בן כספית על רדיפת הפרקליטות נגד פלדשטיין: ענת קם, שהואשמה באותו סעיף בדיוק כמו פלדשטיין, כולל סעיף הכוונה, קיבלה בסוף עיסקת טיעון, סעיף הכוונה לפגוע בבטחון המדינה הוסר והיא ישבה שנתיים. זה גם מה שיקרה עם פלדשטיין, פלוס מינוס.
ייצוג החרדים בשוק העבודה גדל בעיקר בענפים בשכר גבוה
נתוני נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה מגלים כי גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בתעסוקה בעיקר בענפי השירותים והביטוח, יותר מאשר גברים ללא השכלה אקדמית | העלייה בייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא מלווה בעלייה בשוויוניות שכרן למרות הוותק שצברו בענף
אילוסטרציה צילום: פלאש 90
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה מפרסמת את המהדורה השישית של מדד הגיוון. מהנתונים עולה כי ייצוג החרדים בשוק העבודה גדל בעיקר בענפים בשכר גבוה. כן עולה כי ייצוג הערבים גדל בעיקר בענפי השירותים הפיזיים וגם, יוצאי אתיופיה מרוכזים במספר ענפים מצומצם ולא נכנסו לענפים חדשים.
מהמדד עולה כי אין שיפור בשכר קבוצות הגיוון, פערי השכר של קבוצות הגיוון נותרו ברובם המכריע בשנת 2020 זהים לאלו שהיו בשנת 2015, במרבית ענפי המשק.
פערי השכר המגדריים במשק הישראלי נותרו גבוהים ויציבים בשש השנים האחרונות ברוב ענפי המשק: נשים כמעט לא ראו שינוי בפערי השכר שלהן אל מול גברים ולנשים בקבוצות הגיוון פערי שכר גבוהים אף יותר.
פערי השכר המגדריים במשרדי הממשלה גדלו בשש השנים האחרונות. הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי עלה מ-22% ל-34%
בענפים בהם השכר הנמוך במשק (שירותי תחזוקה ושירותי תעסוקה) ישנה עלייה בהעסקת עובדים ערבים וירידה בשוויוניות השכר שלהם.
כן עולה מנתוני מדד שוויון ההזדמנויות בעבודה כי ייצוגם של גברים חרדים לא-אקדמאים בענפי המדד כמעט ולא גדל ואף רשם ירידה, לצד עלייה בייצוג ובשכר של נשים חרדיות אקדמאיות ולא-אקדמאיות בענפי יוקרה כמו מחקר ופיתוח ושירותי תקשורת.
במגזר הפרטי, בשנת 2020 פערי השכר המגדריים נותרו כמעט זהים לאלו שהיו בשנת 2015: נשים עדיין מרוויחות בין 55%-80% משכר הגברים בענפים שירותים פיננסיים, משפטים וחשבונאות, כפי שהיה בשנת 2015.
המגזר החרדי
מגמת הריכוז של תעסוקת נשים חרדיות לא-אקדמאיות בענפי הצווארון הלבן ולא בענפי הצווארון הכחול והמסחר התגברה. ניתן לייחס זאת לקורסי ההכשרה המקצועיים שהמדינה מובילה שמטרתם לעודד תעסוקה של נשים חרדיות בענפים אלו, בעיקר בענף תכנות המחשבים. החל מ-2019 העלייה נעצרה, וייצוגן אף ירד ביחס לשנה הקודמת, מכיוון שעל אף שמספרן עלה הענף עצמו גדל בקצב גבוה יותר.
העלייה בייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא מלווה בעלייה בשוויוניות שכרן. למרות הוותק הנצבר בענף - הן עדיין מרוויחות בממוצע %55 משכר היהודים (גברים ונשים) הלא חרדים והלא-אקדמאים.
גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בתעסוקה בעיקר בענפי השירותים והביטוח, יותר מאשר גברים ללא השכלה אקדמית. אולם, שוויוניות השכר של גברים חרדים, אקדמאים ולא אקדמאים לא השתפרה ואף ירדה.
בני ובנות 45+
כ-%40 מהאקדמאים בגיל העבודה בישראל הם בני 45 ומעלה, ישנן יותר נשים (21%) אקדמאיות מגברים אקדמאים(%18). כשני שלישים מהלא-אקדמאים בגיל העבודה הם בני 45 ומעלה.
נשים בנות 45 ומעלה, ובייחוד אלה ללא השכלה אקדמית, ראו את השיפור הנרחב ביותר בקבוצה זו בייצוג שלהן, בענפי מידע ותקשורת, במסחר ובייצור. צמצום בפערי השכר המגדריים נמצא אצל אקדמאיות בגיל 45 ומעלה. כך, למשל, בענף ייצור תרופות, גברים אקדמאים בני 45 ומעלה עברו מלהרוויח שכר של פי 4.1 משכר הנשים המקבילות, לשכר של פי 25.1 משכר הנשים המקבילות.
גברים בני 45 ומעלה השתלבו בעיקר בייצור תרופות, שירותי תקשורת, תכנות מחשבים ומחקרי מדעי ומפיתוח. וייצוגם ירד בעיקר בענפי שכר נמוך.
