בעקבות הפסקת האש בצפון, יו״ר ועדת הפנים ח״כ יעקב אשר יכנס בשבוע הבא ישיבה מיוחדת בוועדת הפנים על היערכות המדינה לשיקום הבינוי והתשתיות של יישובי הצפון וקידום תנופת הפיתוח בהם, בהשתתפות השר במשרד האוצר ח״כ זאב אלקין, ופרויקטור הצפון אלוף במיל' אלעזר מרום (צ'ייני) וראשי הרשויות בצפון.
עדות עצובה: "אבא נסע לבית חולים ולא חזר"
לאחר ארבעה השתלות כבד הוא הסתלק לשמי מעלה כשהוא מותיר אחריו שורה של יתומים רכים ואת רעייתו האלמנה שלא מצליחים להתאושש • מאז פטירתו כבר עברו כמעט שלושים יום, שלושים יום שהם מתחננים ובוכים לעזרה, שלושים יום שאין מושיע • קורע לב
הוא היה אברך צעיר בשיא פריחתו, כזה שהיה אמור לחיות עוד שנים רבות וטובות, כזה שהיה אמור לזכות לעוד עשרות שנים לצד משפחתו האהובה, לצד ילדיו הרכים שעמדו סביבו - שהחזיקו חזק חזק בידיו בשעה שהוא הלך ודעך, שהקיפו את מיטתו בשעות הקשות האלה שהיסורים תקפו אותו שוב ושוב, מאיימים לקחת אותו לעולם שכולו טוב, דבר שאכן התרחש לבסוף למרבה הצער והיגון.
לחצו כאן לסיוע עבור משפחת קלי>>
רצף חייו של האברך החשוב והמופלא הרב ישי קלי ז"ל היו דבוקה אחת של תורה ויראת שמים צרופה, של אהבת השם יתברך ומידות תרומיות. בצעירותו הוא למד בישיבת "מאורות התורה" בטלזסון שם הוא עלה ונתעלה במעלות התורה והיראה כשהוא זוכה לחביבות רבה מצד ראשי הישיבה.
הוא לא דמיין שביום אחד הכל יסתבך, הוא לא חלם, גם לא בחלומות השחורים שלו שהוא יעבור שנים של מחלות ויסורים. היה זה כאשר הוא התגלה עם צהבת קשה, הוא פונה במהירות לבית החולים שם התברר כי המחלה פגעה בצורה אנושה במערכת הכבד.
היסורים היו נוראיים, הוא אושפז במשך שנה וחצי בבית חולים בצרפת כשהוא ממתין בעיניים כלות להשתלת כלייה. לאחר תפילות, דמעות ותחינות הוא עבר ניתוח להשתלת כבד, אך יותר מאוחר יתברר כי זו לא תהיה הפעם האחרונה שהוא ישכב על מיטת מושתלי הכבד.
הוא הקים את ביתו יחד עם רעייתו שתחי' כאשר לאחר כשנה הוא זכה לחבק בן זכר. השמחה פרצה גבולות אך איתה יחד הגיעה גם הדאגה והחרדה, הכבד שוב לא נשמע, הכבד שוב שידר אותות מצוקה. לאחר בדיקה מעמיקה הוא עבר השתלת כבד נוספת, השתלה ששרדה עשור קדימה, עשור ותו לא.
בשנה האחרונה היסורים חזרו לגופו, לא עבר יום שהוא לא נאנק תחת היסורים הקשים, לא היה יום שהוא לא חש כיצד גופו עומד לקרוס תחת הכאבים הנוראיים. הוא הוטס שוב לצרפת שם הוא עבר השתלת כבד נוספת. הימים היו ימים מתוחים לבני המשפחה שגדלה והמתינה בבית לבשורות משמחות, המתינה בבית לטלפון שיבשר שאבא מרגיש מצוין והוא בדרכו לבית.
הטלפון הזה כמעט והגיע אך אז ארע קרע בעורק וקרסו מערכות גופו. רעייתו שתחי' הוזנקה במהירות לבית החולים שם היא ראתה את בעלה הצעיר, החייכן, הנמרץ, המתמיד, התומך, על ערש דווי, היא ראתה כיצד כוחותיו לא עמו, היא ראתה כיצד נשמותיו נעשות קשות, כיצד עשרות המכשירים סביבו מצפצפים בדאגה טורדנית.
שעות לאחר מכן הוא הסתלק לעולם שכולו טוב, סוגר אחריו שנות יסורים קשים, מסכם אחריו ארבעה השתלות כבד איומות וקשות מנשוא. הוא הלך לעולם שכולו טוב, אך כאן נותרה משפחתו שבורה ורצוצה, דומעת ובוכייה, אין להם מנחם, אין להם אבא שייחבק, אין להם אבא שיברך אותם בליל שבת קודש, שילטף את פניהם ויגיד להם מילה טובה.
מאז פטירתו עברו כשלושים יום, שלושים יום קשים מנשוא, שלושים יום בהם היתומים והאלמנה זועקים לעזרה ואין מושיע. קול זעקתם של היתומים הרכים והאלמנה הטרייה חייבת להישמע מסוף העולם ועד סופו, חייבת לזעזע את אמות הסיפים, חייבת לגרום לנו לעשות משהו כאן ועכשיו בטרם יהיה חלילה מאוחר. הם נמצאים בשעתם הקשה, בשעה כזו שפשוט אסור לנו להתעלם, אסור לנו להחריש. הקליקו כאן ועכשיו וסייעו למשפחה השבורה שחלילה לא תקרוס תחת השבר הנורא.
לחצו כאן לסיוע עבור משפחת קלי>>