יועצת בנט, שמרית מאיר ממשיכה לחשוף בראיון סוער: "זה היה מטורלל"

שמרית מאיר שהיתה יועצת מדינית לנפתלי בנט ועזבה ראשונה את הלשכה והצוות בטריקת דלת, בראיון ראשון ל'ידיעות אחרונות' היום היא פותחת הכל על המשבר שהביא לנפילת הממשלה. בתקופה הזו היא עבדה לדבריה 16 עד 18 שעות ביום. "זה היה מטורלל", כלשונה, היא הייתה חוזרת הביתה, "יושבת על הספה ולא יכולה לקום. נרדמת. קמה בבוקר" היא מספרת לעיתונאי נדב אייל. עזיבתה סימלה את תחילת הסוף של הממשלה.

אחרי שירות מוצלח ב-8200, שימשה במשך שנים פרשנית מוערכת לענייני ערבים בגלי צה"ל, ובכלל. לאחר מכן הקימה ארגון ואתר אינטרנט שהציגו חדשות על ישראל בערבית, 'אל מסדר'; הוא זכה למיליוני עוקבים מהעולם הערבי. חשבון הטוויטר שלה בעברית, שהושתק במהלך השנה הזו, היה פופולרי ובולט כאמצעי להבין את המציאות; לא רק מה חמאס, אבו-מאזן או הסעודים באמת רוצים, אלא גם ניתוח אינטנסיבי של המדיניות הישראלית – ומתיחת ביקורת נוקבת עליה. היא הקימה חברת ייעוץ ואומרת שהרוויחה היטב. לפני הקמת הממשלה כתבה טורים ב"ידיעות אחרונות", על המזרח התיכון ועל ישראל. כאשר בנט פנה אליה להצטרף ללשכתו, "החיים שלי היו בונבוניירה והייתה לי תחושה שאני עומדת להרוס אותם" היא סיפרה ל'ידיעות אחרונות'.

הביקורת שלה מהדהדת. "בסוף זוכרים את הסופים. מממשלת נתניהו-גנץ אתה לא זוכר את ארבעת הסכמי השלום, אתה זוכר את 'ליל החניונים'. זוכרים את הסוף. חששתי מאוד שמה שיזכרו מבנט כראש ממשלה זה את הנואשות של 'בכל מחיר' ואת הכניעה לערבים, וההיסחטות על ידי האורבכים. המופע הזה, שפשוט העביר לביבי מנדט בשבוע, מנדט בשבוע. מצבו לא השתפר מאז שעזבתי".

כאשר עזבה, בנט עוד נהנה מכשמונה מנדטים בסקרים, אחרי נאומי יום העצמאות והזיכרון. "בנט חשב שהוא ייצב את הקואליציה. אני ידעתי שהוא לא ייצב אותה – כי יאיר לפיד סגר את רע"מ בצד שלו. מאז, ובעצם עוד לפני כן, התחיל תהליך פרוע של השמדת ערך, פשוט השמדת ערך".

לגבי הקמת הממשלה אמרה, "אני רוצה להגיד משהו חד-משמעי. נעשו כל המאמצים, כולל של בנט, כולל הכול-הכול כדי להקים ממשלה ימנית, ממשלה של ביבי. כל המאמצים. כל ריבועי העיגולים שאפשר היה לחשוב, זו האופציה המועדפת עליו, ללא ספק, הוא חשב שבקונסטלציה כזאת עדיף שהוא יהיה ראש הממשלה - כי הוא ימני, ועדיף שזה יהיה אצלו".

מאיר מספקת תשובה מעניינת לשאלה מדוע הם, וגם בנט, חשו שאין להם ברירה לבד מממשלה: ההצלחה של קמפיין נתניהו והליכוד נגד ימינה, ערב הקמת הממשלה, זה היה ניצחון פירוס. "בנט רואה את עצמו כמנהיג היסטורי. הוא מקבל החלטה מאוד גדולה, מאוד קשה. עוד לפני כן מופנית נגדו מה שהוא עצמו מכנה, מכונת הרעל. ארחיק לכת ואגיד שאחד המניעים שהביאו אותו לקבל את ההחלטה הוא עוצמת הפראות של הרעש שהוא ספג. זה גם גרם לאיילת שקד ולימינה תחושה שאין להם לאן לחזור, שהם שרפו את עצמם. בעצם זה שהיה המו"מ עם לפיד".

היא נשאלה "מכונת הרעל של מי?" היא ענתה, "של נתניהו. אנחנו למדנו היטב את המכונה של נתניהו, גם בסיוע חיצוני, גם בסיוע של אנשים בחו"ל. זו מכונה שהיא מלאכת מחשבת, אין מכונת תעמולה כזאת בעולם המערבי ברמה אפקטיבית כזאת".

