ידיד הקהילה היהודית, אך עורר סערה; המלך הבריטי החדש

ביום חמישי האחרון הלכה לעולמה המלכה אליזבת', מלכת הממלכה המאוחדת מזה 70 שנים. עם מותה הפך בנה, צ'ארלס, למלך, לאחר עשרות שנים בהן ציפה בסבלנות רבה לקבל את התפקיד החשוב.

בנאום כניסתו לתפקיד הכריז: "אני מתחייב שבזמן שאלוקים ייתן לי, אשתדל לשרת אתכם בנאמנות כבוד ואהבה, בכל מקום שבו אתם חיים בעולם וללא קשר לרקע ולאמונות שלכם. גם החיים שלי בוודאי ישתנו. לא אוכל להעניק זמן רב ואנגריה לארגוני הצדקה שלי, אבל אני יודע שהעבודה החשובה הזאת תימשך בידי אחרים".

למלך החדש ישנה מערכת יחסים ארוכת שנים עם הקהילה היהודית בבריטניה ועם מדינת ישראל, והוא נחשב לתומך במטרות הציוניות.

המלך צ'ארלס השלישי הוא איש בית המלוכה שביקר הכי הרבה פעמים בארץ הקודש. אימו, המלכה אליזבת' לא ביקרה בארץ אפילו פעם אחת. היא נכנסה לתפקידה כמלכה בשנת 1952, ארבע שנים בלבד לאחר שהסתלקו כוחות המנדט הבריטי מארץ ישראל, בין היתר בעקבות מאבקן המזויין של המחתרות היהודיות בחיילים. מאז כניסתה לתפקיד ועד יום מותה, ביקרה אליזבת' במדינות רבות אך נמנעה מביקור בישראל. במהלך שבעים שנותיה כמלכה הגיעו מנהיגי ישראל אליה, וביקרו בארמונה.

נימוק משרד החוץ הבריטי, שמתאם את הביקורים של המלכה בארצות אחרות, היה כי היעדר התקדמות בתהליך השלום עם הפלסטינים הוא זה שמונע את ביקורה בארץ.

הראשון ששבר את החרם של בית המלוכה על ישראל היה הנסיך פיליפ, אביו של המלך החדש. פיליפ ביקר ב-1994 בארץ ועלה לקברה של אימו, חסידת אומות העולם אליס, הנמצא בהר הזיתים. לימים בישר הנשיא יצחק הרצוג לצ'ארלס כי נוסדה מלגה לזכרה של סבתו, אליס.

עם זאת, צ'ארלס הוא זה שביקר הכי הרבה פעמים בארץ, ולקח חלק בהלווייתם של יצחק רבין (1995) ושמעון פרס (2016). לפני כשנתיים ביקר צ'ארלס בארץ, לרגל 75 שנים לשחרור אוושויץ.

יחסיו של המלך צ'ארלס השלישי עם יהדות בריטניה החלו כבר בימיו הראשונים בעולם. כפי שפורסם ב"בחדרי חרדים", יורש העצר נימול בארמון בקינגהאם ב-1948, בידי ד"ר יעקב סנומאן, מוהל יהודי ותיק ומנוסה כחלק ממסורת רבת שנים בקרב צאצאי ארמון המלוכה.

כאמור, סבתו של צ'אלרס מצד אביו הייתה חסידת אומות עולם אליס, נסיכת באטנברג. צ'ארלס ראה את מפעלה של אימו כמחייב, ושמר על יחסים קרובים וחמים עם הקהילה היהודית בבריטניה. באחד מן האירועים בהם השתתף אמר כי: "יש לזכור את סכנת שכחת לקחי העבר", ובמהלך מפגש שערך ביום השואה הבינלאומי עם ניצולי וניצולות שואה, ציין כי זו זכות גדולה עבורו. לאחרונה אף הוסיף לאוסף האומנותי שלו דיוקנאות של שבעה ניצולי שואה, מתוך מטרה שזכרם לא ישכח.

המלך צ'ארלס כתב בשנה שעברה את ההקדמה לספר זיכרונות של ניצולת אושוויץ בת 97: הספר נכתב במשותף על ידי לילי אברט ילידת הונגריה בת 97 ונינה, דב פורמן בן ה-17 שקידש שם שמים בתקשורת הבריטית בפתיחת מהדורות החדשות. הספר, "ההבטחה של לילי: איך שרדתי את אושוויץ ומצאתי את הכוח לחיות", יצא לחנויות ב-2 לספטמבר, דב פורמן נינה בן ה-17 ממשפחה חרדית בלונדון, השתמש בטיק טוק כדי לשתף את עדותה של סבתו לילי, וצבר מיליון וחצי עוקבים, בנוסף הוא צבר אלפי עוקבים בטוויטר, שם פרסם על חפצי אמנות שלילי גילתה ואף יצרה קשר עם משפחת המשחררים שלה, הסיפור של הגיבורה פתח מהדורות בבריטניה, לאחר שהיא החלימה מנגיף הקורונה.

באחד מאירועי הקהילה היהודית בבריטניה בהם נכח צ'ארלס, ציין כי: "נוגעת בי מאוד העובדה שבתי הכנסת הבריטיים, במשך מאות שנים, זוכרים את משפחתי בתפילותיהם השבועיות". צ'אלרס אף פעל למען הקמת מרכז הקהילה היהודית בקרקוב הפולנית, לאחר ביקור שערך בעיר ב-2002 ובו נוכח במצבם הקשה של שרידי הקהילה היהודית במקום.

עם זאת, לפני חמש שנים התעוררה סערה בבריטניה ובעולם היהודי, בעקבות חשיפת מכתב שצ'אלרס שלח לחברו הקרוב לורן ון דר פוסט ב-1986, אותו כתב לאחר ביקור בסעודיה, בחריין וקטאר. במכתב טוען צ'ארלס כי הבעיות במזרח התיכון נגרמו בעקבות הגעת היהודים האירופאים לאזור, וכי הוא מקווה שהנשיא האמריקני "יתנגד ללובי היהודי בארצות הברית".