מכה ליועמ"שית ולממשלה: מינוי מני מזוז בוטל פה אחד בבג"ץ

שופטי בג"ץ הכריזו הערב (חמישי) לפני זמן קצר בהחלטה דרמטית כי קיבלו את העתירה וביטלו את מינויו של מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים. מדובר במכה קשה לממשלה ויעוצת המשפטית בהרב מיארה שטבעה את המונח "משילות מהותית". ההחלטה מציבה את מינוי הרמטכ"ל הרצי הלוי בסימן שאלה.

מדובר בעתירה שהגיש ארגון "לביא" נגד מינויו של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת למינויי בכירים, מינוי שתקף ל-8 שנים. במהלך הדיון הקודם בעתירה הוצא צו על תנאי, לאחר שנשמעה ביקורת של השופטים על מינוי קבע של מזוז בתקופת בחירות, היועמ"ש דחתה את הצעת השופטים למינוי זמני רק לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל.

אתמול (רביעי) אחר הצהריים ערכו שופטי בג"ץ דיון מכריע בעתירה של עמותת לביא נגד מינויו של שופט העליון בדימוס מני מזוז, בתקופת בחירות, לתפקיד יו"ר הוועדה למינויי בכירים. הוועדה אחראית לוודא שלא נפל פגם בטוהר המידות של מועמדים לתפקידים בכירים. במהלך הדיון הקשו השופטים על נציג המדינה שהציג את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ולפיה אין לקבל את הצעת השופטים למנות את מזוז ליו"ר הוועדה באופן זמני בלבד, לצורך מינוי הרמטכ"ל המיועד הרצי הלוי.

נציג המדינה, ראש מחלקת בג"צים במשרד המשפטים ענר הלמן, טען כי יש חשיבות גדולה בשמירה על הוועדה בלתי-תלויה ועצמאית, ולפיכך לדבריו אין מקום למנות את ראש הוועדה רק באופן זמני, במקום לתקופה המקובלת של שמונה שנים. לדבריו כיוון שאין מקום למינוי זמני לתפקיד, ויש צורך לאיישו כעת כדי לאפשר את מינוי הרמטכ"ל - אין "פתרון סביר והולם" אחר מלבד מינוי קבוע. זאת למרות החריגה מהכלל שמונע מינויי קבע על ידי ממשלת מעבר, המחויבת לאיפוק בתקופת בחירות. "איפוק אינו שיתוק", אמר הלמן.

אלא שהושפטים לא קיבלו את ההסברים שלו, ולאורך הדיון התווכחו עמו. השופטת יעל וילנר תהתה מה חריג כל-כך במצב הנוכחי שמאפשר לבצע מינוי קבוע לשמונה שנים בתקופת בחירות. לדבריה הנימוק שלפיו הוועדה למינויי בכירים צריכה להיות בלתי-תלויה ועצמאית נכון במקרה של כל ועדה אחרת.

"מה המיוחד במקרה הזה שחורגים פה מהכלל?", תהתה וילנר. לדבריה, "מראית פני הדברים מחייבת להימנע ממינוי קבוע". השופט נעם סולברג הביע גם הוא תמיהה מדחיית ההצעה למינוי זמני: "עדיף שממשלה זמנית תכבול ידיהן של שתי ממשלות נוספות ולא נפתור פה בעיה נקודתית?".

השופטים תהו גם אם הצעתם למינוי זמני של מזוז הובאה בכלל לפתחה של הממשלה, וסולברג שאל בהקשר זה: "העניין עבר בין האונה השמאלית לאונה הימנית של הייעוץ המשפטי לממשלה, או שהגיע לאישור הממשלה?". הלמן השיב כי העניין הגיע לפתחו של ראש הממשלה יאיר לפיד: "אנחנו לא יכולים להעביר כל דבר לממשלה עצמה, כי אם כך כל דבר ייקח חודש. אבל כמו שציינו בדיון הקודם ההצעה הגיעה לפתחו של ראש הממשלה".

בדיון דיבר גם עו"ד יצחק בם, נציג עמותת לביא שעתרה נגד מינוי מזוז, והוא אמר כי המדינה לא הסבירה כיצד מינוי קבוע של מזוז עומד בקנה אחד עם הדרישה לצמצם מינויים בתקופת בחירות, בשל "העדר אמון הכנסת בממשלה". הוא הוסיף: "מה שעומד כאן על הפרק זה אמון הציבור במוסד היעוץ המשפטי. היועמ"שית חורגת פה מקו הפסיקה ומפסיקות שלה ושל קודמיה. אני מבקש מכבודכם שיחזיר את היועמ"שית לתלפיות של הפסיקה, כי בכל העמדה הארוכה שהוגשה פה לא ניתן שום מענה לשאלה העיקרית מדוע למנות לשמונה שנים כשאין לזה תוקף ציבורי".

הכלל של היועמ"שית: "משילות מהותית"

בתגובתה טרם הדיון היום מסרה היועמ"שית בהרב-מיארה כי מינוי זמני יביא ל"כרסום במעמד העצמאי של הוועדה". היא ציינה כי "הוועדה הוקמה על ידי מדינת ישראל לאחר פרשת 'בר-און חברון', כדי שתייעץ לה בנושא טוהר המידות בנוגע למספר מצומצם של מינויים רגישים במיוחד בשירות הציבורי". לדבריה הוועדה הינה שומרת סף מובהקת, ולפיכך "קבעה הממשלה ב-2018 כלל מהותי לפיו חברי הוועדה יכהנו בכהונה קשיחה, חד-פעמית ובת שמונה שנים. בכך, ביקשה ממשלת ישראל לנתק כל זיקה בין חברי הוועדה לבין הדרג הפוליטי, ולשלול כל חשש אפילו למראית עין כאילו חברי הוועדה מבקשים לרצות את הדרג הפוליטי במסגרת בחינת המינויים הרגישים".

עוד נכתב בתגובתה להצעת השופטים כי שיקול זה מקבל משנה תוקף "ביחס לתפקיד יו"ר הוועדה, שמחזיק בקול כפול במקרה של התפלגות שווה של הקולות בין חבריה, ושבהיעדרו היא לא תוכל להתכנס". בתגובה מטעמה הודגש כי עוד קודם להגשת העתירה נבחנה האפשרות למינוי קצר וזמני, באופן שיהווה "סטייה מהכלל המהותי המסדיר את הנושא", ולדבריה הן האפשרות הזו והן האפשרות השנייה שבה בחרה בסוף - מינוי קבוע בתקופת בחירות - "אינן אופטימליות". לאחר בחינת שתי האפשרויות, נמסר, התקבלה העמדה שמינוי קבוע הוא האפשרות העדיפה.

"משעה שאין מחלוקת על כך שמינוי יו"ר לוועדה המייעצת בעת הזו הוא הכרחי, בנסיבות המינוי הקונקרטי שנבחן, דווקא היצמדות לנורמות המהותיות שקבעה הממשלה עצמה בשנת 2018 באשר למשך הכהונה של חברי הוועדה המייעצת, היא שעולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה בנושא מינויים בתקופת בחירות", נכתב בתגובה.