שמרית מספרת על הקשר עם ארה"ב, "כל הזמן אמרו לו, 'אתה לא מספיק ימני'. זה מדגים לך אנשים שחיים בטוויטר ולא בעולם האמת. הממשלה הזאת לא פתחה קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים, המשיכה לבנות ביש"ע, סבלה מול האמריקאים קשות בגלל זה, הלכה להשקעה אדירה ברמת הגולן. כל המהלך בסוגיה האיראנית - תקענו את ההסכם הבינלאומי שם. עכשיו, במה הוא נדרש להיות ימני, להתקוטט עם שמאלנים בטוויטר? הם יושבים אצלו בממשלה. להעליב ערבים? הוא לא יכול. הוא תלוי בהם לשרידותו הפוליטית".

"ביידן בעצמו מאוד לא אוהב התנחלויות. ובתוך המצב הזה העברנו פעמיים החלטות במת"ע (החלטות על בניית אלפי יחידות דיור בהתנחלויות במועצת התכנון העליונה - נ"א). הייתי הבן אדם שעמד בפרונט של הדבר הזה מול האמריקאים, וזה לא היה נעים. כולל שיחות נזיפה בשישי בצהריים שאני מזומנת אליהן. על פגישת המת"ע הראשונה זה היה אולי, במצטבר, עשר שעות של שיחות סיזיפיות".

מאיר חושפת לראשונה בראיון שבנט היה מוכן לחצות עוד רוביקון. לא רק לשבת עם רע"מ, אלא להגיע למעשה לשיתוף פעולה גלוי עם הרשימה המשותפת. שזה לא רק היה מיזם של יאיר לפיד, אלא כבר הסכמה עם ראש הממשלה.

"אני חשבתי שהוא היה צריך בעיצומה של הדרמה עם רע"מ, לפני כינוס מועצת השורא, לפנות לציבור ולפנות לרע"מ ולהגיד להם, 'חברים, אתם רצויים בקואליציה - אבל לא בסחטנות'. ולכל שאר השחקנים לומר, 'לא בסחטנות. אם צריך לחזור לציבור, נחזור. עשינו את המיטב'. הוא היה אז במצב טוב, הוא היה שמונה מנדטים בסקרים".

"אני כל הזמן רציתי להחזיק מאוד את המרכז. אבל אנחנו עברנו ממצב שמספר שיא של יהודים עולים להר הבית וחוגגים את זה באלפי ציוצים - למקרה שיש איזשהו ערבי שלא שם לב לכך. ומצד שני, נסמכים על המשותפת ומשחדים את רע"מ ואחר כך גם את זועבי. אני ידעתי שזה יתחיל להתפורר מהערבים".

שמרית סיפרה כי בלשכת רה"מ מלחמת האזרחים מתחממת. "מהרגע כמעט הראשון היו נגדי כל מיני הדלפות שלא הבנתי מאיפה הן הגיעו. הבנתי שנהייתה מין מנטליות קבוצתית כזאת נגדי אישית, שזאת הייתה דינמיקה שרואים נאמר בחטיבות ביניים כזה, של כולם ganging out against מישהו".

"והיה ברור גם לאנשים מחוץ למשרד רה"מ עם מי צריך לדבר. אני חושבת שזה עורר אנטגוניזם וקנאה מובנים. מה שלא מובן זה הטרלול. זאת אומרת, העוצמה והכלים המכוערים שהשתמשו בהם". מאיר ביקשה מבנט להתפטר יותר מפעם אחת במהלך השנה הזו, בגלל היחסים בתוך הלשכה. "זה היה מאוד קשה, מאוד לא נעים". בנט לא מוכן לשמוע: "אם הוא היה צריך, הוא היה נועל אותי בחדר".

בתחילת מאי היא קיימה פגישה עם ראש הממשלה ועם היועץ הפוליטי אהרון שביב, בביתו של בנט ברעננה. הפגישה מודלפת, ובאופן ששואל (את השאלה הלגיטימית) מדוע יועצת מדינית משתתפת בפגישה פוליטית פרטית. טביעות האצבעות הובילו לסביבת בנט. התנועה לאיכות השלטון פונה במכתב לנציב שירות המדינה. מאיר, לא בדיוק מנוסה בהתרחשויות כאלה, נחרדת, ומגיעה לראש הממשלה. היא מבקשת להתפטר. הפעם בנט לא הטיל וטו, לא נאבק. הוא שומע בשתיקה. והיא מבינה.