הערב היארצייט של רבי יוסל'ה בעל הייסורים

דמות פלא הסתובבה בחצר הקודש בעלזא, נפש נקיה ומעונה ביסורים, אשר חן מיוחד והוד קדומים היו נסוכים על פניו, חביבם ומקורבם של גדולי וצדיקי הדור, אשר קירבוהו וכיבדוהו עד מאוד, דאגו לשלומו והכניסוהו לפנים ממחיצתם, ואף הוא היה דבוק בהם ובמשנתם כל ימיו בדרכו המיוחדת, בדבקות ובאמונה.

שמו וזכרו של החסיד ר' יוס'לע טארנע'ר ז"ל שמורים עד עצם היום הזה בלבם של מכיריו הרבים, ובמיוחד מתרפקים על זכרו תלמידי ישיבתנו הקדושה, אשר בה היה משכן חייו המיוסרים אחרי המלחמה, כהוראת קדשו של   מהר"א זי"ע, לאחר שהתהפך עליו גלגל חייו ונותר גלמוד וערירי ללא שום מכר וגואל.

הרה"ח ר' יוס'לע ז"ל נולד ביום ה' ניסן שנת תרס"ז בערך, בעיר ברז'וסטיק הסמוכה לטארנא, לאביו הרה"ח ר' שמואל ז"ל ולאמו מרת שיינדל ע"ה. אביו ר' שמואל ז"ל היה נגיד וחסיד ותמך רבות בחצר הקודש בעלזא. הוא היה הבן הצעיר בבית, ובהתחשב לכך שהיה בן למשפחה אמידה, רגיל היה לחיים של רווחה, והוריו אף הרבו להנותו בתפנוקים שונים. ר' יוס'לע סיפר, שאחיו היה בחור תלמיד חכם גדול ובעל ראש חריף והיה תלמידו של הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל אב"ד טארנא.

עוד מצעירותו היה דבוק בצדיקים, וכחסיד נאמן היה נוסע רבות לבעלזא, להסתופף בצל קדשם של מהרי"ד זי"ע ומהר"א זי"ע. הוא שח פעם לאדמו"ר מבעלזא, שפעם אחת נערכה שביתה על ידי עובדי הרכבת, ועל כן הלך רגלית מטארנא עד לבעלזא (מרחק של כ-250 ק"מ!!!). כמו כן סיפר שזכה להיות נוכח בהלווייתו של הרבי המהרי"ד זי"ע.

בימי בחרותו ישב על התורה ועל העבודה ב'קלויז' המפורסם דחסידי בעלזא בטארנא, והעידו עליו חבריו שהיה מתמיד בלימודו וראה ברכה בעמל התורה. כבר באותם ימים חיפש לעשות צדקה וחסד, ודאג הרבה לרווחת הבחורים לומדי ה'קלויז'.

קברו בהר המנוחות

בהגיעו לפרק האיש מקדש הקים ביתו עם זוגתו מרת חנה יהודית ע"ה לבית משפחת ווייס בטארנא, נכדת הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע. בתחילת מלחמת העולם השניה הצליח ר' יוס'לע להימלט מאדמת גליציה הבוערת ולעלות לארץ ישראל. מסופר, שכאשר בא לבעלזא לקבל את ברכת המהר"א זי"ע, הסכים עמו  הרבי ובירכו ואף ליווהו החוצה בצאתו, כדרכו בעת שבאו לפניו חסידים שנסעו לארץ ישראל.

יש מספרים בשמו, שבשמיני עצרת האחרון בבעלזא, בשנת ת"ש, עוד זכה להסתופף בצלו של הרבי מהר"א זי"ע, באותו חג אשר היה לחרדת אלקים כאשר אימת הגרמנים ימ"ש כבר ריחפה באויר ו  זי"ע עזב את בעלזא. בעלותו ארצה הביא עמו ר' יוס'לע חתיכת "תבן" מקודש שעמדו עליו אדמו"רי בית בעלזא ביום הקדוש בבית הכנסת הקדוש בבעלזא.

בחודש כסלו שנת ת"ש הגיע ר' יוס'לע לארץ ישראל בעליה בלתי ליגאלית, וכאשר תפסו אותו הבריטים העבירוהו למחנה מעצר בעתלית שם שהה כחמשה שבועות. לאחר מכן עלה לעיה"ק ירושלים והשתקע שם, והתקשר אל הרה"ק רבי שלומק'ה מזוועהיל זצ"ל ואל האדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב זצ"ל. כן היה מקושר אל עוד הרבה מצדיקי ארץ ישראל, הוא זכה לחביבות מיוחדת ונדירה אצל כל אותם צדיקים, והקשר נשמר גם אצל זרעם אחריהם - הצדיקים שמילאו את מקומם.

