מינוי מזוז יבוטל? שופטי בג"ץ תקפו את החלטת הממשלה

שופט בית המשפט העליון נועם סולברג הציע למדינה לבטל את המינוי של שופט העליון בדימוס מני מזוז ליו"ר הועדה למינויי בכירים - ולהפוך את המינוי של מזוז לזמני בלבד, רק לצורך הבחירה ברמטכ"ל. נציגי המדינה יצאו להתייעצויות במטרה להשיב לכך. 

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה סירבה להצעת השופטים משום שלפי טענתה אם מזוז ימונה באופן זמני הוא יהפוך להיות תלוי בהרכב הממשלה שכדי שתאריך את כהונתו - מה שמנוגד למעמדו של הנושא בתפקיד כ"שומר סף" ויפגע לטענתה בעצמאותו.

הדיון נערך בעתירה של ארגון "לביא" נגד מינויו של מזוז ל-8 שנים ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, על ידי ראש הממשלה יאיר לפיד. הארגון טען כי המינוי נעשה בניגוד לכללי הריסון החלים על ממשלת מעבר. מינויו של מזוז, שהיה בעברו היועץ המשפטי לממשלה ועד לאחרונה שופט בית המשפט העליון, נועד בין היתר כדי להכשיר את מינוי הרמטכ"ל הרצי הלוי שאושר על ידי היועצת המשפטית לממשלה, גם הוא בתקופת בחירות.

שופט בית המשפט העליון סולברג הקשה על נציג המדינה אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות ותהה: "כיצד יתכן שלצורך מינוי רמטכ"ל ממנים מינוי נרחב הרבה יותר לשמונה שנים? מדוע? למה לא למקד את הצורך? יש החלטת ממשלה למינוי של שמונה שנים, אז הפה שאסר הוא הפה שהתיר, אפשר לשנות. למה לא לצמצם נזקים?".

השופטת יעל וילנר הצטרפה לסולברג: "בהנחיה שלכם נכתב כי מינוי קבוע הוא רק במקרים חריגים כאשר יש הצדקה למינוי קבוע מיידי. זו הנחיה שלכם".

נציג המדינה אבי מיליקובסקי הסביר כי "בתקופת בחירות החלטות מסוימות אינן אסורות אפריוריות, אלא יש לערוך איזון בין התכלית של רציפות שלטונית לבין איפוק וריסון ומניעת כבילת הממשלה הבאה. זו לא שאלה של סמכות".

השופט סולברג הצטרף: "ממשלה יוצאת רוצה למנות לשמונה שנים לשתי ממשלות לפחות? הכיצד?!", והשופטת וילנר הוסיפה: "הרציונאל של תקופת בחירות אומר למנות ממלא מקום. אתם לא כבולים להנחיות היועמ"ש?! מילא אנחנו, אבל אתם?!".

מיליקובסקי השיב לשופטים כי "נכתב שיש להימנע ולבחון מינוי של ממלא מקום. אפשרות של ממלא מקום לא אפשרית בשל צבר של שיקולים". השופטת וילנר שוב שאלה: "ברירת המחדל של היועמ"ש הוא ממלא מקום, אז מדוע לא?".

בעתירה שהוגשה באמצעות עורך הדין יצחק בם נכתב כי "אין לאשר מינוי זה בתקופת ממשלת מעבר, וזאת בשל מאפיינים 'מחטפיים' של ההחלטה". שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון הורה ליועמ"שית להשיב לעתירה עד 22 באוגוסט, אך בחר שלא להקפיא את המינוי הצפוי.

מנגד, בתגובת המדינה נכתב כך: "תפקיד הוועדה, שהוקמה לפני כשני עשורים כחלק מהפקת הלקחים מפרשת בר-און-חברון, הוא לבחון את טוהר המידות של המועמדים לשבעה תפקידים בכירים ורגישים כגון ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש השב"כ, אשר מתמנים ללא מכרז או ועדת איתור. הוועדה היא מייעצת, היא אינה מאתרת מועמדים לתפקידים, אינה הגורם הממנה, והסמכות להחליט על המינוי מסורה רק בידי הדרג המדיני".

לפי המדינה, "הממשלה קבעה בשנת 2018, לאחר בחינת הסוגיה, תקופה כהונה קשיחה של כל חבר שייבחר לכהן בוועדה למשך שמונה שנים, ולא פחות מכך (למעט נציב שירות המדינה שיכהן בוועדה בזמן מילוי תפקידו). בהכרח, כהונת כל חבר בוועדה תימשך מעבר לתקופת הכהונה של הממשלה שמינתה אותו. זאת, בשל הצורך לשמור על עצמאותה ואי תלותה של הוועדה. כך למשל, בעת הזו מכהנים בוועדה שני חברים שמונו על ידי ממשלה קודמת - פרופ' טליה אינהורן ומר משה טרי, והם צפויים להמשיך ולכהן גם לאחר הקמת הממשלה הבאה".

בתגובה נמסר כי "לפי הכללים שקבעה הממשלה בהחלטתה משנת 2018, הוועדה אינה יכולה לקיים את עבודתה בלא יו"ר. הנחיצות באיושו של תפקיד יו"ר הוועדה בעת הזו התעוררה בשל הצורך הדחוף למנות רמטכ"ל במקומו של רא"ל אביב כוכבי בסוף השנה, ונוכח פטירתו של יו"ר הוועדה שכיהן עד לאחרונה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג ז"ל. בהתאם לכך, מונה כעת השופט בדימוס מזוז ליו"ר, לתקופה של שמונה שנים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2018". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אבי מיליקובסקי ויובל שפיצר ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

התמלולים מתוך הדיון ותשובת המדינה פורסמו באתר "ynet"  ו"ישראל היום".