המאכל שישראל צורכת יותר מכל מדינה אחרת

משרד החקלאות פרסם היום (ראשון) את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולריים לקראת ראש השנה.

ענף הדגים:

בשבוע ממוצע צורך הישראלי כ-345 גרם דגים, כאשר כ-25% מכמות זו היא של דגים טריים, ואילו במהלך שבוע הקניות לחג נוסקת הצריכה לכ-563 גרם לנפש.

לקראת ראש השנה בשבוע הקניות לחג (7 ימים לפני ערב החג) צופים במשרד החקלאות גידול של כ-71% בכמות צריכת כלל הדגים לעומת שבוע ממוצע בימות השנה. צריכת הדגים הטריים בשבוע הקניות לחג מהווה כ-29% מסך התצרוכת של דגים בכלל (טריים וקפואים), לעומת כ-25% בממוצע על פני כל השנה. קרי בשבוע זה עולה הביקוש לדגים טריים. הדגים המובילים במכירות ברשתות השיווק בתקופת החג הם האמנון והסלמון עם כ-36% מסך מכירות הדגים לכל אחד מהם, אחריהם במקום השלישי דניס עם כ- 5% ובמקום הרביעי קרפיון עם כ- 4% מסך צריכת הדגים בשבוע הקניות לחג. 

בשנת 2020, נצרכו כ-166,400 טונות דגים (במונחי דג שלם), רוב הדגים הנצרכים בישראל מיובאים (כ-90%), 150,900 טונות מיבוא (רובו של דגים קפואים) וכ-15,500 טונות מייצור מקומי. הייצור המקומי של דגים נחלק לשלושה מקורות: בריכות הדגים כ-11,100 טונות, חקלאות ימית כ-3,500 טונות ודיג בים התיכון ובכנרת כ-900 טונות. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מעודד את ציבור הצרכנים לצרוך דג טרי בריא ישראלי בתקופת החג.

בשר:

מנתוני משרד החקלאות עולה כי האספקה הממוצעת לנפש בשנת 2021 עמדה על כ-19.6 ק"ג בשר בקר (טרי וקפוא). בשנת 2021 נאמד היצע הבשר בכ-182 אלף טון בשר. את הבשר הטרי שנצרך בישראל ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: בשר טרי שנשחט בישראל (40%), בשר מצונן מייבוא (14%) ובשר קפוא מייבוא (46%), שני האחרונים מגיעים לישראל לאחר שחיטה בחו"ל.

בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה של כ-84% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר ימות השנה. 

בשנים האחרונות, נערכו מספר רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של הבשר הטרי המצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות, והאחרונה, החלה בשנת 2022, בה הוחלט על הסרת המכס על ייבוא בשר קפוא ומצונן.

עוף:

הצריכה המקומית של עוף היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-64.9 ק"ג לנפש בשנה, בעוד הצריכה במדינות ה-oecd נאמדת בכ-31.8 ק"ג לנפש בשנה, בארה"ב המדורגת במקום השני כ-50.8 ק"ג לנפש בשנה. הממוצע העולמי נאמד בכ-14.9 ק"ג לנפש בלבד. כיום, בענף העוף המקומי (פטם) פועלים כ-500 מגדלים. לקראת ראש השנה, בשבוע הקניות לחג הצריכה עולה בכ-57% (לפי ניתוח נתוני מכירות ברשתות השיווק בשנת 2021). 

רימונים:

על פי נתוני משרד החקלאות, ההערכה היא שייבול הרימונים בעונת 2023/2022, יעמוד על כ-45,000 טונות, בדומה לעונה הקודמת. במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ-3,500 דונם. לפני כעשרים שנה, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי, והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה. בעקבותיה, החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003–2012 הורחבו הנטיעות באופן משמעותי. בשנים האחרונות עקב ירידה ברווחיות ישנן עקירות של מטעים, בעיקר במשק המשפחתי. נכון לשנת 2022, הענף עומד על כ-18,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ-1,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 200 מגדלים בכל רחבי הארץ. כיום משווקים רימונים בשלמותם או כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף. בנוסף, משווקים רימונים בצורה של מיץ טבעי, משקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה.

לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) – מוקדמים בעונה (אוגוסט- ספטמבר), ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב. בשנים האחרונות החלה נטיעת הזן "נטע" שהינו בכיר מאד המבשיל כבר בסוף חודש יולי. זהו זן שנרשם כפטנט ופותח על ידי ד"ר דורון הולנד וצוותו מתחנת הניסיונות נווה יער, מכון וולקני. 

ניתן לראות גידול משמעותי במכירת הרימונים ברשתות השיווק בשבוע לפני ערב החג. הכמות הנמכרת של רימונים בשבוע זה מהווה כ-15% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה. הישראלי הממוצע צורך כ-5.4 ק"ג רימונים לנפש בשנה, לרבות תוצרי רימון (כגון: מיץ רימונים). 

תפוחי עץ:

על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ- 25,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2021/20 עמד על כ-105 אלף טונות, והערכת יבול לעונת 2022 עומדת על כ 110 אלף טונות. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ-14.9 ק"ג תפוחים. בשבוע הקניות לחג צורכים כ-76% יותר תפוחים משבוע ממוצע במהלך ימות השנה. הזנים העיקריים הם: "גרניסמיט" (ירוק), "זהוב" (צהוב), "סטרקינג" (אדום), "פינק קריספי" (ורוד- ירוק) ו"גאלה" (אדום).

הייצור השנתי העולמי של תפוחים לעונת 2021/22 מוערך ב 81.6 מיליון טונות. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (45 מיליון טונות לשנה), אירופה (11.9 מיליון טונות לשנה), ארה"ב (4.3 מיליון טונות לשנה) וטורקיה (4.3 מיליון טונות לשנה). ככלל, תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע, כ-90%, של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2020 עמד על כ-39.8 אלף טונות בעיקר מארה"ב, איטליה, צרפת וספרד.

יין:

מניתוח החטיבה למחקר, אסטרטגיה וכלכלה עולה כי הישראלי הממוצע צורך כ-5.6 ליטרים של יין בשנה. זהו נתון נמוך בהשוואה למדינות העולם, בפרט מדינות אירופה וארה"ב. לשם השוואה, בצרפת צריכת היין עומדת על כ-46 ליטרים בשנה. בפורטוגל, שיאנית העולם בצריכת יין לנפש, עומד הנתון על כ-51 ליטרים (!!). לפי נתוני סטורנקסט, נמכרו בישראל כ-31.6 מיליון ליטרים של יין בשנת 2020, מדובר בעלייה של כ-36% במכירות היין בישראל בין השנים 2010 ל-2020. המחיר הממוצע לליטר יין בישראל עמד על 36.6 ₪ בשנת 2020. לצרכן הישראלי אין העדפה מובהקת בין יין אדום ללבן, כאשר יין אדום עומד על קצת מעל ל-50% מסך המכירות בישראל. אולם, במרוצת השנים ניתן להבחין במגמת עלייה בצריכת יין לבן בישראל. בנוסף, נרשמה מגמת עלייה בצריכת יינות מבעבעים התואמת את המגמה העולמית. 

בישראל מגדלים כ-50 אלף טונות של ענבי יין בשנה על שטח של כ-63 אלף דונם. ייצור היין הישראלי עומד על כ-40 מיליון בקבוקי יין בשנה (כ-30 מיליון ליטר). ב-70% מהכרמים בישראל נטועים זני ענבים אדומים, כאשר הפופולריים ביותר הם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו.

היין הישראלי אינו רק נאה בעינינו אלא גם בעיני אחרים: בעשור האחרון גדל הייצוא של יין ישראלי למדינות העולם והסתכם נכון לשנת 2020 בכ-170 מיליון שקלים. ארה"ב היא יעד הייצוא הגדול ביותר בענף זה, כ-60% מכלל היין המיוצא מגיע לארה"ב, לפי הערכות מדובר בסך של כ-3 מיליון ליטר יין בשנה. בין היתר, ישראל מייצאת יין לצרפת (10%), בריטניה (5%), קנדה (5%) וגרמניה (3%).