מחזירים את החוסן לחבל התקומה: שר הבריאות אוריאל בוסו חנך היום את מרפאת בריאות הנפש הראשונה במועצה אזורית אשכול.
מסע ההצלה המופלא ללונדון של הגאב"ד זצ"ל
לאחר שנמלט מהנאצים, הגיע הגאב"ד זצ"ל לאנגליה, הוא התגורר בלונדון במשך שנה אחת בביתו של הרבי מסאסוב הגה"צ רבי שמחה רובין זצ"ל, שאירחו בביתו יחד עם עוד מספר יתומים מ'הקינדר טראנספורט'. עסקנים הורו לו להירשם לנסיעה ללונדון וכך עשה, ובזכות זה ניצל מהנאצים
הגאב"ד הגרי"ט וייס צילום: שוקי לרר
מסע ההצלה של הגאב"ד זצ"ל פחות מפורסם בציבור, 'בחדרי חרדים' מביא את נס הצלתו של הגאב"ד זצ"ל שנמלט ממש ברגע האחרון מהנאצים. הגאב"ד סיפר לימים באחת ההזדמנויות את נס הצלתו. עם פרוץ מלחמת העולם השניה ועודו צעיר לימים היגר ללונדון במסע הצלה הנודע "קינדר - טרנספורט" באנגליה שקיבלו אישור מיוחד לעזוב את גבולות מדינת סלובקיה שהייתה תחת שליטת הנאצים.
בלונדון התגורר במשך שנה אחת בביתו של הרבי מסאסוב הגה"צ רבי שמחה רובין זצ"ל, שאירחו בביתו יחד עם עוד מספר יתומים מ'הקינדר - טראנספורט. לאחר שחגג את שמחת הבר מצווה בגולה הרחק מבני משפחתו, נכנס אחר כבוד ללמוד בישיבת 'תורת אמת' של מורו ורבו הגאון רבי משה שניידר זצוק"ל מתלמידיו המובהקים של מרן ה"חפץ חיים" זי"ע בימי הסליחות סוף שנת ת"ש.
במשך כשש שנים למד אצל רבו זה ומצא בו את שאהבה נפשו, ממנו רכש לעצמו את דרכי לימוד התורה כמו גם קנייני יראת השם ומידות טובות. על מסע ההצלה סיפר לימים באחת ההזדמנויות: "הנאצים ימ"ש נכנסו לעירנו 'פעזינג' ביום ה' פרשת אחרי שנת תרצ"ט, והיה זה עוד קודם שפרצה המלחמה בכללות. בשבת בבוקר הלכו לבית הכנסת הגדול של העיר וחיפשו לתפוש 'קרבן' ולא מצאו אף אחד, כי כבר גמרו להתפלל. ולפיכך נכנסו לביתנו שהיה סמוך לבית הכנסת, והוציאו את אאמו"ר זצ"ל ואיימו על חייו. ורק לאחר זעקותיה של אמי מורתי ע"ה שהתחננה בפניה ואמרה שיש לה עשרה ילדים שצריכים אבא הניחו את אאמו"ר זצ"ל לנפשו".
"אחר כך נכנסו שוב לבית הכנסת והבעירו את ארון הקודש רחמנא לצלן, ולמרבה הפלא קראו לעברנו 'נעמען זי די ראלן' (כלומר, תוציאו את ספרי התורה משם), ומיד נכנסו שני אחי הרב דוד יונה ז"ל והרב משה אהרן ז"ל, והוציאו מתוך הארון הקודש הבוער עשרים ספרי תורה והביאו את כולם לביתנו. בהמשך יום השבת פנו הנאצים לרב העיר הגה"צ ר' יהושע לייב שילל זצ"ל, והכריחו אותו ואת ראשי הקהילה וחשובי העיר להוציא את הספסלים והשולחנות מבית הכנסת לחצר ולהציתם באש, והיכו אותם במכות אכזריות כל היום וכל הלילה, ותלשו בידיהם הטמאות את זקנו ההדור ופאותיו של הרב זצ"ל".
