נפצעתם? חליתם? בג"ץ הורה לביטוח לאומי להתנתק מהוועדות

הרכב של שלושה שופטי בג"ץ, שכלל את השופטים יעל וילנר, רות רונן ואלכס שטיין, הורה לאחרונה למדינה לגבש בתוך 90 ימים נוהל חדש, שיוציא את רופאי הוועדות הרפואיות מאחריות הביטוח הלאומי ויאפשר לראשונה אחרי עשרות שנים עצמאות לוועדות הרפואיות על רקע חשש לניגוד עניינים בין זהות הגוף הממנה לבין פעילות הוועדה והשפעתה על הביטוח לאומי.

במסגרת הדיון בעתירה, שהוגשה על ידי לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות החולה והעמותה הישראלית לסרטן העור, ביקרו השופטים את מעורבות ביטוח לאומי בהליכי מינוי, קידום והכשרות לוועדות רפואיות ושלחו את שר הרווחה "לעשות חושבים".

על פי הדיווח שהובא באתר doctorsonly, השופטים הסתייגו מהמצב הקיים וקראו לנתק את ביטוח לאומי מהצמתים של מינוי הפוסקים, הארכת הכהונה, קידום, הפסקה והכשרה (אם יש להם חלק בקביעת התכנים).

בין הוועדות הרפואיות למוסד לביטוח לאומי קיימת זיקה שמתבטאת בכך שבוועדות שעוסקות בענייני נכות מעבודה בכל הדרגים ובוועדות ערר שעוסקות בנכות כללית, יושבים רופאים שהמינוי שלהם צריך להיעשות על ידי שר הרווחה, אך בפועל, המוסד פועל כזרוע הארוכה של השר. הוא מקדם את התהליך ולוקח חלק בתהליכי מינוי, הארכת כהונות, קידום והכשרות של פוסקים רפואיים. השופטת רונן הדגישה כי הרעיון בניגוד עניינים מבני הוא שלא צריך הוכחה, אלא שעצם המבנה של הקבלה והקידום הקיימים מצדיק את המסקנה שההחלטות לא יהיו נקיות משיקולים זרים.

מעבר לכך, עלתה גם שאלת הסמכות. לדברי השופטת וילנר: "איך הגענו לזה שהמוסד לביטוח לאומי הוא הזרוע הארוכה של השר... הוא מראיין, בוחן, איפה זה מעוגן?". השופט שטיין הוסיף: "אני לא מוצא בשום חוק, בשום תקנות, הענקת סמכות של השתתפות כל כך מסיבית. מעבר לעניין המבני, איפה יש סמכות בסיסית בכל חלק בתהליך הזה?".

בתגובה לדיון אמרה נעמה וינר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה, שהייתה שותפה לעתירה: "בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו בדבר הקשר הפסול שבין המוסד לביטוח לאומי לבין רופאי הוועדות הרפואיות, כאשר בפועל המוסד לביטוח לאומי קובע עבור הרופאים את קבלתם לעבודה, הקידום שלהם, הפיקוח עליהם והפסקת עבודתם, ובכך הופך את הרופאים לתלויים במוסד לביטוח לאומי. בתום הדיון הורה בית המשפט העליון למדינה לגבש בתוך 90 ימים נוהל חדש שיאפשר – לראשונה אחרי עשרות שנים – עצמאות לרופאי הוועדות הרפואיות".

הדיון בבג"ץ עסק בעתירה שהוגשה, כאמור, ביוני 2021 על ידי לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות החולה בישראל והעמותה הישראלית לסרטן העור, שבה נטען, בין השאר, כי הביטוח הלאומי ניכס לעצמו את הסמכות של שר הרווחה למנות, להאריך מינוי ולקדם פוסקים רפואיים בוועדות. העתירה לא מבקשת שינוי חקיקה אלא שהמוסד ינקוט פעולות דחופות והכרחיות כדי לשנות את ההתנהלות הקיימת ולהביא לעצמאות הוועדות.

העותרות ביקשו, בין השאר, לאסור על ביטוח לאומי להתערב בהליכי המינוי של הפוסקים בוועדות, לאסור עליו לתת משוב ביחס לעבודתם ותפקודם של רופאים פוסקים ולאסור לרכז עבורם תכניות הכשרה והמשך.

בביטוח לאומי טוענים בתגובה כי הוועדות הן גופים סטטוטוריים המוחזקים כעצמאיים, אשר ממלאים תפקיד מעין שיפוטי מובהק וכי האחריות של המוסד על הפן המנהלתי של הוועדות נעשה מכוח סמכויותיו בדין.

מביטוח לאומי נמסר כי "המוסד מתפעל את הוועדות הרפואיות זה עשרות שנים. הנושא נבחן פעמים רבות בעבר, ועל אף זאת ביטוח לאומי נותר אמון על תפעול הוועדות. בג"ץ הדגיש כי אין להטיל דופי בביטוח לאומי ובטוהר ההליכים. ההליך המשפטי עודו ארוך, ונקבל כל החלטה שתתקבל".