בתקופת המלחמה נהרגו זוגתו ושני ילדיו על קידוש השם, הי"ד, וכך גם כל בני משפחתו, עד שנשאר ר' יוס'לע שריד ופליט יחיד, בודד וגלמוד ללא קרוב ומכר. כאשר ניצל  הרבי מהר"א זי"ע מצפרני הרשעים ועלה ארצה, המשיך ר' יוס'לע להסתופף בצל קדשו בדבקות רבה כמקדם. היה מקורב מאוד אל הרבי מהר"ם מבילגורייא זי"ע, והיה הולך בשליחותו בקביעות להוציא עבורו את המכתבים מבית הדואר, וסמך בענין זה רק על נאמנותו של ר' יוס'לע. וכן בענינים רבים היה מאנשי אמוניו, ביניהם סייע בהכנות לקראת בואו לירושלים בימות הקיץ, כמו שכירת הדירות וכדומה, ואף היה מתפלל בליל שבת קודש במניין של הרבי מהר"ם זי"ע. אחרי הסתלקותו של הרבי מהר"ם מבילגורייא זי"ע היה בין הנוסעים הקבועים בשליחותו של הרבי מהר"א זי"ע לפקוד את הציון הקדוש בטבריה ביום ההילולא כ"ה מרחשון, ור' יוס'לע היה מממן מכיסו את המונית מתל-אביב לטבריה.

האדמו"ר מבעלזא התבטא פעם ואמר, כי כידוע זכה ר' יוס'לע לנשיאות חן מיוחדת כל ימיו ובכל מקום בואו, ובודאי היתה זו ברכה שקיבל מאחד הצדיקים. כי אמנם כן, יחד עם צערו וכאבו היתה צהלתו בפניו ואבלו בלבו ונשא חן בעיני כל אדם. במעלה זו סייע רבות לכל הנצרך למזור ותרופה ולכל הבאים בשערי בתי הרפואה. בחנו המיוחד טיפח קשרים עם טובי הרופאים והם שמעו בקולו בהקדמת תורים והוזלת מחירים וכל כיוצא בזה, והוא ניצל זאת היטב להרבה מעשי חסד והצלת נפשות.

לא היה דבר בעולם שיעמוד מולו כמונע לעשיית החסד. גם באמצע הלילה היה יוצא כדי לטפל בחולה, ואם היה צורך לא היה נמנע להעיר רופאים משינתם כדי שיבואו לטפל בחולים. הרבה רופאים אף וויתרו על התשלום המגיע להם עקב נשיאות החן של ר' יוס'לע ובעקבות בקשתו.

גם בענייני לשכת הגיוס כאן בארץ ישראל היה כאב מסור לבחורי חמד תלמידי ישיבת בעלזא ואף מחוצה לה. הוא היה מתלווה אל הבחורים ללשכות הגיוס ופועל למענם. נשיאות חנו עלתה אף למעלות כס בתי המשפט. גם אנשים שנתבעו למשפט על עבירות שונות ועמדו לפני משפטים קשים ומסובכים, פנו אליו והוא התלווה עמהם לבתי המשפט השונים, ובסייעתא דשמיא מצא חן בעיני הפרקליטים והשופטים והצליח להגיע לידי פשרות מרחיקות לכת לטובת הנתבעים, ולפעמים אף לידי פטור מוחלט. כאשר היה מצליח במשימתו, לעזור ליהודי הנצרך לרפואה ולישועה או לשחרור מן הצבא, לא הייתה לשמחתו גבול והיה זה שכרו מכל עמלו.

עם הרבי מבעלזא בכותל המערבי

כי גם בשאר עניני החסד היו ידיו רב לו. הוא פעל רבות למען אנשים קשיי יום, היטיב לאלמנות ויתומים, דלים ואביונים, ואת הכל עשה בהסתרה ובצנעה. הוא היה אומן מיוחד להסתיר את מעשיו גם מן השליחים שהיה שולח בכדי להרנין את לבות הנצרכים, ובכל פעם היה שולח אנשים אחרים למקומות שונים, וכך בהצנע שבתוך הצנע פעל בחכמה יתירה במעשי החסד הרבים.

