העלו תחנות אוטובוסים באש. הפעולות היו נועזות ומתוחכמות והתפרסו בערים רבות ברחבי הארץ.

תחנות רבות הועלו באש כמחאה: ברחוב יפו, בכיכר הדוידקה, בשכונות רחביה, בית וגן ורמות בירושלים. בנוסף, תחנות הועלו באש במספר ערים במרכז הארץ, בחיפה ובבאר שבע.

במהלך חודשים אלו, כמעט מדי לילה עוד ועוד תחנות הועלו באש, המשטרה החלה להיכנס לפעולה יזומה, שלחה שוטרים סמויים שהתחזו לנהגי מוניות אשר פרצו בלילות לבתי אברכים במאה שערים והביאו אותם למעצר בחשד שהיו שותפים להצתות. בהמשך, המשטרה בפיקודו של שר המשטרה באותה העת, חיים בר לב, הקיפה את מאה שערים בעשרות שוטרים למשך שלושה ימים וערכה כעין מצור על השכונה.

כ"ד כסליו תשמ"ו: כוחות משטרה פרצו למס' בתים במאה שערים ועצרו שני אברכים בחשד שהציתו תחנות אוטובוסים, מעצר האברכים באישון לילה העלה את חמתם של אנשי מא"ש, שיצאו בסדרה של הפגנות קשות והפרות סדר במשך מס' ימים, בעקבת כך גברו גם אירועי הצתת התחנות.
במהלך אותן הפרות סדר, השר בר לב הגיע בעצמו למאה שערים כשהוא מלווה בפיקוד המשטרה, לתקשורת הוא הבטיח כי ישליט במקום סדר.

במקביל, התקשורת הכללית יצאה במסע הסתה קשה נגד אנשי מאה שערים בעקבות הצתת תחנות האוטובוסים וזעקה על כך שמבקשים להפוך את ישראל למדינת הלכה. בעקבות כך, חילונים אקטיביסטים ירושלמים הקימו ארגון נגד, תחת השם 'האגודה למניעת השתלטות חרדית'. פעולות הארגון החילוני היו חלקן אלימות ובאחת הפעמים, בערב שבת ט"ז כסליו באותה שנה, אנשי הארגון תלו פוסטר פרובוקטיבי ומאוד לא צנוע, ברחוב שטראוס בירושלים הסמוך לבנייני זופניק של העדה החרדית. בתגובה לכך בחור ישיבה בשם יהודה חטאב, השחית את אותו שלט, אלא שארבעה צעירים חברי אותו ארגון שישבו במארב סמוך, תפסו את חטאב והעבירו אותו למשטרה בסמוך לכניסת השבת.

מעצרו של חטאב העלה את חמתם של אנשי העדה החרדית, ובתגובה לכך, ביום שלישי שלאחריו, יצאו לפעולה מתוזמנת ובשעה 3:15 לפנות בוקר הועלו באש 3 תחנות אוטובוסים בירושלים, בשכונות רמות, רמת אשכול ובשערי צדק הישן שברחוב יפו, עד לנקודת הזמן הזו הועלו באש כבר 23 תחנות אוטובוסים.

בינתיים, בית המשפט האריך את מעצרו של חטאב בשבעה ימים נוספים, בתגובה לכך אמר חבר מועצת עיריית ירושלים דאז הרב מאיר פרוש כי הוא מבטיח שיתלוש בעצמו תמונות תועבה מתחנות האוטובוס.

ראש עיריית ירושלים באותה עת, טדי קולק, פנה לאזרחים והבטיח סכום של חמשת אלפים דולר למי שיתפוס אדם ששורף תחנות ויביאו למעצר. קריאתו של קולק עוררה את זעמם של הנציגים הפוליטיים החרדים.

לאחר חודשיים וחצי בהם חטאב ישב במעצר ומעצרו הוארך מעת לעת, נגזרו עליו 3 חודשי מאסר בפועל, כשבינתיים חברת "פוסטר מדיה' לא נכנעת וממשיכה לפרסם תמונות תועבה. בעקבות כך, בית הדין של העדה החרדית יצא בקריאה כי על האברכים לצאת לרחובות העיר ולצבוע בצבע שלטים המפרסמים תמונות תועבה (הקריאה לא הייתה לשרוף, אלא להשחית בצבע י.ל).

כ"א אדר, בעקבות קריאת העדה החרדית יצאה קבוצת אברכים גדולה בראשות ר' אורי בלוי לצבוע מס' תחנות אוטובוסים בירושלים, ר' אורי בלוי ושני אברכים נוספים נתפסו בשעת מעשה על ידי המשטרה והובאו למעצר.

ר' אורי בלוי הובא בפני השופטת, אך סירב לדבר איתה בגלל היותה אישה. השופטת אמרה לו בתגובה כי גם דבורה הנביאה הייתה שופטת. בעקבות המשך סירובו לשוחח עם השופטת, הוחלט כי יישאר במעצר.

בינתיים, על שני האברכים הנוספים, שנתפסו עם ר' אורי בלוי, חיים יוסף גוטליב ופנחס קלר נגזרו שבעה וחצי חודשי מאסר, ועל ר' אורי בלוי מפאת גילו המבוגר נגזרו 3 שבועות מאסר והוא שוחרר לביתו בערב פסח.

