דורון קדוש: דובר צה״ל: הערב ארגון הטרור חמאס הפיץ תיעוד בו נראת לכאורה חטופה שנהרגה. אנחנו בודקים את המידע ובשלב זה אין בידינו לאמת או להפריך אותו. נציגי צה״ל נמצאים בקשר עם משפחתה ומעדכנים אותה בכל מידע העומד לרשותנו. חמאס ממשיך להפעיל טרור פסיכולוגי ולנהוג באופן אכזרי. אנא המנעו מהפצת שמועות ופרסומים הפוגעים במשפחות החטופים.
כמחצית מהישראלים בעלי עודף משקל, כמה מהם מעשנים?
משרד הבריאות נותן הצצה לממצאי סקר הבריאות הלאומי ל-2020-2018 מהם עולה כי כשני שלישים מהאוכלוסייה לא מבצעים פעילות גופנית | 56% מהישראלים עם עודף משקל והשמנה | אחד מכל חמישה ישראלים מעשן
אילוסטרציה צילום: pixabay
כשני שלישים מהישראלים לא מבצעים פעילות גופנית בהתאם להמלצות המקצועיות ויותר ממחצית השיבו שהם חיים עם עודף משקל והשמנה. כך עולה מממצאי סקר הבריאות הלאומי הרביעי שנערך בין השנים 2020-2018 במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות וחלקים ממנו התפרסמו היום (שלישי). הדו"ח המלא יתפרסם בהמשך השנה.
על פי הנתונים, שהתפרסמו באתר כשני שלישים מהמרואיינים לא עמדו בהמלצות משרד הבריאות לביצוע פעילות גופנית, כש-29.8% מהיהודים ו-26.3% מהערבים עמדו בהמלצות. המלצות משרד הבריאות לביצוע פעילות גופנית הן לעסוק בפעילות זו בעצימות בינונית במשך לפחות 150 דקות מצטברות בשבוע או 75 דקות בשבוע בעצימות גבוהה. בנוסף, יש לבצע פעילויות לחיזוק שרירי הגוף לפחות פעמיים בשבוע.
ההערכה היא כי היעדר פעילות גופנית הוא הגורם העיקרי לכ-23% ממקרי סרטן השד והמעי הגס, כ-27% ממקרי הסוכרת וכ-30% ממקרי מחלת לב כלילית.
בנוסף, שיעור ההשמנה ועודף המשקל בישראל גבוה ביחס לעולם. עודף משקל והשמנה נמדדים לפי מדד ה-BMI (חלוקה של משקל הגוף בק"ג בריבוע הגובה במטרים). מצב של עודף משקל מוגדר כשמדד ה-BMI הוא בין 25 ל-29.99, בעוד השמנה מוגדרת ב-BMI ששווה ל/ או גבוה מ-30. על פי הסקר, 56% מהאוכלוסיה הכללית בעלי עודף משקל והשמנה. שיעור זה גבוה יותר בקרב ערבים (61.3%) בהשוואה ליהודים (54.8%). גברים ערבים הציגו את השיעור הגבוה ביותר (65.9%) של השמנה ועודף משקל.
עוד על פי הסקר, שיעור ביצוע בדיקות לגילוי סרטן במעי הגס בקבוצת הגיל הזכאית לבדיקה (74-50) בשנה שקדמה לסקר עומד על 40% בלבד. שיעור זה היה גבוה יותר בקרב ערבים (50.1%) בהשוואה ליהודים (38%).
סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל. מקור רוב הגידולים הוא בפוליפ שפיר שהופך לממאיר. גילוי מוקדם של המחלה משפר באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה וההישרדות ולכן ישנה חשיבות רבה לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן. על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מאובחנים מדי שנה כ-27,000 אנשים עם סרטן חודרני. נפטרים מדי שנה כ-12,000 אנשים ממחלת הסרטן ומשנת 1999 סרטן הוא סיבת המוות הראשונה בשכיחותה באוכלוסיה.
לפי הסקר, אחד מכל חמישה ישראלים מעשן. שיעור העישון בקרב ערבים היה גבוה יותר (24.4%) בהשוואה ליהודים (19.1%). שיעור העישון הגבוה ביותר הוא בקרב גברים ערבים (38.2%), פי 1.7 בהשוואה לגברים יהודים (22.6%).
בסקר רואיינו טלפונית 4,135 תושבי ישראל בני 21 ומעלה, מתוכם 2,710 יהודים ואחרים (נוצרים שאינם ערבים ומי שאין עבורם הגדרת דת) ו-1,425 ערבים. מחצית מהמשיבים לסקר היו גברים (2,040) ומחציתם נשים (2,095).
הסקר בחן גם את הרגלי צריכת שירותי הבריאות בישראל. מגיפת הקורונה המחישה את החשיבות והיתרונות בשירותי רפואה מרחוק, שעשויים לחולל שינוי לטובה באיכות ובנגישות של שירותי בריאות המסופקים למבוטחים תחת הגברת היעילות והורדת העלויות למערכת הבריאות.
על פי נתוני הסקר, השימוש בשירותי רפואה מרחוק היה גבוה יותר בקרב יהודים בהשוואה לערבים, כאשר 69.1% מהמרואיינים היהודים ו-44.5% מהמרואיינים הערבים נעזרו באינטרנט לקביעת תור (לרופא/ה או לבדיקה). הנתונים דומים גם בפנייה בנושאים הנוגעים במנהלות (לדוגמה, התחייבויות כספיות של הקופה) וכן בבקשות לחידוש מרשמים לתרופות קבועות (39% יהודים ו-19.2% ערבים).
נתונים אלה משלימים את התמונה לרחבה יותר בהמשך לנתונים שהוצגו בסקר דעת הציבור על רמת השירות במערכת הבריאות ותפקודה לשנים 2022-2021 של מכון ברוקדייל ומשרד הבריאות שנערך על רקע מגיפת הקורונה. 66% ממבוטחי קופות החולים השתמשו באינטרנט בכדי לצפות במידע האישי שלהם, 55% מהם ביצעו פנייה דרך האתר או היישומון ו-44% ערכו ביקור טלפוני בווידיאו או בצ'אט עם גורמי מקצוע.
מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, פרופ' ליטל קינן, מסרה: "יעדי הסקר הם לספק מידע על מצב הבריאות של האוכלוסיה הבוגרת בישראל כבסיס לקביעת מדיניות וייעול הקצאת המשאבים בתחומי הבריאות. הסקר משמש לזיהוי מגמות, איתור מצבי בריאות מיוחדים ולהערכת הצלחת תכניות התערבות וקידום בריאות. הסקר מציג אומדן של שיעורי הימצאות מחלות ומצבים כרוניים על פי דיווח עצמי, ומסייע בהערכת השימוש בשירותי הבריאות ובחינת דפוסי התנהגויות בריאות".
