התרגשות במעמד חנוכת הבית למטבח החסד 'חסדי אי"ש' בביתר עילית

סולתה ושמנה של ביתר, בראשות מאורי התורה והחסידות, רבני העיר וראשי ישיבות - התייצבו ובאו למעמד מרגש בחנוכת הבית למטבח החסד 'חסדי אי"ש' בעיר ביתר עילית. בשלוש השנים האחרונות הפך 'חסדי אי"ש' למעצמת חסד אדירה של חלוקת מזון למשפחות של יולדות וחולים, כאשר הארגון הופך לכתובת הראשונה בכל צורך לעזרה וסיוע עבור משפחה במצב שמצריך חלוקת אוכל חם וטעים  ואספקה מלאה ועשירה של סעודות שבת-קודש ברמה גבוהה ומוקפדת - הכל חינם אין כסף, חסד ללא תמורה. 

ראשיתה של מעצמת החסד הלזו לפני שלוש שנים, כאשר בי"ז אלול תשע"ט נסתלק לבית עולמו נפטר הגאון רבי יעקב שפירא, רב דקהילת באיאן בקרית גת וממניחי יסודותיה של העיר ביתר עילית, מי שנודע בשערים כאוהב חסד ומטיב עם הבריות במאור פנים. נכדו, הרה"ח ר' דוד שרייבר, שזכה לקרבתו - ביקש ללכת בדרך סבו ולייסד ארגון שימשיך את פעולות הצדקה והחסד שהגר"י זצ"ל הצטיין בהם בהצילו נפשות רבות מישראל.

ואז הגיעה תקופת הקורונה. הנכד, הרה"ח ר' דוד שרייבר, התנדב במסגרת קהילת חסידית באיאן לחלוקתן של ערכות מזון למבודדים ולחולים שהיו נצורים בבתיהם, באין מי שידאג ויבשל להם. הוא עבר עם חבריו מבית לבית, מניח מאחורי הדלת שקיות עמוסות כל טוב - חלות, יין ומיץ ענבים, קופסאות דגים מכמה מינים, צ'ולנט וקוגל, קינוחים ועוגות, שתייה ופיצוחים, הכל כיד המלך. זה היה הבסיס לייסודו של 'חסדי אי"ש'.

יום אחד קיבל ר' דוד שיחת טלפון. מעבר לקו - משפחה שלמה. ההורים חבקו בן למזל-טוב, ובתוך התקופה הקשה הזו, כאשר הכל סגור ומסוגר והאמא אינה בביתה כדי להאכיל את עולליה - המשפחה לא יודעת אנה היא באה.

מעבר לקו נשמעו בעיקר בכיות קצובות.

ר' דוד ניסה להרגיע - ורק לאחר דקות ארוכות נשמעו המילים:

"אין מה לאכול בבית". האמא דואגת לילדים שלה, היא נמצאת בבית הרפואה יחד עם התינוק החדש - והילדים מתקשרים כל כמה דקות ומספרים שהם רעבים, הבטן מקרקרת, המקרר ריק, הארונות מרוקנים, והם ממש מטפסים על הקירות מרוב רעב למשהו להכניס לפה ולהשקיט את הרעבון הקשה.

עכשיו הבעיה מחריפה: שבת-קודש מתקרבת, ואין שום דבר מוכן בבית. האבא זוכה לשבת בכולל על התורה ועל העבודה, ואין מי שיבשל בבית. כסף לקניית אוכל מוכן, שמחירו יקר - בוודאי שאין לו, ואיך תערוך המשפחה סעודת שבת?

ר' דוד הבין שמול דמעות כאלו - אי אפשר לעמוד מנגד.

עודו מתכנן את המשך צעדיו - והנה הוא מקבל טלפון נוסף. התברר כי השמועה כי האברך הצעיר והנמרץ מביתר עוזר למשפחות של מבודדים - עשתה לה כנפיים, וה'קליינטים' הלכו והתרבו. עכשיו מבקשים שלוש מנות לשבת עבור אמא מאושפזת. הם רוצים אוכל ביתי, כי האמא רגישה מאוד.

ור' דוד נכנס למטבח הביתי הקטן שלו, הפשיל שרוולים - ונעמד לבשל שבת שלמה.

ובמוצאי שבת גמלה בליבו ההחלטה - אני פותח מטבח 'עזר ליולדות'. לא סתם מטבח - מטבח עם הרבה חום ואהבה, מטבח שממנו יאכלו כל משפחה של יולדת, כל אמא מאושפזת וכל משפחה שיש בה חולה והזמן אינו מספק לעמוד ולבשל את צרכי השבת.

