הקבלנים מוחים: נדרש סיוע דחוף, אנחנו על סף קריסה

התאחדות הקבלנים בוני הארץ קיימה אתמול (ראשון) הפגנת מחאה מול קריית הממשלה שבצומת עזריאלי בתל אביב. מדובר במחאה של הגוף המייצג את הקבלנים בישראל על פיצוץ המו"מ עם הממשלה שבו הציגו הקבלנים דרישה מהממשלה לפצות את הקבלנים שבונים תשתיות ומבני ציבור, על זינוק בעלויות תשומות הבניה בעקבות הקורונה והמלחמה באוקראינה.  

לפי נתוני BDI רק בשנת 2021 קרסו מעל 600 קבלנים. להערכת ההתאחדות - רבים מהקבלנים הללו נגרעו מהענף בעקבות סירוב המדינה והעיריות לפצות אותם על ההתייקרות בתשומות הבניה.  

המשבר בענף התשתיות משפיע על כל תחומי החיים של כל אזרח במדינת ישראל. תשתיות משפיעות על הפקקים בדרך לעבודה, על התורים בבתי החולים, כמות בתי הספר וכיתות הלימוד, המחסור במתנ"סים, בתחנות רכבת, מדרכות שבורות ותשתיות אינטרנט וחשמל שלא מתקדמות. כמובן שהמשבר משפיע גם על ענף הדיור, שכן אי אפשר להשלים בנייה של דירות ומסירה שלהן לרוכשים כל עוד פיתוח התשתיות באיזור לא הושלמו בהתאם לתקנים. 

בעולם המערבי הבינו את המשבר והקדימו ליישם פתרונות תומכות מזה שנים רבות. ברבות ממדינות העולם התגייסו הממשלות לסייע לענף הבנייה והתשתיות שלהן לעמוד במשימות שהוטלו עליו. כך למשל, באיטליה הממשלה ביצעה חקיקה כבר באמצע מאי 2022 שלפיה נקבעו אמצעי חירום להתמודדות עם התייקרויות. בחוזים קיימים המבוצעים לאורך שנה זו יבוצע תשלום מידי בשיעור90%  מגובה ההתייקרות של החומרים בפרויקט. במקביל, היא הקצתה 7.5 מיליארד יורו נוספים להתייקרות מכרזים חדשים בעדיפות גבוהה שטרם יצאו. 

ביוון על פי תקנות חירום של משרד התשתיות היווני עודכנו כל המחירונים לביצוע בנייה ותשתיות מהרבעון האחרון של שנת 2021. הממשלה שלמה בונוסים לקבלנים עם השלמת הפרויקטים. בצרפת נקבעו כללים חדשים למזמיני עבודה ציבוריים המאפשרים שינוי מכרזים עקב נסיבות בלתי צפויות, עם ביטול קנסות ותוספת סעיף הצמדות, ובבולגריה כל חוזה קיים מול הממשלה יוצמד רטרואקטיבית מתחילת 2021 לעליות המחירים, והוקפאו מכרזים חדשים עד להסדרת הצמדה כזו גם לחוזים חדשים. במקור ההצמדה הוגבלה עד 15% וחלה רק על חומרים ולא על שכר או אנרגיה אך גם הגבלות אלה בוטלו לאחר מו"מ התאחדות הקבלנים הבולגרית עם הממשלה. 

התאחדות הקבלנים בוני הארץ פנתה לגורמי הממשלה המובילים בניסיון למנוע את קריסת הענף, ושלחה מכתבים לראש הממשלה יאיר לפיד, שר האוצר אביגדור ליברמן, החשב הכללי יהלי גרדוס, לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ומנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב. למרות זאת, הנושא לא טופל כלל ובינתיים הענף קרוב לקריסה בשל העליות הדרמטיות במחירי תשומות הבנייה וחוסר הנכונות של הממשלה לפצות על כך . 

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר בהפגנה: "אנחנו כאן לפתחה של קריית ממשלה של הממשלה הזאת וקודמותיה, מכאן התגלגל המשבר העמוק שבו נתונים קבלני הביצוע בישראל – ולפתחה ישובו ההשפעות הקשות שהוא יצור במשק הישראלי. נציגי הממשלה יושבים פה במשרדים הממוזגים שאנחנו בנינו ומתעלמים מאיתנו. ממשלת ישראל חייבת לראות בקבלן שותף ולא אויב. אנחנו כאן יחד ואנחנו כאן חזקים ואנחנו כאן כדי להבהיר לממשלת ישראל –המצב חמור ופוגע בקבלנים ובעובדים . בשביל הענף ובשבי ל ישראל – אנחנו דורשים מהממשלה – כנסי מתחת האלונקה".

יו"ר הסתדרות עובדי ענף הבניין והתעשיות הנלוות שלו, יצחק מויאל אמר למפגינים: "יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ואני תומכים במאבק הצודק הזה, אנחנו אתכם. לא יתכן שהמדינה תתעלם מהדרישות הצודקות שלכם,  לא יתכן שימשך המשבר הזה בלי שהממשלה תסייע. אם לא יהיה שינוי בגישה של הממשלה המאבק הזה יחריף ואנחנו נשבית את הענף כולו, היום זה אצל קבלני התשתיות – מחר גם במקומות אחרים".  

צביקה דוד, סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, נשא גם הוא דברים ואמר: "בישראל אין גוף ממשלתי המרכז את צורכי הפיתוח בענף התשתיות והבניה הציבורית, ויכול לדאוג לתיאום ושיתוף פעולה בין כל הרשויות הנוגעות בדבר. השלב הבא שצריך להיות מיידי הוא הקמת גוף מרכז ומקצועי של הממשלה שיוביל את העשייה בתחום הבניה הציבורית והתשתיות ויישם את הפתרונות שכולנו משוועים להם: חוזה אחיד, חלוקת סיכונים ראויה, מדיניות אשראי נכונה ותנאי סף סבירים  בכל הפרויקטים הנשענים על כסף ציבורי. זה ירחיב את התחרות יחסוך לכולם כסף ויזניק את היקף ורמת התשתיות של ישראל. תפסיקו לחכות – תעשו את זה עכשיו".  

ניר ינושבסקי, סגן נשיא ויו"ר אגף בנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נאם במחאה ואמר: "צריך להשקיע יותר בתשתיות. בנק ישראל המליץ זאת, המחוקק קורא לכך, הממשלה מחליטה החלטות וכולם מרגישים את הצורך בכל שעה בפקק. אבל אף אחד לא דן באיך עושים זאת. הרי אם צריך להכפיל את ישראל בתוך 20 שנה הרי שאת התשתיות צריך יותר מלהכפיל. נדרש גם לשפר את יכולת התקצוב וקביעת הלו"ז של מזמיני העבודה. אם המדינה לא תעמיק את הטיפול, זרוע הביצוע פשוט תגווע והמדינה תישאר עם יכולת ביצוע מוגבלת , תוכניות על הנייר ותקועה בפקק".