מיליוני שקלים שיועדו לחינוך במגזר הערבי הגיעו לארגוני פשיעה

סכומי עתק הנאמדים ב־150 מיליון שקל ויותר ויועדו לחינוך משלים בחברה הערבית נעלמו ולא הגיעו ליעדם. זאת, בשל דיווחים כוזבים, מכרזים בלתי תקינים, שימוש בחשבוניות פיקטיביות ועוד. מינהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך דרש לקזז את רוב הכספים מתקציבי הרשויות הערביות אך לטענתו בלחץ ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל רוב הקיזוזים בוטלו. 

את הדברים מפרסם הבוקר שחר אילן ב'כלכליסט' מתוך מסמך שחיבר סמנכ"ל משרד החינוך ומנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה, גור רוזנבלט, שהעתקיו הועברו לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון, למנכ"לית המשרד דלית שטאובר, לחשב המשרד יניב זוהר וליועצת המשפטית עו"ד אילת כהן מלקמן. המסמך נכתב באמצע שנת הלימודים תשפ"ב (2021/22). רוזנבלט רומז ברמז עבה ביותר שהוא רואה קשר בין העלמות הכספים לפעילות הפשע המאורגן בחברה הערבית, אך מהמשרד נמסר שאין להם מידע ספציפי בעניין. רוזנבלט ממליץ מצדו לשתף פעולה עם המשטרה בעתיד בנושא.

מדובר בכספי תוכנית "אתגרים", שהיא חלק מתוכנית הפיתוח הכלכלי חברתי הקודמת למגזר הערבי 922. תוכנית אתגרים באה לתקן את הפערים הדרמטיים בתחום החינוך המשלים בין החברה היהודית והערבית. מטרות התוכנית על פי משרד החינוך היא "לאפשר לילדים ולבני הנוער בחברה הערבית הזדמנות שווה לשכלול המיומנויות האישיות והחברתיות, לפיתוח תחושת מסוגלות אישית לטובת פיתוח אופק הדמיון, לעיצוב העתיד כרצונם ולהביא למוביליות חברתית".

למטרה זו הוקצו 130 מיליון שקל לשנה ובסך הכל כ־650 מיליון שקל. 70 מיליון שקל הועברו באמצעות הרשויות המקומיות לפעילות חינוך משלים בבתי הספר. עוד 60 מיליון שקל הועברו לגופים אחרים במטרה לפתח פעילות תנועות נוער וכן להקים ולהפעיל מתנ"סים. רוזנבלט מדגיש ש"מפעל אתגרים הוא מפעל חשוב ביותר לתלמידים במגזר הערבי שנהנו עד כה מפעילות העשרה באופן מצומצם ביותר".

אלא שכפי שדווח ב'כלכליסט', המסמך שלו קובע כי "מסקנות הביקורות שבוצעו על ידי מינהל בקרה ואכיפה, הן ביקורות שטח והן הביקורות הכספיות, הראו כי רובו של התקציב שהוקצה לתוכנית לא הגיע בסופו של דבר אל התלמידים וממילא לא הצליח להביא לשינוי המיוחל כפי שהוגדר במטרות התוכנית". מכיוון שהמסמך עוסק רק בכספים שעברו ממשרד החינוך לרשויות המקומיות בהיקף 70 מיליון שקל בשנה הרי שרוזנבלט מתייחס לרוב הכספים מתוך 280 מיליון שקל בארבע שנים.

המסמך אינו קובע ישירות לאן נעלם הכסף, אך רומז רמיזה עבה ביותר. "בהמלצות ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית נכתב כי 'התקציבים הגדולים לרשויות המקומיות ובפרט התקציבים שנוגעים להחלטה 922 קורצים לארגוני הפשיעה. גורמי פשע משתלטים על מכרזים עתירי תקציב ברשויות המקומיות והכסף מגיע לידיהם במקום לשיפור השירות האזרח. כך מהוות הרשויות המקומיות 'מכרה זהב' עבור ארגוני הפשיעה, מקור להכנסות עצומות בדרכים שנראות לכאורה כשרות'". הוא ממליץ על "שיתוף פעולה עם משטרת ישראל לנטרול מעורבות גורמי פשע בפעילות מתוקצבת של משרד החינוך", ב'כלכלסיט' אף פורסם פירוט התקציבים והסכומים הנעלמים במשך השנים.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לדיווח ב'כלכליסט', ש"המשרד מתייחס בחומרה רבה לממצאי הביקורת. בעקבות הממצאים החמורים המשרד קיזז לרשויות סכום של יותר מ־10 מיליון שקל שמתייחס לפעילות של שנת 2017. תהליך הקיזוזים טרם הסתיים והוא עדיין בעיצומו". במשרד מסבירים ש"במקרים שבהם הרשות המציאה מידע על השימוש בתקציב, המשרד הפחית את גובה הקיזוז. לצד זה, ברשויות שבהן נמצאו הבעיות והכשלים, החל מהשנה (תשפ"ג) התקציב לא יועבר אל הרשות אלא באמצעות גוף חלופי שהמדינה עובדת איתו".

כמו כן, במסגרת תוכנית הגפ"ן (גמישות ניהולית למנהלי בתי ספר) החדשה "המשרד נוקט שורה של אמצעי הגנה שיבטיחו העברה תקינה של התקציב למטרות שלשמן הוא נועד. במקרים שבהם המשרד ימצא פגיעה במינהל התקין, הוא יקזז את הכסף ויעביר את האחריות והסמכות חזרה אליו".

למרות הדברים הבוטים במסמך מהמשרד נמסר ש"אין לו מידע בנושא הגעת כסף לידי הפשע המאורגן. במקרה אחד כאשר היה חשד לשימוש פסול בסמכות המקצועית, המשרד הגיש תלונה במשטרה והעביר אליה את כל החומר שהיה ברשותו".