לשכת רה״מ: ״גנץ הכנוע, שביקש את הפסקת המלחמה עוד לפני הכניסה לרפיח, לא יטיף לראש הממשלה נתניהו על הצורך בחיסול החמאס ובמשימה הקדושה של החזרת חטופינו. לא בכדי, מאז שגנץ עזב את הממשלה משיקולים פוליטיים, ראש הממשלה הוביל לפגיעה אנושה בחמאס, ריסוק חיזבאללה, ולפעולה ישירה נגד איראן - מהלכים שהובילו לנפילת משטר אסד בסוריה״.
זה מה שביידן רוצה במזרח התיכון אבל זה רחוק מלקרות
ממשל ביידן קורא למדינות ערב לחבור לישראל כדי להתמודד עם טילים איראניים, אך חוסר אמון מתמשך והבדלים טכנולוגיים גורמים לכך שכל סוג של ברית עשוי לקחת שנים אם בכלל. מנהל פרויקט הגנת טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים. "זה אפילו יותר מאתגר כאשר הם מגיעים ממספר מדינות במספר שפות"
בור חיל האוויר צילום: דובר צה"ל
גורמים רשמיים ומומחים אומרים כי יותר ריאלי שישראל תשתף מידע מודיעיני כלשהו עם מדינות ערב, תערוך יחד תרגילי שולחן ואולי אפילו תרכוש נשק תואם נוסף. זה בר השגה יותר ממערכת הגנה אזורית שמקשר בין יורים למכ"מים, לוויינים וחיישנים אחרים, הם אומרים.
"זה מספיק קשה להכניס את החיישנים והאפקטורים של צבא ארה"ב וחיל הים האמריקני למערכת פיקוד ובקרה משותפת", אמר טום קראקו, מנהל פרויקט הגנת טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים. "זה אפילו יותר מאתגר כאשר הם מגיעים ממספר מדינות במספר שפות".
ובכל זאת, הנשיא ביידן צפוי לדון בכך כשיפגש השבוע עם גורמים רשמיים בישראל ובסעודיה. ארה"ב מנהלת מגעים עם מדינות באזור על "הגנה אווירית שיתופית" לנוכח האיום הגובר מצד איראן, אמר דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי, לכתבים בשבוע שעבר לקראת נסיעתו של ביידן.
"יש התכנסות גוברת בין מדינות באזור על דאגה לגבי תוכנית הטילים הבליסטיים המתקדמת של איראן ותמיכתן ברשתות הטרור", אמר קירבי. "בודקים את הרעיון של יכולת לשלב את כל ההגנות האוויריות יחד, כך שבאמת יהיה כיסוי יעיל יותר להתמודדות עם האיום האיראני הגובר", הוסיף.
הסיכוי שישראל ומדינות ערב יעבדו יחד בהגנה אווירית סביר יותר כעת מאשר כאשר סגן הנשיא ביידן דאז תחת אובמה ביקר בישראל בשנת 2016. אז, לישראל היו קשרים רק עם מצרים וירדן. אבל הפעולות האגרסיביות של טהראן באזור, יחד עם כמה הסכמים בתיווך ממשל טראמפ, שינו באופן דרסטי את הנוף הדיפלומטי.
הסכם אברהם נרמל את היחסים בין ישראל, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מרוקו - כולם קונים גדולים של מערכות נשק אמריקאיות - כמו גם סודאן. בשנים האחרונות, טהראן ושלוחיה ביצעו עשרות התקפות טילים עם מל"טים על בסיסים צבאיים ותשתיות קריטיות באזור, כמו התקיפות ב-2019 על מתקני נפט בסעודיה. במרץ, המורדים החות'ים הנתמכים על ידי איראן בתימן קיבלו אחריות על מתקפת מל"ט על מתקני אנרגיה סעודיים.
"האיראנים דחפו אותם יחד", אמר קראקו, בהתייחסו להגברת שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות ערב כדי להתמודד עם איומים מצד טהראן. "וההבדל עכשיו הוא שיש קצת התקדמות בגלל הסכמי אברהם". כדי להקל על מכשול לוגיסטי פוטנציאלי נוסף, פיקוד מרכז ארה"ב קיבל רשמית את האחריות על ישראל בספטמבר האחרון. ישראל הייתה באחריות הפיקוד האירופי האמריקאי.
גורמים ישראלים מצידם אמרו כי שיתוף הפעולה בהגנה אווירית למניעת התקפות איראניות כבר בעיצומו, בסיוע הפנטגון. "בשנה האחרונה אני מוביל תכנית ענפה, יחד עם שותפי בפנטגון ובממשל האמריקני, שתחזק את שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות באזור", אמר שר הביטחון בני גנץ בחודש שעבר. "התוכנית הזו כבר פעילה וכבר אפשרה יירוט מוצלח של ניסיונות איראנים לתקוף את ישראל ומדינות אחרות".
הרעיון אינו חדש: פקידים אמריקאים ניסו לשלב הגנה אווירית במפרץ בסוף ממשל ג'ורג' בוש. אבל גם בלי שישראל סיבכה את התמונה, המאמץ נכשל בגלל חוסר אמון בין המדינות הערביות השונות, שנרתעות מלחלוק מידע מודיעיני, כך פרסם אתר Yahoo.
מדינות המפרץ עדיין לא הכירו בתוכנית. אבל פקיד ישראלי בכיר אמר שהמטרה של מה שמכונה יוזמת ההגנה האווירית במזרח התיכון היא "לבנות איזושהי ארכיטקטורה המשלבת שחקנים אזוריים".
"בין אם אתה רוצה להשתמש במילה 'ברית' או לא, זה העסק שלך אבל זה הרעיון", אמר מקור לאתר Yahoo, והוסיף כי "יש עוד דרך ארוכה לעבור". אחד המכשולים הגדולים ביותר הוא חוסר הרצון של מדינות באזור לחלוק מידע מודיעיני, אמרו מומחים. מדינות עשויות להיות מוכנות יותר לתרום מידע איומים ל"מערכת דיגיטלית" שמסופקת על ידי ארה"ב, אבל לא סביר שהן יספקו נתוני איומים בזמן אמת, כך אמר דיוויד דס רוצ'ס, פרופסור באוניברסיטת ההגנה הלאומית בוושינגטון הבירה.
"האם הישראלים ירצו לשתף באילו מערכות הגנה יש לה סביב אתר הגרעין דימונה?" אמר. "אף אחד לא רוצה להראות נקודות תורפה". בעיה נוספת היא שסעודיה ואיחוד האמירויות מפעילות גם מערכות סיניות ורוסיות, שאינן יכולות להשתלב עם ציוד מערבי.
