בעוד בישראל הממשלה וגם האופוזיציה מכבדים ואף מתרגשים מהביקור של ביידן, הסעודים פחות מתרגשים מהגעת ביידן, בסעודיה עדיין לא הוכרז מי יקבל את ביידן בנמל התעופה – דרג בכיר או זוטר. ברחוב הסעודי הביקור מעורר רגשות מעורבים, וכלי התקשורת שומרים על דממה בכל הנוגע לישראל. גורם סעודי בג'דה אמר ל'כאן חדשות' "סעודים רבים רואים בישראל בעלת ברית עתידית, אך הנרמול עשוי לקחת זמן".
בכל הנוגע ליחסים בין ארה"ב וסעודיה, יש תחושת הזנחה, התחושה גברה לאחר הפלישה לאוקראינה, כאשר פקידי הממשל קיוו שהממלכה תצטרף למאמצים לבודד את הנשיא ולדימיר פוטין, ולהגדיל את ייצור הנפט כדי להקל על המחירים. כך דווח ה'ניו יורק טיימס'.
אך דניס רוס, שעבד עבור מספר נשיאים והוא עמית מכובד במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, אמר שהמסר ששמע ממגוון סעודים במהלך ביקור לאחרונה בממלכה היה: "בכל פעם שארה"ב רוצה משהו מאתנו, הם לא מהססים להרים טלפון ומצפים שנגיב, אבל כשיש לנו דאגה, אנחנו מתקשרים ואף אחד לא עונה".
בראיון ל'אטלנטיק' באפריל, כשנשאל אם ביידן הבין אותו לא נכון, הנסיך מוחמד הגיב: "פשוט, לא אכפת לי". הוא אמר שהזנחת ערב הסעודית תהיה רעה לביידן ויכולה להיות ברכה לסין, עמה הממלכה בונה קשרים.
במאמר דעה ב'וושינגטון פוסט' על נסיעתו לסעודיה, ביידן לא הזכיר את הנסיך מוחמד בן סלמאן בשמו (אך הזכיר את העיתונאי חאשוקג'י שנרצח בהוראת הנסיך) ואמר שמטרתו לדון באנרגיה, ביטחון אזורי על איראן עם מנהיגים ערבים, כולל ערב הסעודית. ביידן לא רצה לפגוש את בן סלמאן ובוודאי לא ללחוץ את ידו, אך ביידן צריך נפט, ואם זה אומר לוותר על כמה דברים, ביידן יעשה זאת.
הסעודים מצדם הודיעו כי ביידן והנסיך מוחמד יקיימו "שיחות רשמיות". במהלכם, ביידן עשוי למצוא מנהיג אסרטיבי שיודע שיש לו משהו שארצות הברית צריכה ורוצה לקבל משהו בתמורה.
זה יכול לכלול התקדמות בערבות ביטחונית רשמית יותר או שיתוף פעולה בתחומים מעבר לנפט, אמרה יסמין פארוק, חוקרת בקרן קרנגי לשלום בינלאומי. "הסעודים רוצים שיתייחסו אליהם כאל שותף של אמריקה, וכיום שותפים אמריקאים מדברים עם ארה"ב לא רק על ביטחון ונפט אלא גם על טכנולוגיה, אקלים ואנרגיה", אמרה.
גם אם הביקור יעבור כשורה, לשיתוף פעולה כזה לוקח זמן להתפתח. אבל עבור הנסיך מוחמד, היא אמרה, עצם הבאת ביידן לסעודיה הסתכמה ב"ניצחון".
