עוד מאריה זיסמן ב׳יתד׳: גם בחוק הגיוס יש חדש. היועמ״ש של מערכת הביטחון קיבל אישור להופיע בוועדה וגלנט החל לדבר בצורה שונה על העניין. אפשר אפוא לומר שיש שר ביטחון חדש (ולא קוראים לו סער). מדובר בגלנט, בגרסה חדשה ועדכנית.
עתירה לבג"ץ: להביא ההסכם עם לבנון לאישור הכנסת
בעתירה שהגיש ארגון לביא נטען כי בית-המשפט העליון כבר קבע בעבר שזה מתפקידה של הכנסת לפקח על עניינים מדיניים בעת כהונת ממשלת מעבר. בנוסף דרש הארגון שלא לאפשר לממשלה לחתום על ההסכם שעשוי לקבוע עובדות מוגמרות לממשלה הבאה
בג"ץ צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
ארגון "לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות" הגיש לפני זמן קצר לבג"ץ עתירה דחופה נגד ראש הממשלה ושר החוץ ח"כ יאיר לפיד, ממשלת ישראל והקבינט המדיני הבטחוני, בעניין ההסכם שהולך ונרקם עם ממשלת לבנון בקשר למאגרי הגז הימיים והמשא ומתן בקשר לגבולות הכלכליים של ישראל ולבנון.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק בם, מבקש הארגון מהממשלה, בין היתר, להימנע מלהמשיך ולנהל כל משא ומתן עם לבנון, במישרין או בעקיפין, כל עוד בישראל מכהנת ממשלת מעבר; שלא לחתום, אף לא בראשי תיבות, על כל הסכם שהוא ביחס לקביעת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים, כל עוד מכהנת בישראל ממשלה שאינה זוכה באמון הכנסת; ולחלופין, להביא את ההסכם לאישורה של הכנסת.
עתירת "לביא" מוגשת כ-48 שעות לאחר שפורסם כי ממשלת ישראל הגישה לממשלת לבנון את הצעתה הסופית ביחס לקביעת הגבול הצפוני של האזור הכלכלי הבלעדי שלה. זאת, במסגרת המשא-ומתן בתיווך אמריקאי שמקיימות ישראל ולבנון על הגבולות של האזורים הכלכליים של כל אחת מהן במי הים התיכון, ולאחר שנודע כי ממשלת לבנון הקשיחה את עמדותיה וכי ממשלת ישראל הסכימה ללכת כברת דרך עבורה.
לפי העתירה, הודיע לפיד כי לפי עמדת הייעוץ המשפטי ההסכם הנרקם אינו מצריך את אישור הכנסת, בזמן שבישראל שונתה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שחייבה להניח הסכמים בינלאומיים על שולחן הכנסת. אלא שלטענת הארגון, "כאשר מדובר בממשלת מעבר, עליה להימנע מחתימה ומאשרור הסכם בינלאומי כה חשוב, או מקביעה של גבולות האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים, לפחות עד אשר יונח הוא על שולחנה של הכנסת שתיבחר ויזכה לאישורה."
"בהקשר זה, מזכיר ארגון לביא כי בעבר כבר דנו שופטי בג"ץ בסוגיה של ניהול משא ומתן מדיני על-ידי ממשלת מעבר וקבעו כי "מן הראוי שהביקורת על הכרעותיה של הממשלה היוצאת תיעשה בכנסת"; עוד נכתב על ידי השופטים כי "העיקרון הפרלמנטרי של פיקוח הכנסת על ראש-הממשלה ועל הממשלה ממשיך להתקיים גם בזמן כהונת ממשלת מעבר״ בנוסף מוזכר בעתירה, כי בג"ץ קבע שהפיקוח על עניינים מדיניים, כפי שגם נקבע בשעה שראש הממשלה לשעבר ברק ניהל משא ומתן בשלהי כהונתו על נסיגה מהגולן, אמור להיעשות על-ידי הכנסת ולא על-ידי בית-המשפט".
בהמשך לטענה כי יש להביא לכנסת את ההסכם, מוסיף הארגון כי "מכיוון שמדובר בממשלת מעבר שאינה זוכה באמון הכנסת – וככזו סובלת מגירעון בלגיטימציה הדמוקרטית – היא אינה רשאית לבצע צעדים בלתי הפיכים שיכבלו את הממשלות שתבואנה אחריה." לפי העתירה, "חתימה על הסכם, או מתן התחייבות של הממשלה, או קבלת החלטה על ידה, ביחס לגבול האזור הכלכלי הבלעדי הישראלי, גם בלא אשרור הסכם או התחייבות על-ידי הממשלה, עלולה להוות צעד בלתי הפיך – קל וחומר, אשרור ההסכם בידי ממשלה״. השופט דוד מינץ נתן למדינה להגיב עד ה-27.10 לעתירות קהלת ולביא נגד החתימה על ההסכם בעניין הגבול הימי.
כזכור ארגון לביא ועו"ד יצחק בם היו אלו שעתרו לבג"צ נגד מינוי השופט בדימוס מזוז לוועדה למינוי בכירים והביאו לביטול המינוי.