"ביום ראשון לפנות בוקר החליטו אנשי עירנו לשלוח שליח מיוחד לעיר הגדולה הסמוכה אלינו 'פרעשבורג', בכדי להודיע לראשי הקהילה שם על האסון והצרות שפקדו אותנו ולבקש מהם שיבואו לעזרתנו, ומכיון שהיתה הדרך מסוכנת מאד מפחד הצוררים, החליטו לשלוח ילד, כי הסברא היתה שבילד לא יפגעו לרעה, ושלחו אותי בהיותי ילד בן שתים עשרה שנה. כשהגעתי ל'פרעשבורג' נכנסתי לבית ה'קאנצילאט' של קהילת החרדים. והודעתי המצב, ובקשתי שישתדלו ויסייעו לנו, ענה לי המזכיר הרב שווארץ שאינם יכולים לעזור כלום, כי שום דבר אינו עומד בפני הגרמנים ימ"ש, אך הוסיף ואמר לי שהג"ר שלמה שאנפעלד מלונדון והגאון הצדיק ר' מיכאל בער ווייסמאנדל מארגנים 'קינדער טראנספארט' (משלוח ילדים) של עשרה ילדים שיסעו ללונדון שבאנגליה, וכבר יש להם תשע ילדים מ'פרשבורג', ואם ברצונך להיות העשירי תלך להירשם מיד בוועד הקהילה ותודיע על רצונך לנסוע ללונדון, ואכן כך עשיתי, ובזכות זה ניצלתי לבסוף בחסדי השם יתברך והגעתי לעיר לונדון".
"אחר שנרשמתי ל'טראנספארט' חזרתי עוד לעירנו 'פעזינג' לזמן קצר עד עת הנסיעה, ודכירנא שהגם שבעירנו הקפידו שלא לתת עליה לילד אלא בשבת שאחר הבר מצוה וגם אז נתנו רק 'מפטיר', בכל זאת הייתי הילד היחיד שקיבל 'עליה' מוקדם יותר לפני שעזבתי את בית הורי זצ"ל ועיר מולדתי כשנפרדתי לנסוע עם ה'קינדער טראנספארט' ללונדון. לפני שנסעתי נפרדתי מהורי בדמעות שליש ועדיין אני זוכר את ה'מעריב' האחרון שהתפללתי בעירנו בהתעוררות גדולה ובהשתפכות הנפש, כשנפרדתי מאאמו"ר זצ"ל ליווה אותי לתחנת רכבת הנוסעת ל'פרעשבורג', ונתן לי סידור וכתב בו: "תתפלל להקב"ה ותמצא אותו בכל מקום ובכל זמן" (ובלשונו: "איממער און אימעטום") ובזה נפרדנו".
"בחסדי השם יתברך הגעתי ללונדון עם ה'קינדער טראנספארט' שמנה 'מנין' ילדים – בחודש סיון תרצ"ט, יצאנו מ'פרשבורג' ביום ג' אחה"צ, ונסענו ל'פראג' ומשם לאורך כל 'דייטשלאנד' ו'הולנד' שם הפלגנו באניה, ובערב שבת קודש אחר הצהרים הגענו לאנגליה, כשהגענו חילקו אותנו למוסדות שונים, חמשה מהם למוסד אחד וארבעה למוסד אחר, ואני נשארתי לבדי היות שהגעתי יחידי מעירי 'פעזינג', ושלחו אותי למוסד שלישי שהיה תחת הנהלה חרדית"
"בתחילת השבת שם נהניתי מאוד מהתפילות והסעודה, אולם בהגיעי בליל שבת לישון בחדרי ראיתי כמה נערים מבתים חילונים שהוציאו 'פנקס' וכתבו בעצם יום השבת, המנהל אכן בא לצעוק אך הם לעגו עליו, צערי היה נורא ואיום שכבר בשבת הראשונה שעזבתי את הבית הגעתי לידי מראות כאלו, ולא ידעתי אנה אני בא, והייתי שבור מאוד. ביום ראשון בבוקר הגיע בחור אחד להנהלת המוסד בשליחותו של האדמו"ר מסאסוב לונדון זצ"ל, שגם לו היה מוסד לילדים פליטים, ואמר להם שהיות ששמע שהגיע למוסד שלהם ילד חרדי, ולמוסד שלו הגיע ילד שבקושי יודע לקרוא אל"ף בי"ת, לכן ברצונו להחליף אותם, ושיכניסו אותי למוסד שלו ואת הילד שבא אליו ימסור למוסד שלהם. ואכן נכנסתי תיכף לשם. ונתקיים בי מאמרם ז"ל (שבת קיח) "אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון", כי על ידי ששמרתי שם את השבת הראשונה זכיתי להיגאל מידיהם ולהיכנס למוסד של האדמו"ר מסאסוב".