בתקופת ה'ימים הנוראים' היה מנהגו של ר' יוס'לע ז"ל להביא שמן זית לאדמו"ר כדי שידליק בהם נרות לחנוכה. לפלא היה, שלפני חג הפסח שנת תשל"ז - שלשה חודשים קודם פטירתו - הביא לפתע שמן זית לחנוכה, אף שהיה זה שמונה חודשים לפני זמנו. לאחר פטירתו ביום ט"ז תמוז התברר שמזליה חזי, וכשהגיעו ימי החנוכה בשנת תשל"ח אכן ביקש האדמו"ר  שיביאו את השמן שהביא ר' יוס'לע לפני חג הפסח.

כאמור, היה ר' יוס'לע דבוק בצדיקים כל ימיו, והיה מתאבק בעפר רגלי חכמים, ובמיוחד אצל הרבי מהר"א זי"ע ולהבלחט"א האדמו"ר מבעלזא בדביקות עצומה והיה כרוך אחריהם בהתבטלות מיוחדת. האדמו"ר  היה מכבדו מאוד, ומלבד מה שדאג רבות לכל צרכיו ומחסורו, היה ר' יוס'לע בא בכל עת אל הקודש בכל ענין, וכן היה סועד על שולחנו הטהור בכל עת מצוא.

כאשר חלה את חליו האחרון ממנו לא קם רח"ל, היה מרותק למיטתו בבית החולים "שערי צדק" במשך כחמשה שבועות. האדמו"ר בא לבקרו ולחזקו מדי כמה ימים, וכן הורה לכמה מתלמידי הישיבה לבקרו כל יום, אף שבדרך כלל לא היתה נחה דעתו של האדמו"ר שהבחורים ילכו לבית החולים. באחת השבתות, כשבוע או שבועיים לפני פטירתו, ביקש האדמו"ר  מאת הבחורים שישאוהו מבית החולים להיכל הישיבה, כדי שיוכל לעלות לתורה. ואף שבבית החולים היה בית המדרש, בכל זאת רצה האדמו"ר שיעלה לתורה דווקא בבית מדרשו. ואכן קראוהו לתורה ובקושי רב הצליח לקום ולעמוד בעת הקריאה.

לימים, ככלות שנה לפטירתו, סיפר האדמו"ר כי באחד מביקוריו אצלו בבית החולים שאל את ר' יוס'לע האם זקוק הוא לאיזו טובה, כאשר הכוונה היתה לטובת נשמתו לאחר פטירתו, אך ר' יוס'לע לא ענה מאומה. חשב הרבי שאולי קשה לו לענות עקב חולשתו, על כן הגיש לו דף ועט כדי שיוכל לרשום את מבוקשו, אך גם על כך לא הגיב. "הבנתי" - הפטיר האדמו"ר  - "שסבר ר' יוס'לע כי לאחר כל מה שעבר, אין הוא זקוק יותר לשום טובה...".

ביום שבת קדש פרשת בלק, ט"ז תמוז תשל"ז, יצאה נשמתו המיוסרת של ר' יוס'לע ושבה אל צור מחצבתה. כצאת השבת הודיעו לאדמו"ר על פטירתו, וקרא להרה"ח ר' יצחק לנדאו ז"ל ואמר לו: "מן הדין היה שאתעסק בעצמי עם כל עניני קבורתו, אך אינני יכול לעשות כן והנני ממנה אותך כשליחי". כמו כן ביקש האדמו"ר  מאת הרה"ח ר' זאב פרסטר להזדרז במוצאי שבת קודש ולעסוק מיד בכל עניני ההלוויה והקבורה, מבלי להתעכב כלל.

בהלווייתו שהתקיימה במוצאי שבת קודש צעד הרבי מבעלזא בראש המלווים סמוך למיטתו ממש, שלא כמנהגו ללוות הרחק מרגלי המיטה, עד להר המנוחות, שם נכרה קברו סמוך לציון של הרבי מהר"א מבעלזא זי"ע. בעת הקבורה עמד האדמו"ר סמוך לקבר עד לאחר סתימת הגולל, ואז אמר קדיש לעילוי נשמתו.

הערב יתקיים מסגרת לימוד מיוחד בשטיבל 'בית יעקב שלמה' בבנין המרכז העולמי בקרית בעלזא ירושלים, בין השעות 20:30-21:30 לאחמ"כ יתקיים סעודת מצווה וסיום מסכת ע"י הרה"ג ר' יצחק ברוך צימרמן באולמות המקלטים ובשעה 22:30 ייצאו אוטובוסים לעליה לקברו בהר המנוחות.