עמית סגל: דובר צה״ל: לוחם בגדוד 13, חטיבת גולני, נפצע מוקדם יותר היום (ש') באורח קשה בקרב בדרום לבנון. הלוחם פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, משפחתו עודכנה.
משתמשים בתחליפי סוכר? החוקרים מזהירים מההשלכות
מדעני מכון ויצמן הראו במחקר חדש כי ממתיקים נטולי קלוריות משפיעים על הרכב ופעילות חיידקי המעי ועלולים לשבש את חילוף החומרים בגוף | על פי תוצאות המחקר, מידת ההשפעה משתנה מאוד מאדם לאדם
אילוסטרציה צילום: pixabay
מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע קובע כי לתחליפי סוכר אמנם אין ערך תזונתי, אך עלולה בהחלט להיות להם השפעה מזיקה על גוף האדם. ממצאי המחקר, התפרסמו בסוף השבוע בכתב העת המדעי Cell, ומעלים כי תחליפי סוכר בולטים עלולים להשפיע על חיידקי המעי (מיקרוביום) וכתוצאה מכך על רמות הסוכר בדם בבני אדם. מידת השפעה זו משתנה מאדם לאדם ממש כשם שהרכב המיקרוביום ייחודי לכל אדם.
ב-2014 הראו מדעני המכון כי ממתיקים מלאכותיים משנים את הרכב חיידקי המעי של עכברים וכי במקום למנוע את עליית הסוכר בדם, כפי שניתן היה לצפות, הממתיקים גורמים לתוצאה ההפוכה. שמונה שנים מאוחר יותר, צוות המחקר בראשותו של פרופ' ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה מערכתית במכון, מציג תמונה דומה בבני אדם.
לשם כך סקרו החוקרים 1,400 מועמדים ובחרו מתוכם 120 מתנדבים שהעידו כי אינם צורכים כלל תחליפי סוכר. המתנדבים חולקו לשש קבוצות – בארבע מתוכן התבקשו המשתתפים לצרוך תחליף סוכר אחד מבין ארבעה (סכרין, סוכרלוז, אספרטיים וסטיביה) למשך שבועיים. שתי הקבוצות הנותרות שימשו קבוצות ביקורת.
הניסוי יצא לפועל בהובלת ד"ר יותם סואץ, העומד כיום בראש מעבדה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ויותם כהן, תלמיד מחקר בקבוצתו של פרופ' אלינב. המחקר נערך בשיתוף פעולה עם פרופ' ערן סגל מהמחלקות למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית ולביולוגיה מולקולרית של התא.
המדענים הראו כי כל ארבעת הממתיקים – כל אחד בדרכו – גרמו לשינוי בהרכב חיידקי המעי ובחומרים שהחיידקים מפרישים לזרם הדם. שניים מבין הממתיקים – סכרין וסוכרלוז – גרמו לשינוי משמעותי בסבילות של המתנדבים לגלוקוז, דהיינו ביכולת של הגוף להתמודד עם עומס סוכר. בקבוצות הביקורת לא נרשמו שינויים – לא בהרכב ובפעילות של חיידקי המעי ולא בסבילות לגלוקוז.
המדענים הראו עוד כי קיים מתאם הדוק בין השינויים שחלו בהרכב חיידקי המעי לשיבוש בסבילות לגלוקוז. "הממצאים שלנו מחזקים את התפיסה לפיה המיקרוביום הוא מעין 'מרכז בקרה' המסנכרן בין אותות המגיעים מבפנים – ממערכות הגוף עצמו – ואותות המגיעים מבחוץ, מגורמים כגון מזון, תרופות, סגנון חיים והסביבה שבה אנחנו חיים", אומר פרופ' אלינב.
כדי לבחון האם השינויים בחיידקי המעי אכן היו אחראים לשיבוש בחילוף החומרים, השתילו החוקרים בקבוצות של עכברים סטריליים, כלומר נטולי מיקרוביום, דגימות חיידקי מעי שנלקחו מכ-40 מבין המשתתפים בניסוי. הדגימות נלקחו ממשתתפים מקבוצות הניסוי השונות, שבהן נמצאו השינויים הגדולים ביותר בסבילות לגלוקוז וכן ממשתתפים שבהם השינויים המטבוליים היו הקטנים ביותר. התוצאות היו מובהקות: בעכברים התפתח דפוס מטבולי דומה לזה שנצפה בתורם האנושי.
במילים אחרות, העכברים שבהם הושתלו דגימות חיידקים ממשתתפים שהראו את השינוי הגדול ביותר בסבילות לגלוקוז, הציגו בעצמם את השיבוש הגדול ביותר בסבילות לגלוקוז, בעוד עכברים שבהם הושתלו דגימות ממשתתפים שהראו שינוי קטן בסבילות לגלוקוז או שהושתלו בהם דגימות מקבוצת הביקורת, הציגו את השינויים המטבוליים הקטנים ביותר.
"תחליפי סוכר הם נטולי קלוריות, אבל הם אינם נטולי השפעה על גוף האדם. במחקר הראינו כי תחליפי סוכר משנים את הרכב ופעילות חיידקי המעי וכתוצאה מכך עלולים לפגוע גם בחילוף החומרים בגוף. שינויים אלה משתנים מאוד מאדם לאדם, שכן לכל אדם יש הרכב חיידקי מעי שונה וייחודי", אומר פרופ' אלינב. "כדי לאמוד מהי ההשפעה הבריאותית ארוכת הטווח של תחליפי סוכר, נדרשים ניסויים נוספים ארוכי טווח. יש להדגיש שאין להסיק מהממצאים שצריכת סוכר עדיפה על צריכה של תחליפי סוכר וכי הנזקים לבריאות האדם מצריכת סוכר מגובים בעדויות ממחקרים רבים".
