עמית סגל ב'ידיעות': כשבבית הלבן ממתינות שנתיים עם הממשל הידידותי בהיסטוריה, מבחינת נתניהו סדר הפעולות הוא קודם המלחמה, אח"כ איראן, אח"כ סעודיה, אח"כ גיוס. החוק יהיה עם יותר מכסות ויותר צווים, אבל יפטור את שאר הלומדים מהסנקציות הפליליות. החרדים יצאו אופטימיים מפגישה עם רה"מ ושר הביטחון. ההערכה היא שגברו הסיכויים לאישור חוק חדש.
"יותר מכל הבורסה בת"א": ההיי-טק הישראלי מחק חצי משוויו
21 חברות הטכנולוגיה ישראליות החלו להיסחר בשנה שעברה בארצות הברית אולם מאז ינואר שווין מ־70 מיליארד דולר לפחות מ־32 מיליארד דולר. | לשם השוואה, כל 549 החברות שנסחרות בבורסת תל אביב מתחילת השנה כ־117 מיליארד שקל
ב־2021 הצטרפו לבורסות האמריקאיות 21 חברות טכנולוגיה ישראליות, כאשר החלוקה בין כניסה לבורסה באמצעות הנפקה מסורתית לכניסה לבורסה באמצעות מיזוג עם ספאק היתה שוויונית כמעט לחלוטין. על פי הסקירה ב'כלכליסט', בתחילת השנה הנוכחית שווי השוק המצרפי של החברות האלו עמד על כ־70 מיליארד דולר, ואילו בתום תשעת החודשים הראשונים של השנה (כלומר, בסוף יום המסחר האחרון של החודש, יום שישי), שווי השוק של החברות האלו עמד על קצת פחות מ־32 מיליארד דולר. כלומר, מתחילת השנה ועד לסוף ספטמבר מחקו חברות הטכנולוגיה הישראליות שהצטרפו לבורסות האמריקאיות בגל ההנפקות הגדול סכום מצרפי של כ־38 מיליארד דולר. זו ירידה של כ־54% בשווי השוק המצרפי של החברות, ובמונחים שקליים מדובר על מחיקה של כ־136 מיליארד שקל.
לשם השוואה, נכתב בדיווח ב'כלכליסט', כלל החברות שנסחרות בבורסת תל אביב, 549 במספר, מחקו בתשעת החודשים הראשונים של השנה (כלומר, בסוף יום המסחר האחרון של ספטמבר, יום חמישי האחרון) 117 מיליארד שקל משוויין המצרפי שמסתכם בקצת יותר מטריליון שקל — ירידה של כ־10% בהשוואה לתחילת השנה, אז שווי השוק המצרפי של החברות הנסחרות באחוזת בית עמד על 1.12 טריליון שקל. סכום זה כולל הן את המניות והן את ההמירים, כלומר אופציות שנכללות בשווי השוק של החברות. כשבוחנים את האקוויטי בלבד, היחסיות נשמרת: החברות מחקו כ־122 מיליארד שקל והשווי המצרפי הסתכם ב־990 מיליארד שקל.
ב'כלכליסט' נותנים לפערים האלו יש כמה הסברים ואף סיבות מקלות. ראשית, בחודשים האחרונים הדולר התחזק בצורה משמעותית מול רוב המטבעות בעולם, כולל השקל, מה שמגדיל את המספר המדובר. למעשה, עבור הדולר הרבעון האחרון היה הטוב ביותר מאז 2015.
שנית, חברות טכנולוגיה רגישות יותר למצב של העלאת ריבית, משום שהריבית משחקת תפקיד משמעותי יותר במודלים שמתמחרים חברות טכנולוגיה בהשוואה לתמחור של חברות מסורתיות. ואכן, משום שהבורסות האמריקאיות משופעות בחברות טכנולוגיה גדולות שגם מובילות את המדדים השונים, בעוד בישראל המדד המייצג של הבורסה, ת"א־125, מורכב עדיין ברובו מחברות פיננסים וחברות נדל"ן, המדדים האמריקאיים ירדו יותר ממקביליהם הישראליים השנה. כך, מתחילת 2022 ועד לסוף ספטמבר צנח הנאסד"ק ב־33%, ומדד S&P 500 ירד ב־25%, בעוד שת"א 125 ירד ב־8.4% בלבד.
שלישית, לעתים הגודל הוא יתרון, אך לעתים מדובר בחיסרון. החברות שמובילות את טבלת מחיקות השווי — מאנדיי, סנטינל וואן וגלובל־אי — הן כאלו שבשווי שלהן בתחילת השנה הנוכחית, שעמד על כ־10 מיליארד דולר ומעלה, מתברגות היישר בצמרת של בורסת תל אביב. בבורסה המקומית יש חברות בודדות שמגיעות לשוויים כאלו, כך שכל אחוז שהמניה מאבדת מתורגם לסכום אבסולוטי גדול יותר בהשוואה לרוב החברות בבורסת תל אביב.