מאז ההתחלה עם הבישול במטבח הביתי עבור כמה משפחות בודדות - חלפו למעלה משנתיים וחצי, וחסדי אי"ש היא מעצמת חסד של ממש. עם מאות מנות שיוצאות מדי יום שישי לביתר עילית, ולאחרונה לעוד ערים בארץ - המקום מוכר בתור הכתובת הראשונה לכל מקרה שמזקיק עזרה בדמות אוכל חם וטעים.

במשך השנתיים וחצי הללו פעל המטבח מתוך חדרון צר ב'קלויז' המקומי. אברכים יקרים היו מסייעים לר' דוד, היו עומדים שם לילות שלמים ומבשלים באהבה רבה עבור משפחות נזקקות. המטבח הזה חילק סעודות שבת לאלפי משפחות של יולדות, מאושפזים, וגם במקרים קשים כמו אסונות מירון וקרלין רח"ל - היה זה 'חסדי אי"ש' שנקרא לדגל לסייע למשפחות ולהכניס לביתם סעודות שבת מוכנות חינם אין כסף.

באותו ערב שבת של אסון מירון התרוצצו האברכים של 'חסדי אי"ש' בין ערים שונות בארץ, וגם לאבו-כביר הגיעו, כדי לדאוג שהמשפחות שנגזר עליהן להעביר את השבת במקום ובתנאים הללו - יוכלו לקדש על היין ולאכול אוכל מבושל בשבת-קודש. עד היום, חלק מהמשפחות נעזרות מדי שבוע באוכל שמשגר הארגון היקר 'חסדי אי"ש'.

עיריית ביתר עילית ורה"ע מאיר רובינשטיין ראו את המפעל האדיר, התרגשו עד דמעות ממסירות נפשם של ר' דוד ועוזריו במטבח הקטנטן - והחליטו להקצות שטח שבו ייבנה מטבח ראוי לשמו, מטבח משוכלל ורחב-ידיים, שממנו תצא אורה וייצא מזור למשפחות רבות בישראל.

בחודשים האחרונים עמלו הפועלים במרץ רב, כאשר חלק ניכר מעבודת הבנייה נעשה על ידי האברכים המתנדבים בארגון, ולאחרונה השלים בורא עולם בקניין את זה הבניין - והמטבח המשוכלל עומד לשם ולתפארת ברחוב כנסת מרדכי בביתר עילית.

אך טבעי הוא, שכאשר 'חסדי אי"ש' חוגג את מעמד קביעת המזוזה למטבח הישועות שלו (ישועה למשפחות שנעזרות, וישועות שבוודאי מובטחות לכל מי שעוזר למפעל עצום וחיוני שכזה) - יתייצבו רבני ביתר עילית, קברניטיה וחשוביה, כדי ליטול חלק ולומר לר' דוד שרייבר: "שלוחנו אתה - כל העיר נסמכת על פועלך וקיימת בזכותך!"

את המעמד פתח הגאון רבי בן ציון שפירא, מרבני באיאן בקרית גת, שהעלה על נס את אחיו זצ"ל שעל שמו קרוי המפעל, ואת הנכד היקר והנמרץ שהקים מעצמת חסד יש מאין. אחר כך הוזמן לשאת דברים ראב"ד ביתר עילית, הגאון הגדול רבי צבי ברוורמן, שהפליג בשבחו של המפעל העצום וציין את החשיבות בהבאת מזון חם לבתי נזקקים.

ציפייה גדולה נרשמה בקהל עם היכנסו של המרא דאתרא וגאב"ד ביתר עילית, הגאון הגדול רבי חיים וייס, לפאר את המעמד. רב העיר ציין בהתרגשות את גודל מעלת עשיית החסד, והשווה זאת למביא הביכורים שזוכה לבוא לבית המקדש עם ביכורי יבולו כדי להודות להקב"ה. "מפעל עצום שכזה, שבו טורחים אנשים צדיקים ומקדישים את מיטב זמנם כדי להיטיב עם הבריות - הוא בוודאי לימוד זכות על העיר כולה ועל הדור כולו, ערב ראש השנה ובכל השנה, ואשרי מי שזוכה ליטול חלק בפעולות אדירות שכאלו", התפעם הגר"ח וייס עד עצם הנפש.

