עמיחי שטיין: שגרירות איראן באיחוד האמירויות אומרת כי היא "דוחה באופן קטגורי את ההאשמות" על מעורבותה של איראן ברצח הרב הישראלי.
עליית מחירי הלחם: הסתיים הדיון הדחוף שכינס רה"מ
ה'דיון הדחוף' שכינס רה"מ לפיד בניסיון למנוע את עליית מחירי הלחם בפיקוח הסתיים ללא תוצאות, העלייה הוקפאה כבר בשבוע שעבר בשבועיים ורה"מ קבע דיון נוסף בעוד שלושה ימים בו יציבו לו נציגי המשרדים תוכנית לבלימת עליית המחירים
ראש הממשלה יאיר לפיד ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, קיימו היום (ראשון), דיון בנושא עליית מחיר הלחם האחיד, בלשכת רה"מ, בירושלים. בפתח הדיון הגדיר ראש הממשלה את מטרת הדיון - עצירה מוחלטת בעליית מחיר הלחם האחיד.
במהלך הדיון הועלו מספר הצעות כלכליות וחקיקתיות, כיצד ניתן להגיע להסכמות. רה"מ לפיד הורה לראש אגף התקציבים במשרד האוצר, לחזור בתוך שלושה ימים לדיון נוסף, עם גיבוש דרך העבודה הטובה ביותר לעצירת העלייה במחיר הלחם האחיד.
מוקדם יותר הבוקר, בפתח ישיבת הממשלה התייחס רה"מ לפיד לנושא ואמר: "מי שנכנס הבוקר לאחד הסניפים של רוב רשתות השיווק גילה שמחירי הלחם האחיד לא עלו, זה היה כרוך בפעולה מהירה, יחד עם שר החקלאות ושרת הכלכלה, אבל עוד יש לנו עבודה לעשות. אני מודה מפה לרשתות השיווק שהסכימו לפניית הממשלה לחכות עד שנמצא פתרון. אני מודה לנציגי המאפיות על כך שהם עובדים איתנו למנוע עליית מחירים שתפגע בשכבות המוחלשות ביותר בחברה.
בדיון השתתפו שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר, שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, שר המשפטים גדעון סער, ראש הסגל דני וסלי, מנכ"לית משרד רה"מ נעמה שולץ, מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא, החשב הכללי יהלי רוטנברג, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר יוגב גורדוס, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד רה"מ אמיר ברקן וגורמי מקצוע נוספים.
כזכור, משרד הכלכלה הודיע ביום חמישי על העלאת מחירי הלחם בפיקוח החל מהיום. בעקבות עדכון המחיר, לחם אחד פרוס יעלה 7.91 שקלים (במקום 7.11), חלה תעלה 6.26 שקלים (במקום 5.17), ולחם לבן יעלה 6.97 שקלים (במקום 5.12). לחם פרוס לבן יישאר ללא שינוי. יממה לאחר ההודעה הודיעה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי שההתייקרות תעוכב בשבועיים.
עליית מחירי הלחם אמנם הוקפאה למשך שבועיים אך המשק כולו סובל מאינפלציה ועליית מחירים דרמטית כמעט בכל הסקטורים, ענף הביצים הוא ענף שמתוכנן כולו – ממכסות הייצור של הלולנים והרפתנים ועד המחיר הסופי לצרכן. כחלק מהרפורמה בענף הלול הוחלט לסיים את התכנון בענף בעוד 10 שנים ולהפחית באופן מידי את המכסים על ביצים מיובאות. הפיצוי ללולנים על הצעדים האלה הוא העלאת מחיר הביצים, שלא עודכן כבר שנתיים וחצי, ב-6.5%. העדכון הזה נובע מהעלייה במחירי הגרעינים (מזון העופות) והוא מבוסס על המלצת ועדת המחירים מלפני שנה. לפיכך מחיר אריזה של 12 ביצים בגודל L עלה ב-0.75 שקלים, מ-11.3 ל-12.05 שקלים. מחיר מפוקח של חבילת 12 ביצים בגודל M עלה מ-10.4 ל-11 שקלים.
גם בענף החלב הוחלט על העלאת מחיר למוצרים שבפיקוח: החלב, הגבינה הלבנה, הגבינה הצהובה ומוצרים נוספים יתייקרו ב-4.9%. זו העלאה קטנה יחסית להתייקרות שהייתה צפויה: המחלבות ביקשו עלייה של כ-10% עוד לפני שהמלחמה באוקראינה החלה להשפיע על מחירי התבואה, וועדת המחירים המליצה על העלאה של 6.5%. סביר להניח שהבקשות לעליות מחירים נוספות תקבל כבר הממשלה הבאה.
על מחירי החשמל דיברו כל שבוע שעבר: עליית מחירי הפחם בעולם כולו הובילה את מועצת החשמל להחליט על העלאת מחיר של 9.6% מאוגוסט. העלאה גבוהה במיוחד, ועדיין נמוכה מההשפעה בפועל של עליית מחירי הפחם. בהחלט סביר שמחירי החשמל יעלו פעם נוספת בעדכון לשנת 2023. המשמעות של התייקרות החשמל היא קריטית למשק כולו – ממשקי הבית שישלמו יותר בחשבון החודשי, דרך עסקים קטנים, מסעדו ובתי קפה, דרך מפעלים ועיריות – כולם יצטרכו לייקר את השירותים שלהם כתוצאה מההתייקרות הזו. וכאמור, מדובר בכמעט 10%.
החשמל משפיע באופן ישיר על מחיר המים, גם הוא מוצר שמסופק על ידי חברה ממשלתית ומפוקח על ידי המדינה. כעת צופים כי בעדכון הקרוב של מחיר המים בינואר 2023 תגולם העלייה במחירי החשמל.
מחיר הדלק. המלחמה באוקראינה ובפרט הסנקציות הכלכליות על רוסיה, מייצרות בעולם משבר אנרגיה שמתבטא בעלייה של מחירי הנפט. בתחילת יולי עלו מחירי הדלק ביותר מ-4% וחצו את רף 8 השקלים. במדד המחירים לצרכן עליית מחירי הדלק ושומני הרכב הייתה בראש ההתייקרויות שהקפיצו את המדד החודשי וכך צפוי להיות גם במדד יולי. הבשורה החיובית: האינפלציה הגבוהה בעולם מעוררת חשש עולמי ממיתון, שיוריד את הביקוש לנסועה ולתיירות. הצפי הזה כבר מוריד את מחירי הנפט, וצפוי להתגלגל גם למחיר הדלק בחודש אוגוסט.
בבנק ישראל צופים שעליות המחירים במשק יימשכו ואף יתגברו עד סוף שנת 2022. בהסברים שצירפה הוועדה המוניטרית להחלטת הריבית האחרונה היא הבהירה כי בנק ישראל נחוש להילחם באינפלציה, וימשיך בהעלאות הריבית כמתוכנן. עם זאת, עליות המחירים נובעות בחלקן מגורמים גלובליים שמשפיעים על שרשראות האספקה, ועל אלה לא העלאות הריבית לא משפיעות. החדשות הטובות הן שבבנק ישראל עדיין אופטימיים, ומאמינים שכבר ב-2023 המחירים יחזרו להתייצב, והאינפלציה תחזור לקצב הרצוי שלה.