ברק רביד: במהלך שיחה בין הנשיא הרצוג לדונלד טרמפ הרצוג אמר לטרמפ ״אתה חייב להציל את בני הערובה״, טרמפ ענה בתגובה שכמעט כל החטופים מתו ככל הנראה. הנשיא הרצוג אמר לטראמפ ששירותי הביון הישראלים מאמינים שמחציתם עדיין בחיים. טראמפ הופתע ואמר שהוא לא מודע לזה.
האסונות הקשים בימי בין הזמנים: המשגיח נשנק מבכי | האזינו
תלמודי התורה, בני הישיבות ואברכי הכוללים יצאו לחופשת 'בין הזמנים', אך כמידי שנה בשנה רח"ל אסונות קשים ונוראיים מתרגשים על ציבור בני התורה בארץ ומחוצה לה | המשגיח הגה"צ רבי דן סגל נדרש לעניין ובנהמת ליבו בקול בוכים, פרש את משנתו כפי שקיבלה מגדולי הדור זיע"א
שבע ברכות לנכד המשגיח רבי דן סגל צילום: משה גולדשטיין
לאור האסונות המרובים בתקופה זו של ימי 'בין-הזמנים', המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל מסר דברי חיזוק והדרכה לציבור.
אתמול בנהמת לבו מסר המשגיח את הדברים הבאים, למען יעמדו לרבים להתחזק בלימוד התורה ויהיו הדברים לזכות באלו הימים.
בתוך כדי הדברים המשגיח נשנק וקולו נשבר. ניכר היה כי הוא כואב את כאבם של ישראל, ופרץ דמעות עלה על לחיו. הדברים המובאים כאן נאמרו בבכי כפשוטו, בעיניים דומעות, בלב נשבר. דברי החיזוק הנוראים יצאו מן הלב ורק נשמעו והדהדו מן הפה, מן השפה ולבפנים. וכך אמר המשגיח בשפתו המיוחדת כשהוא סולל דרך חיזוק לחובת השעה.
'בחדרי' עם דבריו המלאים:
"לבנו נשבר בקרבינו, כל עין תדמע וכל נפש תאבד על הנסיונות הגדולים שפקדו אותנו בימים אלו", פתח המשגיח, "וכבר ידוע מה שאמר הרמב"ם שאם ח"ו לא מתעוררים מהצרות הפוקדות את ישראל, ומתייחסים לכך ח"ו במקרה, על זה נאמר 'ואם תלכו עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי', רח"ל, צר לי שאני אומר ואני יודע שאינני ראוי לומר זאת, אבל במקום שנוגע הדבר לפיקוח נפש לכלל ישראל, החלש יאמר גבור אני".
חשיבות הימים שמטו' באב ואילך
ידוע שהגמרא אומרת בתענית (לא): 'תניא, רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה, ולא היו כורתין עצים למערכה, לפי שאינן יבשין, אמר רב מנשיא וקרו ליה יום תבר מגל, מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף יאסף, תני רב יוסף, מאי יאסף, אמר רב יוסף תקבריה אימיה', ופירש רש"י, מכאן ואילך - מחמשה עשר באב ואילך, דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו, 'ודלא יוסיף' - לעסוק בתורה בלילות, 'תקבריה אימיה' - כלומר ימות בלא עתו. הרי מבואר שדווקא המוסיף בלימוד התורה בימים אלו, מוסיפין לו על ימי חייו, ואם חלילה אינו מוסיף בלימוד תורתו בימים אלו שהפסיקו לכרות עצים למערכה והגבירו לימוד התורה, ינטלו חייו ותקברהו אמו, רח"ל.
ולעצם הדבר רואים ממקורות חז"ל שבימים הללו בדווקא, החיוב הוא להוסיף בלימוד התורה ולא ח"ו להיפך, ויתר על כן, אם אנחנו סוגרים את הישיבות הקדושות, מלבד עצם ביטול תורה שבדבר, אז ח"ו מראים כאילו איננו מאמינים בדברי חז"ל הקדושים הללו, שהרי נאמר במפורש שאם לא יוסיף בלימודו ייאסף, ותקברהו אמו, ואם יחיד עושה כן, הדבר נוגע אליו, אבל אם זה הרבים, זה נקרא כביכול כאילו כולנו איננו מאמינים בדברי חז"ל הקדושים הללו, והוא נורא למתבונן.
7 נפצעו בפיגוע ירי סמוך לכותל: 2 במצב קשה | מצוד אחר המחבל
תאונה קטלנית סמוך ל'רב שפע': אוטובוס פגע בתחנה, אישה ו-2 ילדות נהרגו
אסון רודף אסון: בתוך שלושה ימים - 12 הרוגים בתאונות דרכים
חזר מקניות ונהרג: הרה"ח ר' פנחס נפתלי דייטש ז"ל
אסון: בן ה-4 שנחנק ע"י דודו נפטר, החשד: רצח
נתניה: צעיר חרדי טבע בחוף; מצבו אנוש
הצרות בימי בין הזמנים בכל שנה
לצערנו, בכל פעם בהגיע ימי בין הזמנים מתרחשות צרות, ואני זוכר פעם שהפגיזו את העיר חיפה והיתה סכנה עד שרבים רצו לברוח מן העיר. הייתי יבלחט"א אצל רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל ואמר מיידית: 'פשוט לי שכשיעבור השבוע זה יעבור...'. כל אלו ששמעו זאת לא הבינו, והיה נראה להם הדבר כדברי נביאות, שהרי הייתה נראית אז מלחמה נוראה שלא ראו את סופה בימים הקרובים, ושאלוהו, על סמך מה אומר זאת? וענה בפשיטות, שבסוף השבוע הבחורים חוזרים לעולם הישיבות, וזכות התורה תעמוד שתסתיים המלחמה, וכך אירע.