התרגשות רבה הורגשה עם היכנסו למעמד של  פע"ח הגה"צ רבי יוסף בראייר, בן כ"ק האדמו"ר מבאיאן, ובידו בקבוק יין ששיגר אביו כ"ק האדמו"ר שליט"א למעמד. לאחר מכן נשאו דברים חברי בית דין צדק ביתר עילית - הגאון הגדול רבי ישראל ברזובסקי, רב דחסידי סלונים בעיר, והגאון הגדול רבי אברהם שרגא שטיגליץ, דומ"ץ דחסידי צאנז. כולם העלו על נס את שגב גדולתן של פעולות חסד שנעשות להאכיל נזקקים ולסעוד את ליבן של משפחות במצבים דחוקים.

בשלב זה פנה המנחה הסופר אריה ארליך, שהנחה את המעמד בטוב טעם, והזמין את ראש העיר מאיר רובינשטיין - שמהרגע שהתוודע לפעולות הגדולות הפך בעצמו לעושה ומְעַַשֶׂה למען המפעל הגדול הזה, וכסוג של פטרון שמכה ואומר 'גדל' - הקצה את השטח הרחב עבור הקמת המטבח.

רה"ע הזכיר את המעשה שנלמד לאחרונה ב'דף היומי' במסכת כתובות, על מר עוקבא ורעייתו שנאלצו לברוח כדי שלא לבייש את העני והסתתרו בכבשן האש, ובעוד שרגליו של מר עוקבא נחרכו קלות - ברעייתו לא פגעה האש כהוא זה, בהסבירה כי בעוד הוא מביא לעניים כסף שעמו צריך לטרוח כדי לקנות מזון - היא מביאה אוכל מוכן ומבושל, ולכן טובתה שלמה. "רק זאת נבקש ממך, ר' דוד היקר - אל תתעייף לעולם ממפעלותיך האדירים", סיכם רה"ע, ולאחר מכן התכבד באות הוקרה - סכין וצנצנת דבש לכבוד ראש השנה.

הגאון רבי נפתלי פריזנט, ראש ישיבת 'עיון התורה' ומהר"מים בישיבת טשכנוב, ציין בהתרגשות את גודל השכר והזכות בחסד שמתחולל בין כותלי המטבח. הוא הזכיר את דברי הגמרא במסכת סנהדרין, על מיכה שהעמיד פסל ועשה תועבות רבות, אבל כאשר ביקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להם הקב"ה: "הניחו לו, שפיתו מצויה לעוברי דרכים".

"פת שמצויה לעוברי דרכים, רבותיי, היא דבר גדול מאוד-מאוד", והצטרף לכל הדוברים לפניו שציינו כי מפעל שכזה שקיים בתחומי ביתר עילית - מהווה את הזכות הגדולה ביותר לקראת ימי הדין והרחמים הממשמשים ובאים, וכי מדובר בלימוד זכות עצומה עבור כלל ישראל כולו.

הרב שרייבר עצמו ציין כי בכל יום הוא מקבל עשרות פניות חדשות לעזרה, וההוצאות הולכות וגדלות, כאשר ההוצאות עומדות כיום על 18,000 דולרים בכל חודש. לא קל לאברך מהשורה כמו ר' דוד שרייבר להשיג כאלו סכומים, אבל התחנונים והדמעות לא מניחות לצמצם את היקף הפעילות או להשיב פונים ריקם. כיום מקיים המטבח מפעל לחלוקת אלפי חלות בכל ערב שבת לכל דיכפין, ובימים אלו ממש הוכרז על מבצע חלוקת ארוחות צהריים במרכזים רפואיים שבהם אין אספקת מנות בכשרות העדה החרדית. כבר ביום הראשון נרשמו למעלה מ-100 פניות, ועוד היד נטויה. זה המקום לציין - כי המטבח עומד תחת כשרות העדה החרדית, שמציבה משגיחים מטעמה ותעודת הכשרות המהודרת מתנוססת על כל תוצרי המטבח.

בשלב זה פנו רבני העיר הגאב"ד הגר"ח וייס, הראב"ד הגר"צ ברוורמן, חברי בית הדין הגר"י ברזובסקי והגרא"ש שטיגליץ יחד עם הגה"צ הגר"י ברייאר למעמד קביעת המזוזות בשערי המטבח ובחדריו. במעמד רה"ע רובינשטיין וסגנו יצחק מאיר ברים שמסייע אף הוא למפעל - נקבעו המזוזות, והכל ייחלו כי ממטבח זה ייצא חסד רק באירועים משמחים, ויהיה זה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום - כל רעב ממנו יאכל וכל צמא ממנו ישתה, עדי נזכה לסעודת עורו של לוויתן בב"א.