העיתון פרסם כתבה נגד ישיבות אך התעלם מתגובות

ה'ניו יורק טיימס' פרסם בסוף ספטמבר "תחקיר" על ישיבות חסידיות - בטענה שתלמידים "לא לומדים ליב"ה וגדלים עם קושי לפרנס את משפחותיהם". במקביל להצבעה במחלקת החינוך על שלילת תקציבים וסגירת ישיבות ללא ליב"ה. עם זאת, תחקיר אחר מגלה שהטיימס השמיט מידע רלוונטי, התעלם ממידע שקיבל וסירב לפרסם הצהרות רלוונטיות, מה שהביא לחץ על הדירקטוריון לכפות גזירות על הישיבות והחיידרים.

אתר החדשות 'ברייטברט' שופך אור על האופן בו התחקיר התבצע. ה'טיימס' הציג חרדים לשעבר שמדברים על החוויות האישיות שלהם, ומצטטים אחד, שאומר כי "הפחד הגדול ביותר הוא שהילדים יישארו בקהילה האורתודוקסית, יתחתנו, ולא ילמדו את הילדים שלהם ליבה".

על פי מסמכים שנבדקו על ידי האתר Breitbart News, והצהרות שניתנו על ידי בתי ספר ואנשים שהוזכרו בכתבה, כתבי ה'ניו יורק טיימס' לא פנו לגורמים רלוונטיים במהלך התקופה של יותר משנה שהם עבדו על הדו"ח הזה, ולפחות במקרה אחד, הם נמנעו מלדבר עם מורה חסידית שתקשרה איתה בדוא"ל והציעה להם חומרים לעיון.

אבל על פי מספר בתי ספר שהוזכרו בכתבה ששוחחו עם אתר ברייטברט - אחד מהם אירח את כתב 'ברייטברט' לפגישה בת כמה שעות ואיפשר לכתב גישה למגוון של פעילות בית ספר, ה'טיימס' לא התאמץ לבקר או לדבר עם מנהלים בתחקיר שנעשה. מנהל בית הספר שאירח את כתב 'ברייטברט', שהוא אחד הגדולים באזור ברוקלין, טען שכתב 'הטיימס' אכן הגיע, ללא הודעה, עמד בחוץ וצילם תמונות של ילדים שיוצאים מהבניין, אך לא יזם פגישה עם מנהלי בית הספר.

נציג מחסידות סאטמר אמר ל'ברייטברט', כי שוחח עם ה'טיימס' במשך יותר משעה על הסיפור שלהם ועל הרקע, אך הם לא השתמשו באף מידע שהוא נתן להם. טענה על אלימות נגד ילד, נשלחה תוך מספר ימים לשני בתי ספר שונים, הם שאלו על ילד שראשו פגע בארונית והחל לדמם. בשני המקרים, בתי הספר שהוזכרו בכתבה, היו מחסידות שהתפצלה, אך שני החסידויות שמרו על שמות דומים. ה'טיימס' לא טרח לבדוק אלא האשים את שניהם במקביל. לא פורסם מאיזה חסידות.

למרות הטענה של ה'טיימס' שהם "סקרו אלפי עמודים של רשומות ציבוריות, תרגמו עשרות מסמכים בשפת היידיש וראיינו יותר מ-275 אנשים", אף אחת מההצהרות שנתן בית הספר לא צוטטה ב'טיימס'.

דוברת ה'טיימס' מליסה טורס, הכחישה את האשמות כי הם לא פרסמו תגובות, וטענה שהוא "מכיל כמה הצהרות שווא ואי דיוקים", וכי הכתבים "עמלו חודשים בניסיון לעזור לקוראים להבין מה קורה בתוך בתי הספר החסידיים הללו", והוסיפו שהטיימס "בטוח במידת הדיוק של הדיווח".

מלכי, חסידת סאטמר אם לשלושה ילדים סיפרה ל'ברייטברט' כי "אין לי רצון שהילדים שלי ילמדו פחות תורה". היא הדגישה כי כוחות חיצוניים המנסים לשנות את החינוך שיהודים מלמדים במשך אלפי שנים, לא יתקבלו על ידי קהילה עם מאות אלפי חברים שדוחים את השינוי הזה.

"אם הממשלה תעבוד איתנו, אנחנו נעבוד איתם", אמרה מלכי על הרפורמה בישיבות. "אבל הבעיה האמיתית שיש לנו היא שזאת דרך מרושעת להכניס ערכים שאנחנו לא מחזיקים מהם, ואנחנו הולכים לעשות כל שביכולתנו, בין אם זה אומר להפסיד מיליארדים מהממשלה, מה שזה לא יהיה, אנחנו הולכים לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע מזה לחדור לקהילה שלנו".

למרות הטענות של ה'טיימס' כי הישיבות "לוכדות" את החסידים ב"מעגל של אבטלה ותלות", מחקר מ-2013 שכותרתו "דיוקן של יהודים אורתודוכסים אמריקאים", מראה שלטענה אין קשר עם המציאות.

לפי המחקר, יהודים חרדים שמרוויחים מעל 150,000 דולר לשנה, הם שיעור של 24%, בהשוואה לשיעור של 8% באוכלוסייה הכללית בארה"ב. יהודים חרדים שמרוויחים בין 100,000-149,999 דולר לשנה בשיעור של 13%, לעומת שיעור האוכלוסייה הכללית בארה"ב של 10%. יהודים חרדים שמרוויחים פחות מ-50,000 דולר לשנה בשיעור של 43%, לעומת שיעור האוכלוסייה הכללית בארה"ב של 56%.

בניגוד לטענת ה'טיימס' שתהליך גידול הילדים החרדי הוא שיטה של ​​כפייה להשאיר אנשים לכודים בדתם - או, "לחסום אותם מהעולם החילוני", כפי שניסח זאת ה'טיימס', המחקר מצא כי 52% מהאמריקאים שגדלו כיהודים אורתודוקסים עזבו את החברה החרדית, כך שהטענה כי הם כבולים לא נכונה.

"אני חושב שזה אבסורד, מעולם לא שמעתי משהו מצחיק יותר", אמרה מלכי חסידת סאטמר על הרעיון שהישיבות קיימות כדי למנוע מילדים לעזוב את הקהילה. "הם לא מונעים מאיתנו ללמוד אנגלית או מתמטיקה או כל אחד מהמקצועות האחרים האלה, הם לומדים את זה. המציאות היא שכאשר ילדים מתחילים את היום שלהם בשבע או שמונה בבוקר, והם לומדים נושאים כבדים, בחלק האחרון של היום הם יהיו עייפים יותר, אבל אף אחד לא מונע ממך ללמוד את הדברים האלה".

"אי אפשר מנוע מאף אחד לעזוב את החברה החרדית, אנחנו מנסים להראות לילדים שלנו את היופי, השמחה והמשמעות בחיי התורה האמיתיים, אבל זה כל מה שאנחנו יכולים לעשות".