הסיבה לחופשת בין הזמנים
ואספר מעשה שהיה בימי חלדי, שהלכתי פעם למרן בעל הקהילות יעקב זצוק"ל ושאלתיו, איך הולכים ומוציאים את כל הבחורים היקרים בימי בין הזמנים של חודש אב מהיכלי התורה והישיבות, היישר לרחובות הערים שבהם מתרבה הפריצות בימי הקיץ שזה נראה חלילה כמו ג'ונגל, ואיך משחיתים את נפשות הצעירים העסוקים כל השנה בקיום העולם.
אמר לי מרן הקהלות יעקב, ואני מצטט כמעט מילה במילה: 'אצלי הדבר זה נורא, כי זה כאילו הוציאו את הלב של הזמן, ואם היו לומדים מאחרי פסח עד היום הקדוש ועד בכלל ברציפות, זה היה גיוואעלדיק, ואם הוציאו את השבועות הללו באמצע, זה כמו להוציא את הלב של הזמן כולו'. עוד הוסיף ואמר לי: 'ואל תחשוב שה'בין הזמנים' הזה באב נעשה לשם שמים, זה נעשה בגלל שבחורים החסידיים שהיו בישיבות, התחילו ליסוע באלול לאדמו"רים שלהם לשהות במחיצתם לקראת ירח המועדים, ואז הידלדלו לא מעט בכמות בני הישיבות, והמצב בישיבות מבחינה כספית, להחזיק המטבח וכו', היה קשה מנשוא, והחליטו שאם בין כך ובין כך נוסעים הרבה בחורים, אז יעשו זאת לימי בין הזמנים, אך התחרטו ואמרו - איך יתכן שחודש אלול שבהם נצרכים כולם להתכונן כראוי לימי הרת עולם וירח המועדים, ייהפכו אותם לימי בין הזמנים?! ואז החליטו שלא שייך להפוך ימים אלו לימי בין הזמנים. אבל שאלו: מה יעשו עם המטבח שהוא מידלדל וקשה להחזיקו למעט בחורים?! ואז החליטו שיקדימו את הג' שבועות מאחרי תשעה באב עד לר"ח אלול לעשות אותם לימי בין הזמנים, במקום חודש אלול, וכך יחסכו מהעול הכספי שהכביד לאחזקת הישיבות. והוסיף עוד פרט: אולי רצו שראשי הישיבות ינוחו מעט... וכך התחיל הבין הזמנים שלא לשם שמים.
הנסיון לבטל את בין הזמנים
"שאלתיו", מספר המשגיח, "מה לעשות, לשנות זאת?!", ענה לי מרן הקה"י זצוק"ל שאלך למרן הגראמ"מ שך זצוק"ל ואבקש ממנו שיבטלו את הבין הזמנים המדובר.
עשיתי כמצוותו והלכתי למו"ר מרן הגרא"מ שך והצגתי לו את הדברים, ומרן ענה לי: אני לא יכול לבטל זאת רק בישיבת פוניבז', זה לא יילך, צריכים שכל הישיבות יצטרפו לכך, וביקש ממני שאלך למרן הגר"י אברמסקי זצוק"ל שיעביר החלטה של כינוס ועד הישיבות, ונשב ונחליט על כך. הוא היה בדיוק בישיבת סלבודקה, והלכתי אליו, והוא היה נראה אז חלוש שכמעט לא הכרתיו, ואמרתי לו כל הדברים, ואמר לי באידיש: 'אתה צודק, אבל אין לי כח אפילו לדבר מילה, תבקש ממרן הקה"י זצוק"ל שיתפלל עלי'. חזרתי למרן הקה"י וסיפרתי לו את כל מה שאירע.
כשעמדתי בפתח לצאת, אמר לי מרן הקה"י זצוק"ל, ואני אומר את הדברים רק לתועלת: 'שלא תהיה לך חלישות הדעת שזה לא יצא אל הפועל, אתה עשית לשם שמים אז יהיה לך שכר, ואפילו שלא יצא, בשמים תקבל על כך שכר'. וכך הסתיים המעשה.
מכך ראיתי שכל הבין הזמנים הזה אין יסודותיו דווקא בהררי קודש שגדולי עולם החליטו שחייבים לעשות זאת בימים אלו, ולכן אחר שגילו לנו חכמינו כי אלו ימים שבהם יש להוסיף בלימוד התורה, וח"ו מי שאינו מוסיף יאבדו חייו ותקברו אמו, כמה מוטל עלינו לפחות להתחזק בדבר ולהוסיף בלימוד התורה בימים אלו.
הלקח לימים אלו
מה שנתעוררתי עתה, כי אינני יודע אם מותר לומר זאת בפהרהסיא, אבל ח"ו שלא יאמרו עלינו חלילה שאין אנו מאמינים באמונה שלימה בדברי חכמינו הקדושים ח"ו, ולכן נדרש חיזוק בדבר, ועל כך צריך לעשות ולראות איך להציל את הדבר הזה, כיצד ומה נצרך לעשות, ודבר זה לבטח מסור רק למרנן גדולי ישראל שליט"א, אבל בוודאי צריך חיזוק להוסיף בבין הזמנים בלימוד התורה, כל אחד ככל יכולתו, כי צריכים את התורה והזכויות והקב"ה יציל אותנו מכל גזירות רעות, והישיבות הקדושות ימשיכו לשגשג ולפרוח, ויקויים בנו 'הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל', ונזכה במהרה לגאולה שלימה בב"א.
