מחזירים את החוסן לחבל התקומה: שר הבריאות אוריאל בוסו חנך היום את מרפאת בריאות הנפש הראשונה במועצה אזורית אשכול.
קורע לב: היתום שאל "האם אבא ירד מהשמים לברך ביום כיפור?"
"זו תקופה קשה מאוד, כל המשפחות נמצאות ביחד, בונים סוכה יחד, הולכים לתפילות החג יחד, סעודות... אנחנו מרגישים את החסר של אברהם חיים ז"ל בעוצמה כפולה"
ילדי משפחת אנשין צילום: באדיבות המשפחה
כחודש לאחר פטירתו של אברהם חיים אנשין ז"ל בתאונת דרכים מחרידה חושפת רעייתו את הקושי עמו מתמודדת המשפחה בתקופת החגים.
"הילדים שלי מוצפים בשאלות קשות ואין לי מה לענות" היא משתפת.
"הבן שלי בן 5 שאל אם הוא ישמע את הברכה של אבא בערב יום כיפור יורדת משמיים, הסתכלתי לו בעיניים, ראיתי את הגעגוע והתחלנו לבכות יחד" ספרה בגילוי לב.
" זו תקופה קשה מאוד, כל המשפחות נמצאות ביחד, בונים סוכה יחד, הולכים לתפילות החג יחד, סעודות... אנחנו מרגישים את החסר של אברהם חיים ז"ל בעוצמה כפולה"
אנשין התגורר בבית שמש והיה מוכר כנהג הסעות תלמידים ונגן קלרינט. הוא נהרג בתאונה קשה שהתרחשה באתר בנייה סמוך לבית הכנסת בו התפלל עם ילדיו. לפני כשבוע פורסמה עדותו של אחד המתפללים ובהמשך נחשפה תמונה המאשרת את דבריו:
ביום ראשון האחרון התפלל מנחה בבית הכנסת השכונתי עם שני ילדיו הקטנים. בשעה 18:40 יצאו המתפללים וראו משאית חונה המרוקנת עפר ופסולת בפתח בית הכנסת.
אנשין ביקש להעיר לנהג שיפנה את הפסולת באתר הסמוך. בעודו ניגש למשאית, החל הנהג בנסיעה, הוא דפק על המשאית בכל כוחו וקרא לנהג לעצור, אך אז החליק מתחת לגלגלים ונמחץ למוות. עם פטירתו הפתאומית הותיר אחריו את אשתו ועשרה יתומים כשהקטנה בת חצי שנה בלבד.
מנחמים שהגיעו לבית האבלים התקשו להאמין לתנאים המזעזעים בהם חיה המשפחה. בית עני וישן, רהיטים שבורים ובמטבח אין אפילו תנור. "אברהם תמיד חייך, הילדים היו שמחים, לא ידענו שזה המצב" התנצל בכאב אחד השכנים.
בני הזוג אנשין עשו הכל בשביל לפרנס את הילדים שלהם, אברהם חיים עבד כנהג הסעות ובערב נגן בקלרינט בחתונות. פייגי גידלה את הילדים בפשטות, אף פעם לא בקשה לעצמה דבר ורק ניסתה לחסוך כסף וליצור יש מאין.
בועד הרבנים נרתמו לערוך להם מגבית מיידית שתסייע למשפחה: "אברהם חיים אנשין ז"ל היה אבא אוהב שדאג לפצות אותם על העוני בכל דרך אפשרית. הם התפנקו על הברכיים שלו, נשענו על הכתפיים הרחבות וידעו שהוא יעשה הכל בשבילם.
עכשיו כשהלך בפתאומיות מחרידה כל כך, אנחנו חייבים להיות שם במקומו, להושיט יד אוהבת ולראות שיהיה להם מה לאכול."
