מחזירים את החוסן לחבל התקומה: שר הבריאות אוריאל בוסו חנך היום את מרפאת בריאות הנפש הראשונה במועצה אזורית אשכול.
"הנפטר היה משמח חולים במחלקה האונקולוגית"
הוא היה החולה הכי מפורסם במחלקה האונקולוגית של בית החולים 'שיבא בתל השומר' • כשהיה נרגע קצת מהכאבים העזים או מתאושש מהחולשה שהשתלטה עליו, היה מניח את הגמרא, לוקח את הקלרינט ו'יוצא לסיבוב' שבסיומו כולם הרגישו טוב יותר • הרב יחיאל יהושע וואקנין הותיר אחריו חלל עצום ב'מחלקת ייסורי השאול וכן משפחה בוכה ומתייסרת
הרב ועקנין זצ"ל צילום: באדיבות המצלם
המחלקה האונקולוגית היא המקום הכי פחות שמח בכל בית חולים אליו תגיעו. חלק מהחולים מכנים אותה 'המחלקה הכואבת', אחרים מגדירים אותה כ'המחלקה העצובה', ויש גם 'מחלקת ייסורי השאול'.
אבל במשך התקופה האחרונה, אחת המחלקות האונקולוגיות בעולם, היתה קצת פחות עצובה – המחלקה שבבית החולים שיבא בתל השומר.
לחצו כאן כדי לסייע לאלמנתו ויתומיו של הרב יחיאל יהושע וואקנין ז"ל>>>
בין החולים שהתאשפזו בה דרך קבע, היה גם הרה"ח רבי יחיאל יהושע וואקנין, חסיד ביאלא בן 30, תושב צפת, אברך תלמיד חכם משכמו ומעלה שהיה שוקד על התורה והקדיש מעט מזמנו לעבודה כדי ליהנות מיגיע כפיו.
בנוסף ללימודים ולעבודה היה לו גם תחביב אחד ומיוחד: לנגן בקלרינט. וכשר' יחיאל היה מנגן, הוא היה מרים את עצמו ואת כל הסובבים אותו טפח וטפחיים מעל הקרקע.
בכל מקום אליו הלך, הוא היה לוקח איתו שני דברים. גמרא וקלרינט.
וגם כשהגיע למחלקה האונקולוגית הוא לא שינה ממנהגו.
בעצם הפעם הוא לקח מזוודה עם ספרים, כי הוא בילה במחלקה שבועות וחודשים בכל פעם, כך שגמרא אחת בהחלט לא הספיקה לו.
כשקיבל טיפול קשה ומייסר, הוא היה נופל באפיסת כוחות. מחזיק בגמרא ולומד בשארית כוחותיו, מפיק ממנה עידוד ונחמה.
וכשהיה מתאושש קמעה, היה חושב על כל אותם חולים מסביב שאין להם את הגמרא שתשמח אותם. הוא היה פותח את התיק הקטן, מוציא את חלקי הקלרינט, מחבר אותם בידיים רוטטות מחולשה, וכשהקלרינט היה מוכן לנגינה, היה מהדק את ה'עלה' שבקצה העליון, תוחב קלות בין שפתיו, ופוצח בניגון מרקיד ומשמח, שהיה מעיף אותו בתוך רגע לעולם אחר, של שמחה ללא גבולות.
אבל לא לעצמו בלבד היה יחיאל מנגן, הוא היה מהלך בין החדרים ובין המיטות, ומנגן בעיניים עצומות, ניגונים של דביקות והתעוררות, ניגוני שמחה וזמר, וכך היה משלב ומאחד בין אנשים מכל התרבויות והמגזרים, משמח את כולם, ומנעים להם ולא במעט את ייסורי השאול שהם חווים במחלקה הנוראה. ביום רביעי י"ג אב, גברה עליו המחלה.
ר' יחיאל השיב נשמתו ליוצרה למגינת לב כל בני המשפחה והחברים.
קלרינט שלו נשאר מיותם. ושאר החולים במחלקה, מתגעגעים לניגונו הערב.
עכשיו הוא נפטר, ובביתו נשארו אלמנה בוכייה שישה ילדים מבולבלים שלא מבינים מה קרה לאבא ולהיכן הוא נעלם. הגדול מביניהם בן תשע, הקטנה בת שנה וחצי.
הם זקוקים לעזרה של עם ישראל, ועם ישראל לא ייטוש אותם ולא ישאיר אותם לבד. לשם כך הוקמה קרן יתומי ר' יחיאל וואקנין, והציבור נקרא לתמוך ולתרום, איש איש כפי יכולתו, וגם קצת מעבר ליכולת הרגילה, כי המקרה הזה, הוא מקרה כואב וטראגי במיוחד.
במקום הניגון המרטיט של הקלרינט, משמיעים ילדיו את מילותיו המרטיטות של הקדיש. יתגדל ויתקדש שמיה רבא!
לחצו כאן כדי לסייע לאלמנתו ויתומיו של הרב יחיאל יהושע וואקנין ז"ל>>>
