אדר גיציס; צה"ל: חיל האוויר יירט במרחב הימי מול חופי חיפה, כטב"ם ששוגר מלבנון. על פי מדיניות, לא הופעלו התרעות.
מחשב צבאי או מוח אנושי? מה עומד מאחורי השם "עלות שחר"
לכל מבצע צבאי, גדול או קטן, מוצמד שם קוד מיוחד הקשור במישרין או בעקיפין לפעילות צה"ל. הציבור נחשף לשמות המיוחדים רק כאשר מדובר במבצע רחב היקף | אגדה מפורסמת טוענת כי את השמות למבצעים נותן מחשב מיוחד, יש לכך אחיזה במציאות? | מה הסיבה לבחירת השם "עלות השחר"?
נפילה סמוך לשדרות צילום: Yonatan Sindel/Flash90
הצלחתו של מבצע צבאי תלויה בגורמים רבים. אולם גם לשם המבצע יש חשיבות רבה בהשפעה על משמעות המבצע, מורל החיילים ודעת הקהל בארץ ובחו"ל. גם להיבטים המבצעיים, הפוליטיים, הפסיכולוגיים והתקשורתיים יש חלק לא קטן ביצירת שם המבצע.
את המבצע הנוכחי הגה דובר צה"ל, תא"ל רן כוכב, כך על פי הדיווח של דורון קדוש בגלי צה"ל. בצה"ל, כך על פי הדיווח, רצו ביטוי שיכלול את המילה "שחור" (צבעו של דגל הג'יהאד האסלאמי, כדי להדגיש ולהבהיר שהמבצע ממוקד רק בגא"פ). קדוש מציין כי כבר ב-2019 השתמשו ב"חגורה שחורה" למבצע נגד הג׳יהאד, והפעם הלכו על עלות השחר.
אגדה מפורסמת טוענת כי מחשב מיוחד מאלתר את שמות המבצעים של צה"ל. שם של מבצע מוצלח באמת, רצוי שיהיה מורכב משם עצם (למשל, "עמוד", "חומה", "עופרת") ושם תואר או שם עצם נוסף, בעלי עוצמה של ממש, או לחילופין כאלה שמרמזים על אלמנט רוחני כלשהו (למשל, "ענן", "מגן", "יצוקה"). אך ככל הנראה מדובר באגדה בלבד.
כמובן, ישנם שמות מתבקשים. שמה של מלחמת לבנון השנייה נקבע בלחץ הציבור. מלחמת יום כיפור כמובן נקראה כך בשל עיתוי פריצתה והמשמעות הדתית, ומלחמת ששת הימים הינה בשל אורכה הייחודי.
אולם מה עם "ענבי זעם", "גשמי קיץ", "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ועוד? בסרטון שפרסם בעבר צה"ל מתברר כי ישנם ארבעה פרמטרים שעל פיהם נקבעים שמות המבצעים: שמות אנשים, שמות מקומות בארץ ישראל, שמות צמחים ושמות חיות.
במחקר מקיף שהתפרסם בישראל היום נבדקו 81 המבצעים שהיו מאז קום המדינה ממלחמת העצמאות ועד מבצע "עופרת יצוקה", וגם את השמות של אמצעי הלחימה בצה"ל, והתברר שיש להם דפוסים דומים. כך למשל טנק ה"מרכבה" שבא מתוך העולם התנ"כי (מעשה מרכבה), ואת הרובים "גליל", "תבור" או "נגב" שבאים מעולם הטבע. מעולם החי יש את מטוס "לביא" ושריונית ה"פומה".
מתוך 239 שמות של מבצעים ואמצעי לחימה, שליש מהשמות הם מעולם הטבע, כמו מבצע "קשת בענן", שליש מהשמות הם מעולם המושגים התנכ"י, כמו מבצע שלמה והשאר הם השילוב בין שניהם כמו "עמוד ענן". זאת דוגמא קלאסית לשם שלקוח מעולם הדימויים של הטבע וגם מעולם הביטויים התנ"כי - "עמוד ענן לפני המחנה" מפרשת בשלח ויציאת מצרים.
המחקר טוען שבכוחו של השם של המבצע להשפיע על התפישה שלו בציבור כמוצלח או לא. למשל מבצע "שלום הגליל", שהציב מטרה ברורה, לעומת שמות מעורפלים כמו "חורף חם", "קשת בענן" ו"ענבי זעם" שלא הציבו מטרה. השמות האלו למעשה לא אומרים כלום ואולי זאת בדיוק המטרה של בוחרי השם.