יד' אייר: לראשונה נשרפה תחנת אוטובוס גם בעיר חיפה, המשטרה לא הצליחה לתפוס את המצית, אך חברת 'פוסטר מדיה' בצעד מתריס הציבה שני שלטי תועבה בכניסה לעיר בני ברק החרדית. בתגובה, עמותת 'אמונה' של נשות הדתיים הלאומיים עתרה לבית משפט נגד הצבת השלטים בטענה של כבוד האישה, בית המשפט קיבל העתירה והורה לחברת הפרסום להסיר את השלטים. בעקבות הצלחת העתירה, הוקמה עמותה מיוחדת המורכבת מדתיים וחילונים שתעסוק בפעילות נגד פרסום שלטי תועבה.

כ"ג אייר: קבוצה של 30 אברכים ושוב בראשות ר' אורי בלוי (לאחר שכבר נעצר ושוחרר) יצאה לרחוב עזה בירושלים וחבריה השחיתו במקום 3 תחנות אוטובוסים. המשטרה עצרה תשעה מהאברכים, ביניהם ר' אורי בלוי ור' גרשון שטמר (מזכיר העדה החרדית). בעקבות מעצר התשעה, בעדה החרדית לא נכנעו ודרשו למלא את בתי הכלא - ועל האברכים להמשיך ולהשחית פרסומי שחץ.

מס' ימים לאחר מכן, רבה של שכונת קרית שלום בתל אביב, הרב שמואל כהן, נתפס ונעצר בשעת מעשה כשהוא משחית תחנת אוטובוס בתל אביב. בנוסף, ארבעה אברכים מהעיר פתח תקווה נעצרו כשהם משחיתים בעיר ארבע תחנות אוטובוס. כאשר במקביל בשכונת מאה שערים התקיימו מדי יום הפגנות סוערות נגד המעצרים הנרחבים והמשך פרסום שלטי התועבה.

עד אותה העת, בירושלים לבדה הושחתו 100 תחנות אוטובוס, 40 אברכים נעצרו, והמתח רק הלך וגבר.

כ"ו באייר: בעקבות המעצרים הארוכים, בעדה החרדית הוחלט כי רק זקנים מעל גיל 80 יצאו להשחית את התחנות, מהסיבה שבגיל כה מבוגר בתי המשפט לא ישאיר אותם במעצר ארוך, בעקבות אותה קריאה, הרב מנחם פרוש שהיה ח"כ מטעם אגודת ישראל הכריז כי ייצא בעצמו להשחית תחנות אוטובוסים.

ב' סיון: חברת הפרסום 'פוסטר מדיה' נכנעה והודיעה שתוך שבועיים עד לסיום החוזה היא מפסיקה עם פרסומי התועבה. החרדים בירכו על אותו ניצחון, אך הזעם בקרב הארגונים החילונים היה גדול. בערוץ 1 בטלוויזיה העלו כתבה קשה נגד הציבור החרדי, שם אף צוטטה קריאה לגרש את החרדים לפולין ולשרוף להם את הידיים. בנוסף, שר הפנים יצחק פרץ (ש"ס) כונה שם כטרוריסט ומלבה טרור.

ד' סיון: ההסתה נגד החרדים הייתה בשיאה בעקבות כניעת חברת הפרסום, בתגובה בית הכנסת 'בני בנימין' בשכונת 'קרית שלום' בתל אביב הועלה באש על ידי יהודים ר"ל, ועל קירות בית הכנסת הושאר כיתוב גרפיטי: "על כל תחנת אוטובוס שנשרפה נשרוף בית כנסת" עפ"ל. בנוסף הושחת קברו של הגרי"צ דושינסקיא זצ"ל גאב"ד העדה החרדית.

פעיל מפלגת מפ"ם בשם 'פריצי' הגיב על שריפת בית הכנסת בת"א כי הוא מבין את מי ששרף, וכי הוא צופה שזה יקרה בקרוב גם בירושלים. על חילול קברו של גאב"ד 'העדה' אמר פריצי כי זו סנונית ראשונה ושאין חיסיון למקומות קדושים.

ו' בסיון: במהלך חג השבועות אלמונים פרצו לישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב, השחיתו את ארון הקודש וכן ספרי קודש רבים, כאשר חלונות ודלתות נופצו. גם שם הושאר כיתוב: "הלאה לחומניזם ובוז לטפילם השחורים". בנוסף, בית הכנסת צבאי של חיל האוויר הוצת בידי יהודים ר"ל וזו הייתה הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שנשרף בית הכנסת. בית הכנסת נוסף הוצת בעיר יבניאל הצפונית.

'נקמת החילונים' ממשיכה: הפעיל פריצי הגיע לישיבת רחמסטריווקא ברחוב דוד ילין בירושלים ולאחר דין ודברים עם תלמידי הישיבה, הוציא את נשקו וירה באש חיה, איש לא נפגע מהירי, בחקירתו טען כי הותקף בידי הבחורים וירה באוויר, פריצי לא נעצר.

ז' תמו: אירוע חמור התרחש במאה שערים, צעיר חילוני הגיע לילד בן 11 בשם נחום חנון וגזז במספריים את שתי פאותיו הארוכות, תוך שהוא צועק לעברו: חרדי חרדי. את הפאות הגזוזות הצעיר החילוני לקח איתו. אירוע גזיזת הפאות הסעיר את כל העולם היהודי, הנציגים החרדים בכנסת זעמו ומחו קשות נגד אותו אירוע, גם ראש העיר טדי קולק חרג ממנהגו וביקש מהחילונים להוריד את מפלס ההסתה.